נתיבות המשפט/חידושים/פו
בכל ענין: ואפי' אינו חייב רק מכח דינא דגרמי שאינו אלא מדרבנן מ"מ שייך דר"נ אבל בדבר שנותנין לו בתור' צדק' ל"ש דר"נ ואפילו הגיע ליד הלו' אין המלו' יכול לטרוף מהן דלית בזה משום שיעבו' נכסי אבל מ"מ החיוב מוטל אקרקפת' דגברא לשל' חובו מכל מה שהגיע לידו אם יש בידו יותר מכדי סידור בע"ח:
וריבי' שעל': דעת הש"ך שאם הלוה על שנה ובא לפדות תוך שנה צריך ליתן לו ריבי' מכל השנ' אמנם כשיש על הבעל משכון אחריות מהעכו"ם כשמחזירו להישראל שהוא אלם א"צ להחזיר כלל סמ"ע:
בד"א: (ע"ב) דעיקר דאפי' אית ליה נכסי יש על הלו' השני דין ערב שכשלא יהי' נכסי' להלו' הא' מחויב הוא לשל' וכן אם הא' אלם אפי' יש לו נכסי' מחוייב הב' לשל' ואפי' יש להא' רק זבורית ולהב' יש בינוני' זבורית מ"מ כיון שהא' אלם מחוייב הב' לשל' מבינונית או מעות אם יש לו כיון דל"ל פסיד' דהיינו שהגיע הזמן וגם אם ישל' למלו' שלו יצטרך גם כן לשלם במעות או בבינוני' מש"ה מחוייב לשלם גם להא' במעו' או בבינוני' אבל במקום דאית לי' פסידא כגון שמחל לו המלו' שלו דאז כיון דאית לי' פסידא יש להב' ג"כ דין משועבדי' ומשום הכי כשהלוה אלם ויש לו נכסי' אין השני צריך לפרוע כלל דאין נפרעים ממשועבדי' במקום שיש בנ"ח אפי' הלו' אלם ואי לית לי' נכסי להא' מ"מ א"צ לפרוע רק מהזיבורי' ואם הלו' הא' יש לו נכסי' אפי' זיבורית ורוצה לשל' אף שיש להב' בינוני' ול"ל פסידא כלל מ"מ א"י לגבות מהשני בינוני' וגובה מהא' זיבורית:
שסידרו לו: ואם המלו' השני כאן אין נפרעין עד שיודיע להמלוה השני כדלקמן סי' קכ"ט סעיף י' ש"ך:
נזקקין: ואפי' הגיע הזמן יכול הלו' לומר אפייסנו שירחיב לי הזמן:
מוטל עליו: ואם כתב בשטר שמחויב לטפל בסחורה ולמכרה להשתדל במעות אף בזה חייב לטפל סמ"ע. והש"ך פסק דעל שמעון לטרוח להוציא המעות מלוי אם לא שנותן לו השטר בשומת בית דין אז אין צריך לטרוח:
מעות בפקדון: ואפילו קיבלו על זמן אמנם במעו' מותרין שמותר להשתמש בהם הוי כהלוא' לזמן ובשאלה לזמן אם לא כתב בשטר מטלטלין אג"ק גובה ממנו בדלית ליה נכסי ובשאל' סתם דמשתמש בו כל זמן שאין המשאיל תובע לא מגבינן גם כן רק בלית ליה נכסי:
יכול למחול: ואין חילוק בין כתובה לשאר חוב אמנם אם כבר הגבו לבע"ח השט"ח בשומא בעד חובו הוי כשאר מכר ויכול למחול ש"ך) (וע"ב דאפילו נשאר עוד חוב עליו מכל מקום כשמשלם הנשאר מחילתו נגד מה שנמכר הוי מחילה אמנם כפי סך החוב שהיה לו כגון שהיה חובו מנה והגבהו לו שטר של מאתים במנה המנה שהיה חייב לו א"י למחול ובהמותר מחילתו מחילה:
להרויח לו זמן: היינו אחר שכבר הלווה לו אבל לכתחלה יכול להלוות מעותיו על איזה זמן שירצה דהא יכול ליתן מטלטלין שלו במתנה ואם מחל או הרויח זמן ואחר כך נודע דל"ל נכסי בטל מחילתו:
או פרוע: ואם אמר במלוה ע"פ פרעתי קודם שידעתי אם הלה מכחישו בברי חייב שבועה ובלא"ה אין לו עליו רק חרם:
אחר שנתחייב: וה"ה בלא ב"ד אם התרה בו וידע שחייב לו ואין ללוה נכסים והוא שילם להמלוה השני חייב לשלם לו פעם אחרת ש"ך:
חייב לפרוע בשבועה: אפי' יש בו נאמנות דהו"ל כמשועבדים:
יש להם נכסים: פי' מה שירשו מאביהם ולא מנכסי עצמן דלא כהש"ך או"ת ועסי' ס"ו:
הדין עמו: ובגוי שייך ג"כ שיעבוד' דר"נ הן שהלוה השני הוא עכו"ם הן הלוה הא':