מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
נוסח ספרד: לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְרִיךְ (
נ״א בְּרִיךְ) הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י״ה בְּו״ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כׇּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹֽמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה:
(ויקרא כג, טו-טז ) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹֽמֶר הַתְּנוּפָה שֶֽׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶֽינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ:
(תהלים צ, יז) וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:
נוסח עדות המזרח: לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוּ״ד הֵ״י בְּוָא״ו הֵ״י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כׇּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹֽמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹֽמֶר הַתְּנוּפָה שֶֽׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶֽינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׇרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵֽנוּ. וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אַל תֶּֽרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַֽיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶֽסֶת בְּדָמָֽיִךְ. וָאֹֽמַר לָךְ בְּדָמַֽיִךְ חֲיִי וָאֹֽמַר לָךְ בְּדָמַֽיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַֽלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ: עֹֽטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:החזן: בִּרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי. והציבור עונים: בִּרְשׁוּת שָׁמַיִם.
נוסח תימן בלדי: לא אומרים "לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ", לפני הברכה הש״צ מזכיר כמה ספרו אתמול, למשל, בליל שביעי הוא אומר: "אֶתְמוֹל, שִׁיתָּא יוֹמֵי בעומרא" כל השאר: החזן מברך וסופר ואז הציבור חוזרים אחריו:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל סְפִירַת הָעֹֽמֶר.
כל השאר:
נוסח תימן בלדי: הָרַחֲמָן יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְאִמְרוּ אָמֵן כל השאר: הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, אָמֵן סֶֽלָה
סז א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ט ח (תהלים סז )
כל השאר: {|
|-
|
אָ נָּא
בְּ כֹֽחַ
גְּ דֻלַּת
יְ מִינְךָ
תַּ תִּיר
צְ רוּרָה||
אב״ג ית״ץ
|-
|
קַ בֵּל
רִ נַּת
עַ מְּךָ,
שַׂ גְּבֵֽנוּ,
טַ הֲרֵֽנוּ
נ וֹרָא||
קר״ע שט״ן
|-
|
נָ א
גִּ בּוֹר,
דּ וֹרְשֵׁי
יִ חוּדְךָ
כְּ בָבַת
שׇׁ מְרֵם||
נג״ד יכ״ש
|-
|
בָּ רְכֵם,
טַ הֲרֵם,
רַ חֲמֵי
צִ דְקָתְךָ
תָּ מִיד
גׇּ מְלֵם
||
בט״ר צת״ג
|-
|
חֲ סִין
קָ דוֹשׁ,
בְּ רֹב
ט וּבְךָ
נַ הֵל
עֲ דָתֶֽךָ||
חק״ב טנ״ע
|-
|
יָ חִיד
גֵּ אֶה,
לְ עַמְּךָ
פְּ נֵה,
ז וֹכְרֵי
קְ דֻשָּׁתֶֽךָ||
יג״ל פז״ק
|-
|
שַׁ וְעָתֵֽנוּ
קַ בֵּל
וּ שְׁמַע
צַ עֲקָתֵֽנוּ,
י וֹדֵֽעַ
תַּ עֲלוּמוֹת||
שק״ו צי״ת
|}
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
כל השאר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָֽנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹֽמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵֽנוּ מִקְּלִפּוֹתֵֽינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵֽינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ בְּתוֹרָתְֽךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹֽמֶר הַתְּנוּפָה שֶֽׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶֽינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹֽמֶר שֶׁסָּפַֽרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַֽמְתִּי בִּסְפִירָה () וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַֽעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶֽׁפַע רַב בְּכׇל הָעוֹלָמוֹת וּלְתַקֵּן (נ״א: לְתַקֵּן) אֶת נַפְשׁוֹתֵֽינוּ וְרוּחוֹתֵֽינוּ וְנִשְׁמוֹתֵֽינוּ מִכׇּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵֽנוּ וּלְקַדְּשֵֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶֽלָה:
