סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/לח
בגמ' (שם טז) הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות וכו' הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן וכו' ואמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר וכו': הגמ' מבאר בזה הסדר שכל מה שמוסר האדם להשי"ת משיג האדם בזה קנין היותר נעלה ע"ד דאיתא בזוה"ק (ויקרא) ההוא דלא זכי יתיר אלא בנפש וההיא נפש בעי לאתתקנא לקבלא רוחא וכו' עד דקנה רוח כיון דקנה רוחא ההוא רוחא נפיק וכו' עד דזכה בנשמה וקנה לה כיון דקנה נשמה וכו': וזה הוא נמי הענין כאן הביאו לפני עומר בפסח ועומר הוא מאכל בהמה שהוא נפרד להורות שעדיין משולל הצורת אדם כמו קודם המאמר נעשה אדם שהיה אז כל הבריאה נפרדים משוללי חיבור כ"ד בזוה"ק (בראשית ל) כד מטי לעלמא דפרודא אמר נעשה אדם כי ע"י הצורת אדם תתחבר כל הבריאה ע"י שיעמיד אותם חזרה פב"פ נוכח השי"ת כ"ד בזוה"ק (ויחי רכא:) בשעתא דאדם קאים על רגלוי חמי ליה בריין כלהו ודחילי מקמיה והוו נטלין אבתריה כעבדין בתר מלכא והוא אמר לון אנא ואתון בואו ונשתחוה נכרעה וגו' הרי שע"י הצורת אדם נתחברה כל הבריאה, וזהו הביאו לפני עומר בפסח היינו שתמסרו לפני הכל תיכף בהתחלה קודם השלימות כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות היינו חטים שהוא מאכל אדם שמרמז על צורת אדם כלומר כדי שתזכו להיות כלי שעל ידכם תתחבר כל הבריאה להשי"ת, הביאו לפני שתי הלחם בעצרת היינו אם מוסר האדם גם את זה שמכיר אשר גם הכלי מהצורת אדם הוא נמי מהשי"ת כדכתיב כי ממך הכל ומידך נתנו לך תזכו שיתברכו לכם פירות האילן היינו כדי שאתן לכם זאת הכלי בקביעות גמור ע"ד הכתוב ויתפלל בעדו תמיד ודמיון לזה בזה העולם הוא פירות האילן שאין זורעים אותן בכל שנה ושנה כי אם פעם אחת ושוב עולה השרף מעצמו להצמיח פירות, אמרו לפני מלכיות בר"ה היינו שתכירו היטב שגם כל מה שכבר נטבע ומשוקע בטבע העולם זאת היא ג"כ בידו ית' כי עיקר ענין מלכיות שמקבל עליו האדם מלכות שמים הוא באמרו שמע ישראל וגו' ה' אחד היינו שמכיר שאין עוד שום כח בעולם בלעדי כחו ית' וכשהאדם מכיר זאת אזי אומר השי"ת בשכמל"ו היינו שזה האדם הוא באמת כבוד מלכותו ית' כי מאחר שרצונו ית' הוא להיות מלך בתחתונים ועל מי נקרא השי"ת מלך רק על ישראל המכירים בכבוד מלכותו אבל על העו"ג נקרא השי"ת מושל כי מושל עליהם למעלה מדעתם בלי בחירתם וזה נקרא ממשלה כדכתיב ומושל בגוים וזהו אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם אמרו לפני זכרונות היינו כ"ד במדרש אנו שכחה מצוי בינינו רק ע"י שישראל מצמצמים א"ע ומבטלים כל הרצונות מבלי לחפוץ כי אם רצונו ית' ואומרים קודם בקשת תפלתם אדני שפתי תפתח להורות שאינם מבקשים רק מה שהוא רצונו ית' וזהו אמרו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה היינו כדי שאראה לכם איך שבאמת אתם דבוקים בהשורש אשר שם אין שכחה כלל ואף כל חפצי הגוף מישראל המה ג"כ כבוד שמים ובמה בשופר מבאר הגמ' בזה הגם שאמת הוא שאין נדחה מצדו ית' אפילו הלבוש היותר נמוך מישראל אך באיזה אופן יתכן שתהיה נקראת הישועה על שם ישראל שהם הרויחו זאת הדביקות בהשורש עליון ע"י יגיע כפם לזה אמרו ז"ל במה בשופר וענין שופר מבואר בזוה"ק (בשלח) אתר עאקא היינו ע"י שמצמצמין א"ע תחת הנקודה מכבוד שמים כלומר כשמכיר נפש הישראלי איזה נקודה מכבוד שמים מיד הוא מכניע א"ע תחתיו וכל חפצו הוא רק שזאת הנקודה תהיה מושלת עליו וזה הצמצום נקרא שופר וכמאמרם ז"ל בספרי כל מקום שנאמר שופר אינו מדבר אלא בטובתן של ישראל היינו כי שופר רומז על הנקודה הטובה הנמצא בישראל וע"י זה השופר קטן יתעורר השופר גדול המקבץ כל הנדחים וכל האובדים כדכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים שלא יהיה מצדו שום אובד ושום נדח כלל: