נתיבות המשפט/ביאורים/קכ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
זרוק לי חובי. עסמ"ע ס"ק א' עד דלא מסתבר לומר דכוונתו הי' שישלח ולילך ג"כ עמהם בדרך לשמרם עכ"ל. וקשה דלדברי הסמ"ע אם אמר זרוק לים דג"כ א"א לומר זרוק ושמור אצ"ל והפטר וכן אם הקטן היה עמו בצדו והמלו' אומר תן לקטן זה היה חייב שתן ושמור קאמר וזה אין סברא כלל ועוד דדברי הסמ"ע דהטעם הוא דזרוק ושמור קאמר א"כ באונס היה לו לפטור ומשמע דכל דין לוה עליו עד שיגיע לידו. ולפענ"ד הדבר פשוט דודאי אם אמר זרוק לים או הנח במקום הפקר צ"ל והפטר כמבואר בב"ק ס"פ החובל באתי לידו בתורת שמירה צ"ל והפטר וע' מ"ש באה"ע סי' ל' ס"ק י"ח דמה"ט אם אמרה זרוק לים ואתקדש אני לך או ואתחייב אני לך לאו כלום הוא דתן מנה לפלוני הוא מדין ערב ובכה"ג אין הערב משתעבד כיון שלא בא ליד אדם. ולפ"ז נראה דאם אמר תן לחש"ו ואתחייב אני לך או ואתקדש אני לך דמהני כיון שבא ליד האדם וראיה ברורה לדין זה מתוס' קדושין י"ט ד"ה אומר אדם שכתבו דאפילו הי' אומר תן מנה לפלוני ואתקדש וכו' וכ"ש בתו אף דבבתו קטנה הוא א"כ כשאומר תן לחש"ו ואתחייב ודאי חייב רק דבחוב צ"ל ואתחייב דכשלא אומר ואתחייב רק אמר סתם תן מנה לפלו' לא קיבל שום חוב על עצמו אבל אמר תן חובי לפלוני ודאי דפטור דהוי כמפרש שהוא מקבל על עצמו ועדיף מאתחייב לך דמהני כי טעם ע"ב וכן בשיטה מקובצת בב"מ צ"ח דשלח ע"י חש"ו הוא מטעם ערב וקתני התם וכן בשעה שמחזירה אלמא דבשעה שמחזירה ג"כ הוא מטעם ערב ולכן מהני ג"כ בשלח ע"י חש"ו מטעם ערב ועיין עוד ביאורים סי' קכ"א ס"ק ד' מ"ש שם משא"כ באומר הנח במקום הפקר דלא מהני בקידושין ובחוב לא מהני ג"כ בחוב לענין פטור עד שיאמר והפטר ועוד דלפי מה שחילקו הפוסקים דזרוק לים הוי במקום הפקר משא"כ תן מנה לפלוני דהוא משתמר והתו' כתבו בב"ק ט' בד"ה ולר' יוסף דחש"ו שומרים הן ע"ש:
וזרקו. עסמ"ע ס"ק י"ב עד אי נמי לקידושין ולחומרא וכו'. פי' כשאומר ואתקדש אני לך כמבואר שם בב"ש סי' ל' ס"ק י"ח:
הנה מעותיך צרורות. עסמ"ע סי' ע" ס"ק י"ז ובסי' ע"ד ס"ק ח'. עט"ז שם שהקשה על הסמ"ע דהא בתוך הזמן נ"כ יכול ליפרע בע"כ. ועוד דבתוך הזמן אפי' בפקדון חייב וכו' ע"ש. ולפענ"ד נראה ליישב דבעה"ת שער נ' כ' לחלק הא דבטול את שלך באומנין הוי ש"ח ובב"מ י"ט גבי שומשמי והוא בס"ס קצ"ח לא הוי אפי' ש"ח וכ' וז"ל התם באומן הא דא"ל טול את שלך לאו לאפוקי נפשי' מתורת שומר אלא מחמת שיכול לעכב בשביל השכירות ורצה להודיע שאם יבואו ויטלנו לא יעכבנו בשביל השכירות וכו' אבל כאן אף דאפי' שתק הוי ש"ש מ"מ בזוזי ל"ל למימר שקול זוזך פשוט דלמשקלינהו קיימי דהא אינו יכול לעכב אלא לאפוקי נפשי' משומר קאתי וכו' ה"נ בהלואה בשלמא אח"ז הפרעון דבלא"ה זוזי למשקלינהו קיימי ובוודאי כשאומר טול את שלך לאפוקי נפשי' משומר קאתי משא"כ בתוך הזמן די"ל להודיע קאתי שלא יעכבנו בשביל הזמן אבל לא לאפוקי נפשיה מלוה קאתי ובהאי הנאה דאי מתרמי עיסקא כמ"ש הב"י חייב באונסין ומה שהקשו בהא שכתב הרב בהג"ה סי' ע"ד בהא דפטור בפקדון דא"י לחזור בתוך הזמן נראה לתרץ דהרב בהג"ה מיירי שם לענין גניבה ואונסין כמ"ש שם ונגנבו או נאבדו ובזה קאמר דבפקדון כה"ג היינו במקום שחייב בפקדון בגניבה כגון במעות מותרין דהוי מעצמו ש"ש משום הנאת שימוש מש"ה כתב הרב שפיר שם דבפקדון כה"ג שאומר הנה מעותיך צרורים הרי מסלק עצמו מהנאת שימוש ובזה אין אנו יכולים להכריחו שיקבל עליו רשות שימוש ולא גרע מלוה גמור בתוך הזמן דכשאומר טול את שלך דנפטר מגניבה ואונסין דבמעות פקדון אי"ל שיאמר לו כן להודיעו שאינו מעכב דבמעות מותרין א"י לעכב בתוך הזמן כמבואר בסי' רצ"ב כנ"ל ומפשיעה לא מיירי התם דבפשיעה ודאי חייב בתוך הזמן ונראה דלא נפטר כשהמלוה מסרב רק דאחר שלא רצה המלוה לקבל אמר הלוה מאחר שאינך רוצה לקבל' וכו' כמ"ש הסמ"ע ס"ו ע"ש אבל כשהמלוה אמר שאינו רוצה לקבלם ושיהי' מכאן ולהלאה ג"כ הלואה והלוה שתק נראה דחייב דהוי כקיבל עליו ומה שהקשה הסמ"ע מסי' קצ"ח סעיף י"ז נראה ליישב דעיקר הפטור כיון שהמלוה לא רצה לקבלם והוא אמר מאחר שאינך רוצה לקבלם אוליכם לביתי וכו' כמ"ש הסמ"ע ועיקר הפטור מטעם דהוי פרעון בע"כ כמבואר בכל הפוסקים ושם בסי' קצ"ח מיירי שאמר טול את שלך והלה שתק ודאי דלא הוי פרעון וחייב וממילא י"ל ג"כ דהפוסקים שם לא פליגי ומאן דפוטר מיירי כשהלוה סירב מלקבלם ומאן דמחייב מיירי שאמר בסתם טול את שלך דטול את שלך לא מהני רק בפקדון דאפי' הרי שלך לפניך מצ"ל משא"כ בהלואה דכ"ז שהמלוה לא קני לי' להמעות של הלוה לא מיחשב כפרעון וע' בסי' ע"ז מ"ש מזה רק כשהמלוה מסרב מלקכלם מטעם פרעון בע"כ ואם המלוה נתרצה ואמר הנח במקום פלוני ואטלם ואח"כ נגנבו מבואר בסי' קכ"ו סעיף ט' בהג"ה דפטור והוא מדברי הב"י ובנ"י מבואר שם כן:
למחצית שכר. עמ"ש בסימן קע"ו מזה: