סדר עולם רבא פרק יד

<< · סדר עולם רבא · פרק יד · >>

"וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְגוֹ'" (דה"א טו, כה). "וַיָּבִיאוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְגוֹ'. וַיְכַל דָּוִיד מֵהַעֲלוֹת הֶעֱלָה וְגוֹ'. וַיְחַלֵּק לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וַיִּתֵּן לִפְנֵי אֲרוֹן ה' מִן הַלְוִיִּם מְשָׁרְתִים וְגוֹ'. בַּיּוֹם הַהוּא אָז נָתַן דָּוִיד בָּרֹאשׁ וְגוֹ'." (שם טז, א-ז). בשחר היו אומרים "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ וְגוֹ'" (שם, ח), עד "אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי וְגוֹ'" (שם, כב), ובין הערבים היו אומרים "שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ וְגוֹ'" (שם, כג), עד "(ואמר) [וַיֹּאמְרוּ] כָל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַה'" (שם, לו). וכך היו אומרים כל ארבעים ושלש שנה לפני הארון, עד שהביאו שלמה לבית העולמים .

בברוח דוד מפני אבשלום בנו, היה אביתר עומד, עד שעלה במעלה הזיתים, ושאל באורים ותומים, ונסתלק אביתר מן הכהונה גדולה, ונכנס צדוק תחתיו, והחזירו את הארון למקומו. אבל אהל מועד שעשה משה במדבר ומזבח הנחשת שעשה בצלאל ומנורה ושלחן ואש שירדה בימי משה, היו בבמה בגבעון. (שם, לט) "וְאֵת צָדוֹק הַכֹּהֵן וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' בַּבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן וְגוֹ', וְעִמָּהֶם הֵימָן וגו'". וכך היו עושין כל חמשים שנה בגבעון עד שבאו לבית העולמים.

"וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם וְגוֹ', כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ וְגוֹ'" (ש"ב טו, ז), היא שנת שלשים ושבע [ושש הגר"א] למלכות דוד . רבי נהוראי אומר משום רבי יהושע מקץ ארבעים שנה לקץ ששאלו ישראל את המלוכה, היא שנה עשירית לשמואל הרואה, מיכן אתה מחשב שבן שנים עשרה שנה היה שלמה במלכו. (שם יב, כה) "וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וגו'" באותו הפרק, "ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד וגו', ויהי לשנתים ימים וגו', ואבשלום ברח וגו' ויהי שם שלש שנים וגו'" הרי חמש, "וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה", הרי שבע, "ויהי רעב בימי דוד שלש שנים הרי עשר, וישטו בכל הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים", הרי י"א שנה, ובשנה האחרונה התקין דוד המלך משמרות כהונה ולויה, והסדיר את כל הבית, וכתיב (דה"א כו, לא): "בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְמַלְכוּת דָּוִיד נִדְרָשׁוּ וגו'".