נתיבות המשפט/חידושים/קנג
זיז מכותלו: היינו בצדה מעקה דשם אינה גבוה כ"כ דהא צריך לעשות מעקה גבוה ד"א משום היזק ראיה [סמ"ע ס"ק י"א] ☜ ועיין ביאורים דאפי' כנס הכותל לתוך שלו אסור להוציא זיז נגד חצר חבירו משום היזק ראיה [שם]:
בעת שתולה בו וא"י לומר אתלה בו דרך אחורנית דחיישי' שיהפך פניו ויתנצל לומר שהי' ירא שמא יפול [סמ"ע] [שם]:
וכ"ז שלא הסירו: ולהרמב"ם בסעיף ב' דס"ל לאלתר הוי חזקה מיירי כשמיחה בו [סמ"ע] [שם]:
לאלתר: היינו מכי יתברר נזקי משא"כ בסתימת חלון מסתמא נתברר לי נזקו מיד [סמ"ע] ☜ ועיין ביאורים דלא סגי בראיה לבד רק דבעינן שע"פ אומדנא דב"ד הוא יודע שדבר זה מזיק לו ובפתיחת חלון צריך שיאמר שראה היאך הרבה פעמים שראה הוא מתוך חלונו בהשתמשות שלו עד שנראה בעיני ב"ד שמחל ועיין ביאורים דלא תיקשה מעושה היזק בפני חבירו וחבירו שתק דמ"מ חייב לשלם וכן אם אכל פירות בפני חבירו או אכול עמי ודור עמי דחייב לשלם:
הרי החזיק: ואפי' להרי"ף דס"ל דאין חזקה להיזק ראיה היינו מחלון לחצר דקביע' תשמישתי' אבל מגג לחצר וכ"ש בתשמיש זיז מהני חזקה [סמ"ע] [שם]:
בעינן ג"ש: ☜ ע"ב דאפי' לא נשתמש בהזיז כל הג"ש אפ"ה הוי חזקה ובפחות מטפח אפי' נשתמש לא הוי חזקה [שם]:
ואם לא מיחה: ובפחות מטפח אין בעל הזיז יכול להסירו כל זמן שירצה בעל החצר משא"כ בזיז טפח יכול בעל הזיז ג"כ להסירו [ש"ך]:
לבנות תחת הזיז: כלומר במקום הזיז שיסור הזיז לגמרי בבנינו אבל עד תחת הזיז לכ"ע יכול לבנות [סמ"ע] והט"ז חולק וס"ל דגם תחת הזיז צריך להניח לו שיעור שראוי לתלות על הזיז מה שדרך לתלות כדמוכח בסעיף ח' והעיקר כהט"ז:
החזיק בד' על ד': דכיון דהניח לו אורך של מקום חשוב נתרצה לו נמי ברחבו דאין מקום חשוב פחות מד' על ד' [סמ"ע] [שם] ד' ולא יותר: פי' במשך כל העשרה יכול לעשות ד' [סמ"ע] [שם] בעל הכותל יכול למחות: אע"ג דאין שייך היזק ראי' מחצר לגג מ"מ יכול לומר זיזך יקלקל כותלי [סמ"ע] אבל יכול להוציא זיז עד סמוך לכותל חבירו [ש"ך בשם רשב"ם]:
מגג של רעפים: היינו באופן שאינו מקרב הגשמים לחצר חבירו ועיין ביאורים [שם]:
יסלקם לגמרי: דכיון דא"י למחות מש"ה אין לו חזקה ויכול לסלקם והא דא"י לו' לא ניחא לי לירד עמך בדינא ודיינא לאחר זמן כמו בסי' קנ"ד סעי"ו דכאן הכל יודעין דמדרך העולם להניח חבירו להאריך זיזו לחצירו עד עת שיצטרך לבכות [סמ"ע]:
להוציא צינו: ר בין שהוא עשוי סמוך לגג כדי שמי הגשמים ירוחקו מהכותל בין שעשוי מחלון לשפוך דרך שם מי תשמישו [סמ"ע]}} [שם]:
כך החזיק: בעל החצר בעוד שיש גג אבל אם רצה לשנות מגג עליה אין בעל החצר יכול לעכב [סמ"ע] [ש"ך] [שם]:
ושתק הוי מחילה: ודין זה דמי לסתימת חלון כמ"ש הרמ"א לעיל וע"ל בסי' קנ"ד שהביא הרמ"א י"א דבעי טענה בסתימת חלון א"כ ה"ה כאן:
{{דה מפרש|אין בעל החצר יכול לעכב היינו דוקא כשבא למחות משום דניחא ליה לקבל המים במקום זה אבל אם טוען שרוצה להשתמש במקום הזה שרוצה לשנות הצינור יכול לעכב [סמ"ע]: לבנות תחת הצינור: ואפי' תחת המזחיל' בין של עץ בין של אבן [סמ"ע] וע"ב [שם] לתשמיש כזיז: פי' כזיז שהוא בולט ד' מהגג דאז אסור לבנות תחתיו [סמ"ע]:
כמין צריף: פי' שהוא משופע הרבה שהמים יורדין במהרה בזה אין לבעל החצר היזק כ"כ משא"כ להגביה הצינור שזה מוסיף בהיזק הוא אסור וכן בכל מקום בעינן שלא יוסיף בהיזק ע"פ שומת הבקיאים [סמ"ע] וע"ב:
וקנה מראובן: היינו שיש עדים דחזקה לא מהני בחורבה כדלקמן סימן קנ"ד סעיף י"ו וה"ה אם קיבל קנין לסלק הנוטפים מחצירו מהני ולא הוי קנין דברים [סמ"ע] ס"ק ך"ו בהג"ה [שם]:
חמשה כביסות: ל"ד דה"ה שנים אסור [סמ"ע]:
שופכין ברשותו דרך ביב: היינו כיון שמתחיל השפיכה מרשותו מש"ה שרי משא"כ ברישא שמתחיל לשפוך בחצר חבירו מש"ה אסור [סמ"ע] ועיין ביאורים טעמו ☜ והעיקר נראה דדוקא בביב שעשאו אנשי חצירות בשותפות וכשנתקלקל כולן מחוייבים לתקן מש"ה אף אם פירשו בשעת עשייה שהוא למי גשמים יכולין לשפוך ג"כ כביסה אבל מי שעשה ביב לחצר חבירו והחזיק בו מטעם מחילה או מכירה אסור לשפוך יותר דאימר לא מחל ולא מכר יותר ובלא עשיית ביב כלל רק ששפך שופכין לחצר חבירו אין לו חזקה כלל דבלא עשיית דבר קבוע אין לו חזקה (וע"ב):
סולם קטן כו' בתוך חצר חבירו כו': זהו דעת הרא"ש והטור ור"י פי' דבכה"ג אפילו קטן יש לו חזקה כיון דעובר על חצרו ודאי יקפיד אלא מיירי שסומכו בחצירו על כותל חבירו דאז אין מקפיד בקטן (סמ"ע) (שם) א"י למנעו: ולא דמי לזיז דריש סי' זה דשם איכא היזק ראיה משא"כ כאן דא"א להיות יוצא ונכנס אלא ברשות חבירו ואז ישמור ממנו חבירו בתשמישו וליכא היזק ראיה (סמ"ע):
ובחזקת סולם כו': ובסימן קנ"ה סקל"ה הכריע מור"ם דאין צריך ג"ש ונראה דלאו הכרעה כללית הוא דהא לא כתב בשום מקום הכרעה זו רק שם לכן נראה דהרמ"א לא הכריע רק מטעם שהוא ספיקא דדינא והמע"ה ולכך בסי' קנ"ה בהרחקות שעושה הדבר בשלו רק שמזיק לחבירו נקרא העושה מוחזק לכך הכריע כהרמב"ם משום דהמע"ה משא"כ בחזקת זיז ומזחילה וסולם ונעיצת קורות שעושה הדבר בשל חבירו נקרא חבירו מוחזק רק מחמת שכבר עשה אינו ברור מי הוא המוציא ולכך לא הכריע מיהו בסימן קנ"ד ס"ס ז' גבי פתיחת חלון כתב וע' סקנ"ה משמע דגם שם דעתו להכריע קשה ואין לומר דכיון דפותח בשלו ונהנה מאויר חצירו הבא ממילא מקרי חבירו קצת מוציא מה שא"כ בהוצאת זיז שמשתמש בשל חבירו ממש ז"א דהרשב"א פסק בהעמדת סולם דא"צ ג"ש ובחלון צריך אלמא דהיזק ראיה חשוב חסרון קרקע (סמ"ע) והט"ז בסי' קנ"ה כתב דדעת הרב להכריע כהרמב"ם בכל מקום רק שנטר לבסוף (וע"ב):
