נתיבות המשפט/חידושים/צח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

במקום קרוב:    היינו ל' יום עסי' ק"ו:

קובעים לו זמן:    כפי ראות עיני ב"ד אם העדים במקום קרוב או רחוק ואם שכיחי שיירתא או לאו ודעת הסמ"ע דאם המלוה אלם וכשיגבה לא יהי' אפשר להוציא מידו נותנין ללוה זמן צ' יום וע' תומים שטעות סופר הוא והעיקר דהזמן הוא כפי ראות עיני ב"ד:

צ' יום:    דוקא כאן שטען שהשטר מזוייף אבל בחוב ברור מבואר בסי' ק' דאין נותנין רק זמן ל' יום:

שלמו צ' יום:    דעת הסמ"ע לאחר ל' יום שונין הנידוי ולאחר ס' יום מחרימין:

על פקדון:    כיון דהדרא בעיניה אבל כשאומר שפשע בו נותנין זמן כשאר חוב:

על נכסיו מיד:    היינו לאחר ל' יום:

יב"ח:    ל"ד רק לפי הזמן הנראה לב"ד ואם צריך יותר יתנו יותר:

שיפסקו המוסיפין:    כך דעת הרמב"ם לחלק דבשל יתומים ומשועבדים בעינן ל' יום אבל בשל בע"ח גופיה א"צ רק לפי ראות עיני ב"ד והרבה (מחברים) חולקים וס"ל דאין חילוק ונתבאר בסי' ק"ג:

וקורעין השטר (אדרכתא):    דאל"כ אולי ילך לב"ד אחר בשטר ויקח אדרכתא על שדה אחרת:

שאין כתוב בה:    דחיישי' שיטעו הב"ד וישכחו לקרוע השטר וילך המלוה בשטרו שנית לב"ד אחר ויקח אדרכתא על שדה אחר: