נחמיאש על משלי ה יז
<< | נחמיאש על משלי • פרק ה' • פסוק י"ז | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יִֽהְיוּ־לְךָ֥ לְבַדֶּ֑ךָ
וְאֵ֖ין לְזָרִ֣ים אִתָּֽךְ׃
יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך. הלל אומר: בשעה שמכנסים פזר, ובשעה שמפזרין כנס. בשעה שאתה רואה שהתורה חביבה על ישראל והכל שמחים בה היה אתה מפזר, הדא הוא דכתיב (משלי יא, כד): "יש מפזר ונוסף עוד"; ובשעה שאתה רואה שאין משגיחים בה היה אתה עוסק בה, שנאמר (תהלים קיט, קכו): "עת לעשות לה׳ הפרו תורתך", ע״כ. וכן בפרק א׳ דתעניות (דף ז.), ר׳ אבא בר חנינא רמי. כתיב: יפוצו מעינותיך חוצה, וכתיב: יהיו לך לבדך וגו׳? אם תלמיד הגון הוא, יפוצו, ואם לאו יהיו לך לבדך.
ופשט הפסוקים, לפי שעתיד לכנות אשה זונה במים גנובים, על כן מכנה אשתו במי בורו ובארך. וטעם יפוצו מעינותיך... ברחובות פלגי מים, רמז לבנים, וכן הוא אומר (שופטים יב, ט): "ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים הביא לבניו מן החוץ". וטעם יהיו לן לבדך וגו׳, שיתיחסו על שמך, מה שאין כן באשה זונה, שבניה מסתפקים בהם הבריות:
פירוש על דרך המדרש[עריכה]
יהיו לך לבדך וגו׳, שהרי אתה מעמיד תלמידים הרבה, ועל ידם יהיו לך החכמות לבדך ואין לזרים אתך, כי יאמרו משמך כל אשר למדו לפניך, ואם יבא אדם לתלות בו דבריך יכזבוהו: