סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/צ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

במוסף מהו אומר הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב וכו' (גמ' ר"ה ל.). הענין הוא כי בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו (שם דף לא.), היינו כי דגים רומזים על דמיון החיים שהם רק הכנה לצורת אדם שנבראו קודם הצורת אדם כדכתיב ויברא אלהים את התנינים הגדולים וכן העופות נבראו קודם הצורת אדם לזה אומרים בחמישי הרנינו וכדאי' בזוה"ק (ויחי רכט) שמחה בצפרא ורננה ברמשא להורות שאחר שעובד האדם מנחיל לו השי"ת קנין גם מקודם בריאת הצורת אדם עוד מזה העת הנקרא ברמשא וכן אומרים במוסף של ר"ה נמי הרנינו כי רננה ברמשא היינו שמנחיל השי"ת לישראל קנין עוד מרמשא שהוא מויהי ערב קודם לויהי בוקר וכענין מאמרם ז"ל במדרש (בראשית רבה ח) א"כ צונה ואלפים כלם וגו' למה נבראו צפור שמים ודגי הים למה נבראו וכו' כי זה הכל נברא כדי להנחיל לישראל קנין גם מקודם בריאת הצורת אדם מזה העת של ויהי ערב שהוא קודם לויהי בוקר ולכך איתא נמי בגמ' (כתובות ה) בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים וכו' ומדוע לא נבעלת בששי הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם אלא ברכה דאדם רומז על הקנין שמשיג האדם בויהי בוקר שהוא היקף העגול של הצורת אדם ובזה אין הרבותא גדול כ"כ ועיקר הרבותא הוא שיהיה נמי בכח האדם לקנות אף מויהי ערב שהוא חוץ ממרכז העגול של הצורת אדם כענין מאמרם ז"ל בגמ' (מנחות) אין ציצית אלא יוצא שרומזין על יציאת אדם חוץ ממרכז העגול שלו וגם שם יהיה לו הכרה ועל זה מורה ברכה דדגים שמשיג האדם קנין גם חוץ מהעגול של הצורת אדם ועל זה רומז רננה ברמשא לזה אומרים במוסף הרנינו: במנחה מהו אומר קול ה' יחיל מדבר וכו'. ענין מדבר רומז על קודם הישוב כי קודם בריאת הצורת אדם היה כל העולם רק מדבר וקול ה' מבואר בזוה"ק (יתרו פב) כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם מאי מוצא פי ה' דא קול השופר וכו' ומבאר שם שכל השבע קולות שאמר דוד המלך על המים הם המוצא פי ה' הנמצא בכל הדברים שהם הכל לבושים להמוצא פי ה' כדאיתא בתזוה"ק (הקדמה ב) לבושין תקינת להון דמנייהו פרחין נשמתא לבני נשא, הרי שכל הדברים הם הכנות להישוב של צורת אדם, ויען שבראש השנה מתעורר מקודם הבריאה לזה אומרים בו הריעו לאלהי יעקב, היינו כי מצות שופר רומז שישראל מצמצמים עצמם להמוצא פי ה' וכל מגמת תשוקתם אינו רק לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו וההוא קלא סליק לעילא כדין אתער שופרא אחרא עלאה ואתער רחמי (זוה"ק אמור צט:), היינו שנתעורר מהחסד הראשון הנקרא ימין וכדכתיב זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה וכשנתעורר מזה הימין מקבלים מזה העכו"ם כל התפשטות וקורין להשי"ת אלהא דאלהיא לכך נשארים הם בהסתר אבל לישראל מנחיל השי"ת חלק וקנין בזה הימין שהוא החסד הראשון שהוא המוצא פי ה' בלי שום לבוש ולכן אומרים במנחה של ר"ה קול ה' יחיל מדבר, כי ענין מנחה הוא כדאי' בזוה"ק (תולדות קמא.) ונחך ה' כיון דאמר ונחך ה' אמאי תמיד אלא דא תמיד של בין הערבים דאיהו אתתקף תחות דרועיה דיצחק ודא הוא חולקא לעלמא דאתא וכו' ותמיד של בין הערבים הוא בעת שינטו צללי ערב כי אחר זה הזמן שליט האי אילנא דכניש בגווה כל נשמתין ואין להאדם בזה שום תפיסה רק קודם זה הזמן בעת שינטו עדיין צללי ערב שאז נתערב ביחד יום ולילה ואז הוא התמיד של בין הערבים להורות אשר לאדם טוב מטעימין לו מפרי מעשיו בעוה"ז, היינו שמטעימין אותו מזה הרצון והחסד הראשון שהיה קודם הבריאה שאז היה רק עצם הבהירות ממוצא פי ה' בלי שום התלבשות עדיין לזה אומרים אז קול ה' יחיל מדבר היינו שמנחיל השי"ת להאדם קנין גם למעלה מהישוב של הצורת אדם: