נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/רו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן רו
[עריכה]שנית להנ"ל
על אשר כתבתי לו במכתבי העבר דלא שייך למימר תני ושייר היכא שהשיור הוא יותר ממה דחשיב, וכתב מעלתו שגם הוא חידש דבר זה, הנאני שמצאתי לי חבר, ואשר הביא במכתבו סימן ה' ראיה לדבר לעת עתה אני בכפר כי מרוב טרדות שעלי ובמכתבו ראיתי שאינו נחוץ להשיבו איחרתי והנחתי מכתבו מן הצד עד עתה שיצאתי מביתי לעסוק ברפואות כדרכי בכל שנה לעת הזאת ואין בידי ספרים לעיין בהם לכן עברתי על ראיותיו בהעברה בעלמא ואמנם אין הדבר צריך ראיה והוא מקובל מצד הסברא:
ואשר תמה במכתבו סימן ו' לפי כלל זה החדש הנ"ל לסתור מה שכתבתי במכתבי העבר לתרץ קושייתו שהקשה על התוס' דסוטה שהקשו על דלא חשיב בריש חלק מתי חוצה לארץ והלא מסיק שם דחיים ע"י מחילות ועל זה תירצתי דקושיית התוס' היא על המקשה שלא תמה שם על ר"א רק מכח סברא ולא הקשה ממשנה דחלק ועתה בא מעלתו לומר דמשנה דחלק לחוד לא היה תמוה דהוה אמינא תני ושייר והיה צריך להקדים גם מלוי ברבית ושאר דברים ולכן נקט דרך קצרה לתמוה מצד סברא, אלו הם דברי מעלתו. ואני תמה והלא כתבתי במכתבי העבר עוד תירוצים דבלא"ה לא שייך במשנה דחלק תני ושייר ואכתי הוה ליה להמקשה לתמוה על ר"א ממשנה דחלק:
ומה שכתבתי ללמוד זכות על בעלי תוספות עצמם הקבורים בח"ל שהמה צדיקים גמורים ובודאי זוכים למחילות ועל זה הרבה מעלתו לתמוה וכי בעלי התוס' עצמם היו מחזיקים עצמם לצדיקים כו'. ותמיהני על תמיהתו על בעלי התוס' עצמם דאולי לא היה באפשרי להם לעלות לא"י ועיקר התמיה שבודאי הקב"ה רגלי חסידיו ישמור וא"כ איך לא המציא להם הקב"ה דרך נכון שיוכלו לעלות לארץ ישראל ועל זה השבתי דקמי קב"ה גלי שהם יזכו בודאי למחילות:
ובני הרב החריף מו"ה שמואל נ"י השיב ע"ז דעל בעלי התוס' ליכא תמיה כלל על שלא עלו לא"י כמבואר בדבריהם בתוס' כתובות דף ק"י ע"א ד"ה הוא אומר כו' דעכשיו אינה מצוה כלל לדור בא"י דאין אנו יכולין ליזהר במצות ועונשים התלוין בא"י: ואשר כתב במכתבו סימן ז' על מה שכתבתי והלכה כדברי החולקים על ר"א וכל מתי ח"ל יזכו לעמוד בתח"ה ועל זה השיב כבוד מעלתו שלא נודע לו איזה אמוראי פליגי על ר"א להדיא וגם ר' אבא בר ממל לא בא לחלוק רק לשאת ולתת בדברי אגדה זו. אני תמה עליו דהרי מדקאמר שם בגמרא ור' אבא בר ממל האי נותן נשמה לעם מה עביד ליה מבעיא ליה לכר"א כו' משמע בהדיא שר' אבא חולק. דברי הד"ש: