סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/נח
וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר. הנה זה הפסוק מסיים הכתוב אחר התוכחה שהביא שם מקודם לבושים רחוקים מאד לזה מסיים שם לנחם את ישראל וזכרתי את בריתי יעקב, כי ענין זכירה הוא כדאיתא בזוה"ק (ויצא קנט.) זכירה לעילא ופקודא לתתא וזכירה לעילא היינו שיהיה האדם מכיר מפורש איך שהוא צנור לאורו ית' והכרה כזאת נקרא זכירה לעילא, לזה אמר וזכרתי את בריתי יעקב וגו', היינו אף שמלא כל הארץ כבודו אף בהלבושים הרחוקים מאד אך שיהיו רואים בהכרה מפורשת איך שהלבוש הוא צנור לאורו ית' עד שיהיה נקרא זכירה לעילא זאת אינו נמצא רק בישראל לבד כי ישראל ע"י עבודתם הם בוקעים כל המסכים המסתירים עד שמגיעים לעומק רצונו ית' ומכירים אורו ית' דרך כל הלבושים וממילא הוא נמי הלבוש של נפש הישראלי אף שהוא רחוק מאד עכ"ז הוא קשור בשורש רצונו ית' בבחינת זכירה לעילא וזהו וזכרתי את בריתי יעקב וגו', שהשי"ת יהיה מראה שאף הלבוש הרחוק של נפש הישראלי הוא נקשר בשורש רצונו ית' כדכתיב כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, כי ברית מורה על התקשרות השי"ת עם ישראל, וזהו שמברכין על הקשת ברוך זוכר הברית, כי קשת מורה על עוצם התקיפות וכל תקיפות ישראל נמשך רק מאותו הברית שהתקשר השי"ת עמהם ולזה איתא בגמ' (תענית) על השני' הוא אומר מי שענה לאבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וכו' ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות. ולהבין מדוע לא מסיים שם נמי כמו הכא בזכרונות ובקשת ברוך זוכר הברית. אמנם בכל הנסים אין צריכין לעורר כ"כ זכירה ממקום עליון אלא די להזכיר את הבריאה רק מהתחלת הוויתה שיזכירה את עצמה שלא היה אז שום הרגל טבע בעולם כי כל מה שנדמה בעולם שיש הרגל טבע זה הוא רק מחמת שנשכח מהבריאה ההתחלה שלה לכן נראה לה שהרגילות מהטבע הוא כך כמו הנס מקריעת ים סוף בהתחלת הוייתו בעת שבראו השי"ת לא היה אז שום חילוק בין שהים הולך או שהים עומד רק אח"כ כשנתיישן הדבר ונעשה הרגל שהים הולך וסוער תמיד ונדמה בזה העולם שכך הוא בטבע ואי אפשר שישתנה כלל ואח"כ כשהיה הנס של קריעת ים סוף היה זאת לפלא כי נשתנה הטבע אבל באמת אם היה זוכר הבריאה ההתחלה שלה לא היה שום פלא כי עוד בההתחלה בעת שברא הקב"ה את הים התנה עמו שיקרע בשביל ישראל כמ"ש וישב הים לאיתנו לתנאו הראשון ואם לא יקיים את התנאי אזי היה נתבטל כל עצם הווייתו וכל הפלא הוא רק משום שנשכח מהבריאה זאת ההתחלה וכן הוא הפלא מכל הנסים שבעולם רק מחמת השכחה שנשכח מהבריאה ההתחלה עד שנראה שדרך הטבע מחייב כך לכן מברכין על נס שהוא שינוי הטבע ברוך זוכר הנשכחות, כי באמת כפי סדר הבריאה שהעמיד השי"ת כשאמר הקב"ה המאמר יהי היה מחויב שיהיה בעולם כל מיני שלימות בלי שום חסרון כלל וגם בלי הפסק ומהיכן נמשך שיחסר לפעמים גשמים או טובות אחרות בעולם עד שצריכין להתפלל ולהתענות עליהם אלא זאת הוא רק מצד הבריאה שמטרדת את עצמה עד ששכחה ולעומת זה נשכח הטובה ג"כ מהבריאה עד שצריכין להזכירה מהמאמר ית' שהיה עוד בהתחלת הווייתה לכן אומרים ברוך זוכר הנשכחות ואין אומרים אז זוכר הברית כי אין צריכין להזכיר את הבריאה אלא מהתחלה בששת ימי בראשית שאם לא תקיים מאמרו ית' מששת ימי בראשית יתבטל כל הוויתה אבל אין צריכין לעורר כ"כ ממקום עליון ולהזכירה מקודם ששת ימי בראשית, אבל בקשת וכן כאן בזכרונות מראה השי"ת שישראל עם כל הלבושים שלהם כמו שהם בעוה"ז מאירים ג"כ במקום העליון מחמת החיבור והתקשרות שיש להשי"ת עמהם עד הלבוש האחרון וזאת ההתקשרות נקרא ברית שהוא סיומא דגופא כדאי' בזוה"ק וכן הזכירה הוא כאן משורש העליון שישראל עלו בו במחשבה עוד קודם ששת ימי בראשית של בריאת עולם לכן מברכין ברוך זוכר הברית: