סוד ישרים (ליינר)/יום כיפור/כח
כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'. איתא בתזוה"ק (תיקון סז) אדם דלתתא כולו נוקבא וכו' היינו שעיקר שלימות הבריאה הוא רק זאת ההכרה דלית לה מגרמיה כלום רק בכל רגע צריכה לקבל מהשי"ת וזאת השלימות נגמר ביוה"כ. והענין הוא כי בר"ה הוא כל עסקו ית' עם הנקודה של עומק לב האדם ולכך נקרא החג של ר"ה בכסה להורות על שלילת הכרה בתפיסת הבריאה ואח"כ מפשט השי"ת זאת הנקודה דרך תלת רישין ושבעה מדות כדי שינהיר גם בהתפיסה של אדם עד שבא יום העשור שהוא יוה"כ אזי חוזר ונתעורר כל אותה ההארה שהיתה עוד קודם הנסירה שעליה נאמר זכר ונקבה בראם שנכלל בתוכה כל השלימות שגם הדכר הכיר אז שהוא מקבל ועל זה נאמר רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה' (משלי כט) וכמו שביאר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה הפסוק (משלי כב) עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה' היינו שהרש נקרא מי שמכיר שהוא רק מקבל ועשיר הוא המשפיע שאינו מכיר שבאמת הוא נמי מקבל ועל זה אמר עושה כלם ה' אבל רש ואיש תככים נפגשו היינו שגם המשפיע מכיר היטב דלית ליה מגרמיה כלום רק מה שמקבל מהשי"ת וזה נקרא איש תככים וכמו שמתרגם שם על איש תככים גברא מציעא עליהם נאמר מאיר עיני שניהם ה' וזאת ההארה בשלימות מאיר ביוה"כ שיהיה הכרה מפורשת בתפיסת אדם איך שהוא מצדו מחוסר ומשולל כל בלעדי השי"ת אכן עיקר הזווג הוא בחג הסוכות כי הזווג המנהיר ביוה"כ הוא כמבואר בזוה"ק (אמור ק) אימתי זווגא דכנסת ישראל במלכא קדישא שלח ליה וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי וכו' ויוה"כ אוכח דתשמיש המטה אסור בגין דזווגא לא אשתכח דהא מבי אמא נטלא ולא מבי אבא וכו' היינו כי ביוה"כ הוא עדיין כדאיתא בזוה"ק (הקדמה ב) אמא אוזיפת לברתא מאנהא וקשיטא לה קשיטאה ואימתי קשיטא לה בקשיטהא כדקא חזי בשעתא דאתחזין קמה כל דכורא דכתיב אל פני האדון ה' וכו' היינו שביוה"כ אין עדיין הזווג בכל הלבושים לזה צריכין מצד הלבושים כל הצמצומים עדיין וזה נקרא זווגא דאמא שרומז על אמא עלאה שמצדה צריכין לכל הבירורין כדאי' בזוה"ק (תצא רפ.) כד אתגליא אמא עלאה וכו' וחמש נהורין אית לה דאתקריאו קרני החמה עד הוד וכו' וחמש נהורין רומזין על כל הבירורין שהם בכח תפיסת הבריאה ונגד אלו חמש נהורין הם החמשה העינויים של יוה"כ ומהם נמשכים החמשה ימים מיום כפור לסוכות ובחמשה עשר יום שהוא חג הסוכות נגמר הזווג כי אז נתעלו כל לבושי ישראל ועל שלימות זווג כזה איתא בזוה"ק (צו לא.) בשעתא דזווגא אזדווג כחדא לאחזאה דהא נוקבא אתכלילת ביה בכללא חדא אתקרי נוקבא בשמא דדכורא וכו' היינו שמנהיר רצונו ית' בכל הלבושים עד שנכללו ונתעלו ישראל עם כל הלבושים שלהם בהרצון ית' ועל זה מורה ענין סוכה שהוא אור המקיף ורומז שהשי"ת מקיף את ישראל עם כל הלבושים שלהם ולכך צריך להיות קודם שלימות הזווג סוכה כי עיקר שלימות הזווג נגמר בשמיני עצרת אכן צריך שיהיה מקודם סוכה והוא כענין החופה שהוא קודם הזווג כך הוא הסוכה קודם שמיני עצרת ולעתיד יהיה נקרא באמת זאת הסוכה ג"כ חופה כדכתיב וחופה תהיה וגו':