סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/עז
ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכר וגו'. היינו כי במעשה העקדה מסר אאע"ה מצדו לגמרי את יצחק לרצונו ית' וכל החיים שהיה נשאר ליצחק אחר העקדה היה רק מזה המאמר ית' שאמר אל תשלח ידך אל הנער נמצא שכל הויית יצחק וזרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות הוא רק משורש הרצון ית' כי מאחר שחפץ השי"ת בקיום הויית יצחק כי אמר אל תשלח ידך אל הנער בטח לא נתעלם ממנו ית' גם כל הדורות הבאים העתידין לצאת ממנו הרי שגם כל אותן הדורות שעליהם נאמר ביצחק יקרא לך זרע הוא כל קיום הוייתם נמי רק משורש הרצון ית' שאמר אל תשלח ידך וגו' וא"כ אי אפשר כלל שיסתעף מהנקראים זרעו של יצחק איזה מכשול ח"ו כי אם יהיה נמצא בהם איזה מכשול היה טענה חזקה נגד השי"ת הלא מאחר שכבר מסר אאע"ה מצדו כל קיום הויית יצחק לגמרי להרצון ית' וכאשר החזיר לו השי"ת החיים וחפץ בקיומו בטח הסתכל השי"ת דרך הוייתו של יצחק עד סוף כל הדורות שיסתעפו הימנו ואם איתא שהיה יתכן נמי להסתעף ממנו איזה מכשול ח"ו א"כ מדוע מסר השי"ת בחזרה הויית יצחק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ולכן הבטיח באמת השי"ת לאאע"ה לזכור תמיד עקדת יצחק לזרעו. וזהו ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור ומאי משמע שאין מהצורך לשום נפש מישראל לבקש למעלה מהבנת תפיסתו איך שהוא נקשר בשורש הרצון ית' אלא שכל נפש מישראל יכול שפיר להכיר בהבנת תפיסתו התקשרותו בשורש הרצון ית' ולמצוא זאת ההתקשרות אצלו בעומק לבבו: