נזר הנצחון/חלק ב/פרק ה
פרק ה'
[עריכה]בני לן ביתא באוירא דעלמא! אמר שם תלא בין רקיעא לארעא, אמר להו: אסיקו לי ליבני וטינא.
שאלו את ריב"ח איך יתכן לכם בעלי תורה להאמין על בריאת עולם יש מאין, שהוא ממש בנין בית על בלימה שזה אי אפשר! וריב"ח השיבם: אמר שם תלא בין רקיע לארעא. רוצה לומר כי השם יתברך שהוא פועל במאמר לא על דרך הפעולות שאנו מציירים בדמיוננו יתכן לכונן בריאת העולם על האין, כי ה' אמר ויהי! וז"ש אמר שם ר"ל השם אמר, ותלא הבית בין רקיע לארעא! אך אתם חכמי יון אסיקו לי ליבני ועינא. לדעתכם מאמיני הקדמות שאין אתם מאמינים בבריאת יש מאין רק הכל נאצל מהבורא יתברך על צד החיוב, הבינו לי לדעתכם את מציאות החומרים באיזה אופן היה החומר יכול לצאת מן הצורה השכליית, איך הצורה נותנת מה שאין דומה לה, שהוא דבר נמנע וזה ממש יש מאין, התוכלו להשיגהו לי! אם כן בהכרח אתם צריכים להודות בבריאת יש מאין.
והיא חשיבה פילוסופית מאד נעלה, העיר עליה הרב ר' חסדאי בספרו אור ה' מאמר ג' פרק ה' אלה דבריו: שזה שברחו מאמיני הקדמות מלהאמין יש מאין אין המלט להם ממנו בשום צד, כי באיזה שיהיה אצילת העולם ממנו יתברך אם על צד החיוב או על צד הרצון, סוף סוף יהיה הגשם נאצל מהרוחני, והוא הצורה נותנת מה שאין דומה לה, ואין הכונה באמרנו יש מאין זולת זה. עד כאן דבריו. וכן הלך בדרכו תלמידו בעל העקרים (פרק כ"ג ממאמר א') זה לשונו: ואיך יהיה השכל הנבדל עלה למציאות החומר אם אי אפשר להמצא יש מאין, אין לך יש מאין גדול מזה עכ"ל. וכבר הקדימם בשאלה זו על הפילוסופים הרב המורה בפרק כ"ב מחלק ב' בגזרה הרביעית, אלא שלא באר דבריו ביחוד לענין שאלת יש מאין רק חשב אותה שאלה כוללת על הפילוסופים, זה לשונו: איך היו השכלים סבה לחיוב הגלגלים מהם, ואיזה ערך בין החמר והנבדל אשר אין לו חומר כלל. וכתב על זה הרש"ט: זה הספק היותר עצום אשר ימצא בזה והוא איך יתחייב הגשמי מהנבדל אחר שהנבדל אינו בעל גשם עכ"ל. ז"ש להם ריב"ח אתם הפילוסופים שאינכם מאמינים בכח השם לברוא יש מאין אסיקו לי ליבני וטינא האם תוכלו להשיג לי מציאות החומרים איך יצאו מן הצורה השכליית אם לא בכח ממציא יש מאין!