נתיבות המשפט/ביאורים/רפד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כל היורשין יורשין בחזקה בב"י הביא דברי הריב"ש דס"ל דאם שמעו מהמוריש שזה קרובו כגון שהוא אחיו בשעה שהיה לו בנים ואח"כ מתו הבנים אין נאמן והרשב"ץ השיג עליו דמ"מ נאמן דאלת"ה דא"נ רק כשאומר בכוונה ליורשו וגבי בכור מוכח דאפי' אמר דרך שיחה דנאמן והאריך ע"ש ובקצה"ח האריך להוכיח כדברי הריב"ש וחילק דדוקא בבכור דנאמן מטעם יכיר מהני אפי' אמר דרך שיחה משא"כ בשאר קרובים דא"נ אלא מטעם מגו בעינן בכוונה ליורשו ע"ש ולפענד"נ דאין לחלק דאם נאמר דכל שאמר דרך שיחה אמרי' דמלת' דלא רמי' עליה אמר א"כ אפי' בבכור לאו כלום אמר וע"כ צ"ל דלא תלינן באומר שהוא קרובי דרך שיחה שמילת' דלא רמי' עליה אמר ואמרי' דבדוקא אמר א"כ ה"נ בשאר קורבה אמרינן דבדוקא אמר ונאמן מכח מגו:

סימנים מובהקים עסמ"ע ס"ק ד' עד אי כליו היו כך וכך וכו' נראה דאם אמר סימנין גמורים בכליו דמהני לענין ממון דהא התוס' ביבמות דף ק"כ בד"ה כליו כתבו דלא חיישינן בממון לענין שאלה ע"ש רק כוונתו כשאומר סימנין גרועין כגון חיוורי וסומקי: