סוד ישרים (ליינר)/יום כיפור/ח
והנה הדברי תורה מראים לנו גודל הנדיבות ועוצם הרחמנות שיש להשי"ת על כל לבושי ישראל שאפילו תפיסתם האחרונה נמי יקרה בעיניו ית' מאד ומראים לנו זאת בשעיר עזאזל שענינו לדחות את כל הרע הנמצא בישראל ולשלחו אל ארץ גזירה ובכל זאת הוא המצוה שיעמוד חי עד אחר גמר כל העבודות וזהו להורות שכל זמן שיש עדיין מעט טוב לברר מאותו הרע אין נוח להשי"ת לדחות אותו לגמרי ולזה היה עומד השעיר ומתעכב בשלוחו עד אחר כל העבודות אז נגמר הבירור בשלימות ונדחה הרע לגמרי לחוץ אבל כל עוד שהיה מעורב בו עדיין מה שהיו יכולין להכניס ממנו להקדושה שיהיה נשאר בתפיסת ישראל קשה מאד בעיניו ית' להפסיד זאת וכן רואים בזה שהכה"ג היה צריך לכנוס פעם שנית לקודש פנימה להוציא את הכף ומחתה ולהבין זאת מדוע לא לקח באמת עמו את הכף והמחתה תומ"י בעת גמר עבודת הקטורת בפנים שלא יהיה צריך עוד הפעם לכנוס לפני ולפנים להוציא אותם אלא זה הכל לרמז החביבות והיקרות של תפיסת ישראל בעיני השי"ת כי הגם שהכה"ג היה מוכרח לעזוב את כל תפיסתו בעת שנכנס לפני ולפנים כמו שרמזו ז"ל בגמ' שלא יתקן מבחוץ ויכנוס גם הבגדי בד שלבש מורה שלא היה רשאי לכנוס בשום תפיסת אדם כלל בכל זאת צוה השי"ת לבלתי יקח תומ"י אחר הקטרה את הכף והמחתה רק יעזוב אותם שם ואחר כל עבודתו יכנוס עוד הפעם לפני ולפנים להורות שיקר מאד בעיני השי"ת התפיסה של האדם וחפץ בקיום הוייתה כל מה שהוא באפשרי וכל עוד שיתכן שיתעכב קיום התפיסת אדם כך הוא כל רצונו ית':