נתיבות המשפט/חידושים/רמב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאנסוהו ליתן דוקא באנסוהו למכור אמרי' אגב אונסא וזוזי גמר ומקנה משא"כ באנסוהו ליתן:

אחריות נכסים בשטר:    והא שכתב הרב בהג"ה סי' ר"ה סעיף ג' דמתנה שיש בה אחריות נכסים דינה כמכר שם איירי שהמקבל טוען שבמכירה באה לידו רק שכתב לו ל' מתנה משום איזה טעם משום הכי כשכתב בו אחריות יש הוכחה שהחמת הוא עם המקבל וכאן איירי שגם המקבל מודה שבמתנה באה לידו לכך אפי' נכתב בו אחריות נתבטלה המתנה:

בין של שכ"מ היינו תוך ג' ימים ראשוני' אבל אח"כ דינו כדין מתנת שכ"מ שנתבאר לקמן סעיף ו':

תפס המקבל:    והרא"ש ס"ל דאף אם החזיק המקבל מוציאין מידו:

ולא ציוה על המסירה:    פי' שלא ציוה על גוף המסירה שיהיה בפרהסיא כלל:

לסתמא:    היינו שיאמר לעדים סתם כתבו:

מצוה מחמת מיתה:    היינו אחר ג' ימי' או שתקף עליו החולה:

אין חוששין לה:    הטעם דאא"ל דדעתו להחניף דא"א מחניף בשעת מיתה:

כאנוס כף הדמיון הוא משום דלא הוי אונס גמור דהוא אונס דנפשיה מש"ה לא נתבטלה המתנה רק בצירוף להמתנה הראשונה הוי כמודעה: