נזר הנצחון/חלק ב/פרק י
פרק י'[עריכה]
אייתו ליה תרי ביעי, א"ל: הי דזגתא אוכמתי והי דזגתא חיוורתי? אייתי להו איהו תרי גביני, אמר להו: הי דעיזא אוכמתי והי דעיזא חיוורתי? אחר הויכוח בענין חידוש העולם והפסדו התחילו להתוכח עמו במהות הנבואה שהיא ידיעת הנסתרות והגדת דברים המכוסים. ובסדר הזה הלך גם כן הרב המורה שאחר שהשלים (בפרק ל"א מחלק ב') לדבר מענין חידוש העולם ואחר כך מענין הפסדה התחיל אחר כך (בפרק ל"ב) לדבר בענין הנבואה. והנה כבר נודע ההבדל שבין חכמת המחקר ובין חכמת חכמי ישראל המקובלת להם מפי הנביאים חוזי עליון, וזה כי ידיעת כל החוקרים והפילוסופים הוא רק מן המאוחר אל הקודם, ועל כן בבואם לחקור בשכלם בדבר אשר גם המאוחר ממנו הוא נעלם ומכוסה מהם ולא ימצאו בו ההקדמות הדרושות אל המחקר יגששו כעורים באפלה, וכל דבריהם בחירות כאלה הם השערות בדויות, מהבל המה יחד. אולם חכמת חז"ל היא מקובלת, באשר קבלו הקדמותיה מפי הנביאים, שהשיגו כל הדברים בשפע אלקי ממעלה למטה, על כן כל דבריהם אמונה מאד, מה שאי אפשר לכל חכמי הדורות להתדמות להם.
והנה כאשר באו עתה הפילוסופים להתוכח במהות הנבואה, באיזה אופן תגיע הנבואה אל הנביא לדעת הדברים המכוסים מן האדם ולגלות כל תעלומה, התחילו גם כן לדבר בה על פי דרכם – בדרך החקירה מן המאוחר אל הקודם. ועיין במורה (פרק ל"ב מחלק ב') שהביא דעת הפילוסופים בנבואה, ולמה הדבר דומה – לשואל על שתי ביצים איזו מתרנגולת שחורה ואיזו מתרנגולת לבנה, שתוכן השאלה הזאת היא למצוא דרך איך לדעת הדבר המכוסה ונעלם מאיתנו, אולם השאלה הזו יכולה להתברר מן המאוחר אל הקודם. כי כאשר נושיב על הביצים הללו תרנגולת להוציא מהן אפרוחים, אזי יודע הדבר למפרע כי הביצה שיצא ממנה אפרוח שחור נולדה מתרנגולת שחורה, וכן להפך, כי כל מוליד מוליד בדומה לו. וז"ש במשלם אייתו ליה תרי ביעי א"ל הי דזגתא אוכמתי והי דזגתא חיוורתי.
אולם ריב"ח השיבם כי בענין הנבואה וידיעת הדברים הנעלמים אי אפשר לחקור בדרך החקירה הפילוסופית מן המאוחר אל הקודם, אחר שאין לכם בזה הקדמות מן המאוחר, וכל דבריכם בזה הם רק דמיונות כוזבות, על כן החקירה בזה הוא הבל ורעיון רוח. וכמו שכתב זה גם כן השם טוב מפרש המורה (סוף פרק כ"ט וסוף פרק ל"ה) יעו"ש. ומלבד שכל דבריהם בזה הם דמיונות הם גם כן מוכחשים הכחשה גמורה מענינים רבים שבאו בענין הגדת הנביאים את הנעלמות כמפורש בפסוקים רבים, שאין בהם מקום כלל לדמיונותיהם ולהשערותיהם, כמו שביאר זה הרב יצחק אברבנאל בפירושו למורה. והאמת הוא, כי לדעת מהות הנבואה אנו צריכים להשיגה מן הקדם אל המאוחר מפי הנביאים בעצמם שהשיגו הדברים בשפע אלי ממעלה למטה. ועל כן רק לחז"ל נאה לדרוש בנסתרות כאלה, יען ידעתם מקובלת מן הנביאים ואנשי כנסת הגדולה.
ומה מאוד נפלא המשל שהמשילו על זה לשתי גבינות שאין דרך לדעת ולברר איזו מעז שחורה ואיזו מעז לבנה מן המאוחר אל הקודם, כי אם בידיעה מן הקודם אל המאוחר, והוא האיש שראה א ההשפעה בעת שרד שפע החלב ממקורם אשר מהם נעשו אחר כך הגבינות הללו הוא יכול להגיד איזו מעז שחורה ואיזו מעז לבנה. וזה משל נפלא על ידיעת הנביאים שהם השיגו הדברים בשרשם, בשפע האלקי היורד ממעלה למטה. וז"ש אייתו להו איהו תרי גביני אמר להו הי דעיזא אוכמתי והי דעיזא חיוורתי.