נתיבות המשפט/חידושים/קמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאין העד מדקדק בזה:    אבל אם א' אומר חיטין ואחד אומר קטנית אין מצטרפין דבהכי לא טעו אינשי [סמ"ע וש"ך] ועיין ביאורים ☜ דאפי' אם אותן עדים המכחישים זה את זה לא העידו רק על שנה אחת ונצטרפו לשאר המעידים עוד על שנתיים אף שהעדות הראשונים לא היה רק נגד הפירות ויש הבדל ביניהם לענין ממון אפ"ה מצטרפין כמו באחד אומר מנה ואחד אומר מאתיים דלעיל בסי' ל':

העיד האחד שאכלה:    מיירי אפי' באינן מכחישים רק שזה לא ראה רק אג"ה וזה רק בד"ו ומש"ה לא הוי חזקה דאם הוא באתרי דמוברי הרי לפי שני העדים לא עשה חזקה כיון שאכל רציפות באתרי דמוברי ואם היא אתרי דלא מוברי הרי כל אחד אינו מעיד שעשה חזקה כיון דלא ראה רק אכילות מפוזרות דלא הוי חזקה סמ"ע וע"ב:

ותחזור הקרקע והפירות:    ☜ ועיין ביאורים דאם המחזיק אומר כדברי האחד שאכל אג"ה והיא באתרי דמוברי א"צ לשלם כלל כמו בעד א' שמעיד על אכילת פירות של ג' שנים ונשבע להכחיש העד שאמר בד"ו ואם המחזיק אומר שאכל כל הששה שנים הרי מודה שלא עשה חזקה כיון שאכל רצופות באתרי דמוברי רק שאם לא היה עדים כלל היה פטור מלשלם כמו במודה שאכל שתי שנים וטוען שקנה השדה דנאמן במגו דלא אכלתי לענין הפירות וכאן שיש ע"א על כל השנים הוי מחוייב שבועה ואיל"מ ואם המחזיק מת טוענין להם שלא אכלו רק אג"ה ופטורין מלשלם ובאתרי דלא מוברי וא' אומר אג"ה וא' או' בד"ו והמחזיק אומר כדברי א' מחוייב לשלם הפירות של ג"ש ונשבע נגד האחר ואם אומר כדברי שניהם א"צ לשלם כלל ואם העדים מכחישים זה את זה שזה אומר אג"ה ולא בד"ו והשני להפוך הרי שנים העדים כמאן דליתנייהו וא"צ לשלם הפירות [סמ"ע] ואם יש שני כיתי עדים שאחת אומרת אג"ה ולא בד"ו ואחת אומרת להיפוך אם הוא נגד יתומים החזיק כיון דממ"נ כת אחת אומרת אמת ואם המחזיק חי אז אם אומר שאכל כל הששה שנים הרי פוסל בעצמו שני הכתות ואפי' הוא מכחיש רק כת אחת אז אותו הכת מוכחשת מפיו והכת השניה מוכחשת מפי הכת האחרת ונתבטל עדותן ואין חזקה ועיין תומים שכתב דבאתרי דמוברי אם כת אחת אומרת שאכל אג"ה אין צריכין להעיד דוקא שהוביר בד"ו דמסתמא לא שינה מהמנהג אבל אם הוא באתרי דקצת מוברי וקצת לא מוברי צריכין להעיד דוקא שראוי שהוביר בד"ו דבלא"ה יש לחוש שמא זרע ולא אכל הפירות ודינו צ"ע:

בין שע"א מעיד:    ואין נאמן לומר שקנא' ודידי' אכל במגו דלא אכלתי כיון דאם היה טוען לא אכלתי היה מחויב שבעה להכחיש העד ה"ל מחוייב שבועה ואי"ל משלם [סמ"ע עש"ך] ואי ליכא עדים כלל ג"כ א"נ על הפירות במגו דלא אכלתי כיון שהקרקע יוצא מתחת ידו [תוספות] אבל הרמב"ן ונ"י והומב"ם ושאר פוסקים חולקים וכדבריהם נראה עיקר [ש"ך]:

ואין צ"ל:    הוא ג"כ מה"ט דאם נאמין לו שאכל ג"ש הרי החזיק [סמ"ע] ואפילו אם המערער מודה שאכל ג"ש רק שטוען שבגזל אכלה אפ"ה נאמן המערער בשבועה:

בכל אלו ישבע:    היסת דהא קרקע ברשותו עומדת ואין זה נשבע ונוטל [סמ"ע]:

שאינו חייב לו:    אבל לא ישבע בלשון שמכר לו כדי שלא יכחישו זא"ז בהדיא בשבועתן [סמ"ע]

ועלתה לו חזקה:    ואע"ג דג' אחין אין מצטרפין לעדות אחת מ"מ מהני כדין ג' כתות שמעיד כל כת על שנה אחת [סמ"ע]: