נתיבות המשפט/ביאורים/רמב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שכ"מ שציווה:    בקצה"ח הוקשה דמה הפרש יש בין מתנת שכ"מ בכולה למצוו' מחמת מיתה ע"ש ולא ק"מ דבשלמא במצוה מחמת מיתה שייך שפיר לומר דאין אדם מחניף בשעת מיתה מה משא"כ במתנת שכ"מ בכולה דאין אנו יודעין כלל שהוא מחמת מיתה רק מחמת אומדנא דאין אדם נותן כל נכסיו לאחרים וא"כ הכא די"ל דעושה כן מחמת חנופה וא"כ שוב ליכא אומדנא דעושה מחמת מיתה דאימר מחמת חנופה הוא עושה. וקל להבין: