נתיבות המשפט/חידושים/צב
אתו שבועת העדות: ומיירי בזמן קרוב דבלא"ה יכולין לומר שכחנו ועיין ביאורים בסימן ל"ז מ"ש בזה:
שבועת הפקדון: ומיירי בלא ראה די"ל אשתמוטי דבלא"ה אפילו בכופר בלא שבועה פסול סמ"ע:
שלא אוכל: ולפ"ז ה"ה בחרמי הקהל יש חילוק בין חרם דלעבר בין חרם דלהבא. מלוה ישנ': ) (ע"ב דאפילו יש לו פטורים מכל התביעות מ"מ י"ל כך. לעשותו עד: היינו לייחד לו עדים אבל אם כבר שמע מחוייב להעיד ועדותו כשר:
אינו נשבע ונוטל: דלחייב עצמו נאמן:
נתחייב שבועה: היינו שד"א די"ל לו הא הודית שחשוד אתה והדין שכנגדו נשבע ונוטל ש"ך:
מי שנתחייב שבועה: ואפי' יש לשכנגדו ע"א אינו פוטרו משבוע' מטע' דא"כ כל אחד יוציא ממון בע"א שירצה שיתחייב לו במקצת ויוציא ממנו ממון ע"פ ע"א:
שהרי אין טוען ודאי: וה"ה בתובע ע"פ העד בטענת ס':
ששטר מקוים: ובנחבל ונגזל שכנגדו נשבע היסת ונפטר ובחנוני דעת הש"ך דנוטל בלא שבועה) (וע"ב דדוקא במקום שאין בעה"ב משלם רק תשלום א' התשלומין של כחנוני הוא מדינא לכך בחשוד נוטל בלא שבועה אבל כשמשלם שני תשלומין פטור הבעה"ב:
מחרימין סתם: הסמ"ע הקשה (וכו' דאפי' חרם לנוכח יש להטיל עליו ואז פטור: ואפי' קב"ח שאינו מביאו לידי שבועת חנם. א"צ דאל"כ יקבל בחרם ויפטר ואם רוצה תובע י"ל לא אשבע רק דטיל חרם סתם סמ"ע:
ישבע זה שכנגדו: היינו בשד"א דבדרבנן תקנתא לתקנתא לא עבדינן עד שילקה: וע"ל סי' ל"ד דיני הכשר לחשוד: