נתיבות המשפט/חידושים/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שהעם פרוצים:    ל"ד כל העם אלא אפי' אחד מהם יכולין לקנסו שלא כפי הדין לפי ראות עיניהם רק כשהעם פרוצין יכולין לתקן ולגדור כל העם ולענוש להעובר תקנתם אף שאין העובר פרוץ. סמ"ע:

עדות גמורה:    ה"ה בלא ההראה וכדומה כיון שהוא לצורך שעה ואין דנין כפי ד"ת סמ"ע:

חובטין אותו:    בכאן שעושין לצורך שעה ומגדר מילתא יכולין לגמור הדין ע"י גוים ואצ"ל עשה מה שב"ד של ישראל אומרים כמו בגט דשם צריך להיות הגט כשר וכאן אנו מעבירין עליו הדין בשביל מגדר מילתא סמ"ע:

להפקיר ממונו:    וה"ה שאר דברים להחרימו ולאוסרו בבית האסורים ומלקין ומבזין למי ששמיעתו רעה והכל לש"ש. וזהו בהדיוט אבל לת"ח כסהו כלילה ואין מנדין בפרהסיא סמ"ע:

שהמחום ב"ד:    פי' שצבור המחהו לב"ד להיות להם לב"ד ולדון ביניהם סמ"ע:

כפי המנהג:    והיינו דוקא מה שהוא צרכי הקהל אבל להפקיע ממון מאחד לחבירו שאינו צורך הקהל פשיטא דלא. סמ"ע:

ופסידא להאי:    משמע במקום דאיכא למגדר מילתא בכל אופן הרשות בידם לתקן. סמ"ע:

לכל דבר:    עיין לקמן סי' רל"א בענין התקנה אם יכולין לעשות תקנה בלי הסכמות העיר וחבר עיר:

יתן מ' זהובים:    א' שישב על הארץ להלקותו ולא בא הממונה להלקות ופטרו מן המלקות סמ"ע: