נפש החיים/שער א/פרק יט
וזהו ענין הכתוב (משלי י"ח) רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה. ר"ל המחלה וחלאת העון של בחי' הנפש (שסתם רוב העונות מצויות בבחי' הנפש. שהיא התחתונה הקרובה אל הס"א רגליה יורדות מות. וכמ"ש ונפש כי תחטא. החטאים האלה בנפשותם והרבה כיוצא. וע' ע"ח שער העקודים סוף פ"ה ופע"ח שער ק"ש שעל המטה פ"ח). יכולה היא להתקן וגם לעלות ע"י בחי' הרוח כנ"ל. ואם הרוח נכאה שפגם וקלקל בחי' רוחו ע"י עונות התלוים בבחי' הרוח. אז מי ישאנה תיקונו הוא ע"י בחי' הנשמה שנקראת מ"י כידוע בזוהר:
ואיש תבונות יבין שכלל הדברים הנ"ל בענין הג' בחי' נר"ן ש"ל האדם. הם ג"כ עז"ה גם בשורשם העליון של אלו הג' בחי'. שהם קוב"ה ושכינתי'. ואם הבנים. שעונות התחתונים גורמים לשכינת עוזינו רז' דנפש דלעיל'. שנודדת מהתקשרות' העליון בסוד גלות. (היינו כשנפשות ישראל משוקעים בתאות רעות ח"ו) וע' ע"ח שער מיעוט הירח פ"ב. ובשער סדר אבי"ע פ"ב. ובשער הקליפות כל פ"ג. ובהקדמת פע"ח בכללי ז"א ונוק'. ובשער היחודים פ"א מתקוני עונות. אמנם לא כל עשר בחינותיה רק הט' בחינותיה מחכמה ולמטה כנ"ל בענין האדם. אבל בחי' העליונה סוד כתרה שהיא נקודה השרשית דילה. היא קשורה ודבוקה לעולם בטהרת יסוד בחי' הרוח ואינה נפרדת משם לעולם (ולכן נק' עטרה שהוא כתרה). וע' בהקדמת פע ח הנ"ל. ובשער העמידה שם בענין ברכת המינים. וכ"כ רבינו הגדול ז"ל בפי' על ההיכלות בהיכלא תניינא שם. (וע' בע"ח שער המלכים פ"ז ובשער מיעוט הירח ובשער הקליפות ותבין במ"ש בפע"ח באלו ב' המקומות הנ"ל. וע' עוד בפע"ח שער ר"ה פ"ב ותבין כל הנ"ל). אבל בחי' הרוח עילאה אינו נפרד ת"ו ממקומו ע"י עונות התחתונים אלא שגורמים בו פגם וקלקול ח"ו בו"ק שלו כידוע. אמנם בבחי' הנשמה. שהוא סוד המוחין. ג"ר דילי' כנ"ל בפט"ו. שם אין מעשה התחתונים מגיעים כלל לקלקלם או לפוגמם ח"ו. אלא שיכולים לגרום במעשיהם הסתלקותם הימנו ח"ו כידוע בע"ח שהם באים בסוד תוספת לבד ותלוים במעשי התחתונים כי הם באים מהתפשטות בחי' התחתונה של אם הבנים בו כידוע. וכמש"ה כונן שמים בתבונה. והוא עולם המשומר ממגע זרים כידוע:
והוא ענין מראה הסלם מוצב ארצה גו'. ולא אמר מוצב בארץ. אלא ארצה שפי' לארץ ומשמעו שראש עיקר שרשו בשמים ממעל. ומשם הוא משתלשל ויורד עד לארץ יגיע. והוא הנשמת חיים של האדם שמתאצלת כביכול מנשימת פיו ית"ש. ומשם משתלשלת כסלם ושלשלת ומתקשרת עם הרוח והרוח בנפש עד רדתה לזה העולם בגוף האדם. וכן מפורש ברע"מ נשא (ח"ג קכג, ב) ויפח באפיו נשמת חיים גו' דאתמ' בי' ויחלום והנה סלם סלם ודאי איהי נשמת חיים כו' ע"ש. והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. כמש"ל באורך שהיא הנפש חיה של העולמות והכחות ומלאכי עליון. שכל עלייתם וירידתם וכל סדרי הנהגתם כל רגע. תלוי רק כפי נטיית מעשיה ודבורה ומחשבתה בגוף האדם כל רגע. (ומ"ש עולים תחלה ואחר כך יורדים כי כל עיקר תורת האדם להעלות תחלה כל עולם ממטה למעלה. ואחר כך נמשכים אורות מלמעלה למטה) עד שאח"כ והנה הוי"ה ב"ה נצב עליו כנ"ל:
ומה נעמו אמרי רז"ל בירושלמי תענית פ"ב (פ"ב ה"ו) ר"ל בשם ר"י אמר שיתף הקב"ה שמו בישראל. משל למלך שהיה לו מפתח של פלטרין קטנה. אמר אם אני מניחה כמות שהיא הרי היא אבודה. אלא הריני קובע בה שלשלת שאם אבדה תהא שלש' מונחת עליה. כך אמר הקב"ה אם אני מניח את ישראל כמו שהן הן נבלעין כו'. אלא הריני משתף את שמי הגדול בהם. והם ז"ל דברו לענין כלל האומה יחידה אמנם עיניהם ז"ל מטייפן כדרכם בקדש ורמזו גם על האדם יחידי. ושיחתם ז"ל צריכה תלמוד שהמשילו הענין למפתח ושלשלת כמש"ל שהאדם הוא הפותח והסוגר של הכחות והעולמו' פלטרין של מעלה ופלטרין של מטה. שכולם מתנהגים ע"י כח מעשיו בחינת נפש שהוא עיקרא ושרשא דבחי' נפש כל עלמין. ואדון כל ב"ה בטובו הגדול להטיב לברואיו שקד על תקנתינו ואמר אם אני מניחה כמות שהיא שלא יהיה התקשרות בין הג' בחי' נר"ן. אלו האחד שיפול בחי' נפש התחתונה לעמקי מצולות הרע ח"ו. אין שני להקימו והרי היא אבודה שם לעולם ח"ו. כענין הכתוב והאבדתי את הנפש ההיא. ונפש החטאת במה תתכפר. לזאת הפליא עצה ית"ש וקבע הג' מדרגות נר"ן שכל אחד מהם תתקשר בחי' הראשונה שלה העליונה בבחי' התחתונה של המדרגה שעליה כענין השלשלת שכל טבעת ממנה קצה העליון שלה נאחזת ונכנסת תוך קצה התחתון של הטבעת שעליה וע"י כן גם אם יכרת הנפש ותפול לעמקי כחות הטומאה ח"ו. יכולה היא לתקן ולעלות ע"י התקשרות בחי' עליונות שלה בבחי' הרוח. וכן עד"ז בקלקול ופגם הרוח כנ"ל. וז"ש שם אלא הריני משתף את שמי הגדול בהם. שהג' דרגין נר"ן ושרש הנשמה מקור שרשם הוא מהד' אותיות השם הגדול ית"ש: