ביאור:נספח למגילת רות 1

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרק א

- פרק ב - פרק ג - פרק ד - כל מגילת רות בדף אחד (להדפסה) - נספח 1 - נספח 2 - סוד היבום

נספח למגילת רות 1

א. וּבוֹעַז עָלָה אל הַשַּׁעַר של העיר^[1] וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְהִנֵּה טוֹב הַגּוֹאֵל אח אלימלך עוֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר בּוֹעַז, וַיֹּאמֶר בועז: סוּרָה שְׁבָה פּה פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי; וַיָּסַר וַיֵּשֵׁב.
ב. וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר, וַיֹּאמֶר שְׁבוּ-פֹה; וַיֵּשֵׁבוּ.
ג. וַיֹּאמֶר לַגּוֹאֵל: חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ, מָכְרָה נָעֳמִי, הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה (=מארץ) מוֹאָב.
ד. וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמר: קְנֵה נֶגֶד העם הַיֹּשְׁבִים בשער העיר, וְנֶגֶד עשרה זִקְנֵי עַמִּי. אִם תִּגְאַל, גְּאָל; וְאִם לא יִגְאַל – הַגִּידָה לִּי, וְאֵדְעָה כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל; וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ. וַיֹּאמֶר: אָנכִי אֶגְאָל.

בפשטות משמע שבעז עלה לשער העיר ולקח עשרה מזקני העיר. ולמה עשרה? ר' נחמן אמר: מכאן לברכת חתנים בעשרה. ר' אבהו אמר: כדי לדרוש ולפרסומי מילתא, עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית (כתובות ז ב). ומדוע בשער העיר? שהיה שם צבור גדול כיון ששם דרך האנשים להתאסף, ולפני כולם עשה בועז את הקניין כמו שכתוב "קְנֵה נֶגֶד הַיּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי".
בתרגום מבואר שמה שכתוב "וּבוֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם" הכוונה לשער בית דין. והוא לא סותר את פשטות הפסוק – שער העיר, כיון שבית הדין היה בשער העיר או סמוך לו (עיין הערה 1).
ולפי זה, מה שכתוב "וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר", משמע שלא לקח עשרה אנשים מבית דין, אלא עשרה אנשים נוספים חוץ מהבית דין; או אולי לקח עשרה אנשים מהבית דין, שכן זקני העיר הם שישבו בבית הדין. וצריך באור בזה.

הערות שוליים

^ השער הוא, קודם-כל, המקום שדרכו נכנסים לעיר ויוצאים ממנה, אולם במקרא, לשער העיר יש תפקיד נוסף השער הוא גם המרכז של חיי הציבור. השופטים ישבו בשער דברים ט"ז פי"ח. ייבום נעשה בשער דברים כ"ה פ"ז. כל החדשות והפרסום נעשו בשער, השיירות שהגיעו מהעולם הגדול דרך השער הביאו חדשות ופרסום ממה שקורא בחוץ. עיין תורת תמימה אות ד' "השער שעלה לשם בועז היה מקום פרסום (דהיינו שער העיר) שאנשים רבים עוברים ושבים שם וכמו שכתוב בסמוך וַיּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר".

[1] השער הוא, קודם-כל, המקום שדרכו נכנסים לעיר ויוצאים ממנה, אולם במקרא, לשער העיר יש תפקיד נוסף השער הוא גם המרכז של חיי הציבור. השופטים ישבו בשער דברים ט"ז פי"ח. ייבום נעשה בשער דברים כ"ה פ"ז. כל החדשות והפרסום נעשו בשער, השיירות שהגיעו מהעולם הגדול דרך השער הביאו חדשות ופרסום ממה שקורא בחוץ. עיין תורת תמימה אות ד' "השער שעלה לשם בועז היה מקום פרסום (דהיינו שער העיר) שאנשים רבים עוברים ושבים שם וכמו שכתוב בסמוך וַיּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר".

[1]