כל שבעת ימי החג: אפי' כשהיה אותן השבעה אחר כלות אותן השלשים מ"מ לא החזיק וכן לאחר שבעה לא החזיק אם לא שהיו עם אותן השלשים דסוכה דעלמא (סמ"ע):
שיביא ראיה שראובן סייע: עיין ביאורים:
להחזיק בקורה שניה: המחבר לטעמו דס"ל דהחזקה הוא לאלתר ומשום דמחל לכך למאי דלא חזינן דמחל לא מחל אבל להנך דס"ל דבעינן חזקת ג"ש וטענה שקנה מאתו אמרינן דאין קנין למחצה אלא שמתחלה לא הוצרך אלא לקורה אחת ויכול הוא להכניס אפילו כמה קורות (סמ"ע) (שם):
בד"א כשהודה: הכוונה שהוא מוכרח להודות כגון בשני בתים של ראובן ושמעון ורה"ר מפסיק ביניהם שניכר לכל שאותו כותל היה שלו דאי לא תימא הכי קשה דלהימן כשטוען שמחל לו על הכנסת קורות במגו שהיה שותף (סמ"ע) והט"ז כתב דכאן לא שייך כלל מגו דהא עיקר החזקה הוא מטעם דשתק ומחל ואנן סהדי דלא מחל יותר (שם):
אני שותף בה: ר"ל שהן דרין זה אצל זה והכותל שביניהם אינן יודעים של מי הוא (סמ"ע) ועיין ביאורים פי' דברי הסמ"ע וטעם הפוסקים והט"ז תמה ע"ז דא"כ למה לי נעיצת קורות לכך כתב דהא שותף בה פי' שטוען שקניתי אותה ומיירי שהכותל הוא ידוע שהיה של חבירו לבד והקורות הוי כמו אכילת פירות דהוי חזקה ונאמן (שם):
שמתחלה היתה הכותל שותף: להסמ"ע הפירוש הוא שדרין זא"ז וכנ"ל ולהט"ז הכוונה שבא בטענת לקוח וטוען שלקח בפי' גם הכותל (שם):
שמתחילה היתה של חבירו: להט"ז אין לזה פירוש ולכך מפרש דמיירי בלא טענה רק שאומר שזכה בחצי הכותל מחמת שזה הוא בכלל המקח לזה אמר דלא הוי ראיה אא"כ נתן תקרה והעיקר כהסמ"ע וכמ"ש בביאורים (שם):
אא"כ עשה תקרה: ואז להרמב"ם א"צ ג"ש ולר"ת צריך ג"ש (סמ"ע) ועיין ביאורים דאף דלטענת לקוח צריך ג' שנים לכ"ע מ"מ הכא דמי לחפר בה בורות שמקלקל לחבירו ומתקן לעצמו דהוי חזקה מיד ואף להרמב"ם דפליג בחפר בה בורות בסימן קמ"ט מ"מ הכא די"ל דחצי כותל שאצלו היה שלו מעולם מהני חזקה לכולי עלמא:
{{דה מפרש|על אותו כותל חדש והיינו משום דאזדא לה המקום שנשתעבד לו מה שאין כן בנפל הכותל שהחלון בתוכו דסימן קנ"ד סעיף ט' דשם השיעבוד דהיינו האויר קיים (סמ"ע) ואם עשה תקרה ומעזיבה תליא במחלוקת אי נאמן על מקום הכותל המבואר בסעיף י"ח וע' ביאורים (שם): רק היסוד: דיש לומר לא קנה אלא לצורך היסוד להרחיבו ולא מה שעל גבו (סמ"ע):