נתיבות המשפט/חידושים/קס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

גג הסמוך:    היינו שסומכין בגובה דכשאחד נמוך מחבירו איכא לקמן בסי' זה פלוגתא ולשיטת המחבר דס"ל דצריך בעל החצר לסייע לבעל הגג בהגבהת י"ט בעינן ג"כ שיהיו סמוכין בקירוב דכשהן רחוקין א"צ י"ט דבלא"ה נתפס כגנב כשילך מזה לזה כיון שהן רחוקין ולשיטת הרמב"ם ס"ל דא"צ לסייע אין נ"מ בין הם רחוקים או סמוכים בקירוב (סמ"ע):

ואין בעל החצר מזיקו:    הטעם דבחצר יש תשמיש קבוע ותדיר ובעל הגג אין תשמישו קבוע ולכך בעל החצר ניזק מבעל הגג שאינו יודע מת יעלה בעל הגג על הגג להיות נזהר להשמר ממנו משא"כ בעל הגג אינו ניזק מבעל החצר שאין תשמישו קבוע ואפילו אם הגג הוא עשוי לדירה מ"מ בעל החצר שתשמישו קבוע ביותר נקרא בעל הגג מזיקו נגדו ועליו לבדו לסלק הזיקו דלא כהב"י שכתב דבגג העשוי לדירה עושין בין שניהם ד' אמות (סמ"ע):

חלקו למחיצת י' טפחים:    זהו דעת הטור ולדעת הרמב"ם שהביא המחבר בסעיף ב' א"צ לסייע כלל (סמ"ע) ☜ ועיין ביאורים דאף להמחבר דס"ל דצריך לסייעו בהוצאת י"ט מ"מ בעל הגג צריך לבנות כל המחיצה על חלק שלו דוקא ובעל החצר ינול לנעוץ בו קורות עד י' טפחים מחמת שנתן לו ההוצאה:

דאכתי איכא היזק ראיה:    והיינו כשבעל החצר עומד בשפת חצירו רואהו והי"א ס"ל דלא חשו כולי האי (סמ"ע):

שאין העליון זקוק:    הטעם כיון דנעל הגג שם מזיק עליו מכח היזק ראיה וצריך לעשות ד"א לסלק היזקו ממילא נפטר העליון (סמ"ע) וטעם הי"א הא דאין העליון מסייע לתחתון לענין המחיצות של ה' טפחים כמו בסעיף ג' לענין ד' אמות ע"ב:

ואם החצר גבוה הרבה:    והא דלא כתבו בדין גג וחצר המוזכר לעיל י"ל כיון דבעל החצר אין שם מזיק עליו כלל מש"ה הצריכו לבעל הגג לעשותו בכל ענין כיון דשם מזיק עליו (סמ"ע) והט"ז תמה וכתב דלשניהם דין אחד עוד כ' הסמ"ע דאפי' לדעת הי"א שהביא המחבר בסעיף א' דכשהגג נמוך ד"א מהחצר דא"צ לעשות כלום מ"מ כאן מיירי דאין החצר גבוה ד"א כיון דהעליון מסייע מלמטה מש"ה גם התחתון מסייע לעליון (סמ"ע) והוא דחוק: