נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/רה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן רה[עריכה]

תשובה

להגאון מוה' ישעיה נר"ו:

אתמול בלילה מסר לי גיסו אהובי הקצין התורני ר' שמחה פורית מכתבו. וראיתי שתמה על דברי תוס' בסוטה ה' ע"א שתמהו על מה דלא חישב במשנה דריש פ' חלק גבי אלו שאין להם חלק לעולם הבא גסי רוח ומתים שבח"ל ועמי הארץ ומלוי ברבית. וכבוד מעלתו תמה על תמיהתם בתרתי, חדא דמה זו תימא ודלמא תני ושייר, ועל זה הרבה לרמוז מראה מקום שאפילו היכא דתני ואלו שייך לפעמים תני ושייר, ועוד תמה על עיקר תמיהתם על מתים שבח"ל הלא שם בכתובות דף קי"א מסיק דמתים שבח"ל אינם חיים היינו שם בח"ל אבל מחילות נעשים להם בקרקע ועומדים בא"י וחיים. וגם תמה על פה קדוש של בעלי תוס' שיאמרו דבר זה והלא עצמותיהם הקדושים של בעלי התוס' קבורים בח"ל:

הנה לולא כבודו אין דרכי להשיב בדברי אגדה, ואמנם לכבודו אמינא אחרי מחילת כבודו לדידי לא קשיא ולא מידי, שמה שהקשה דלמא תנא ושייר הנה כיון דפליג ר' עקיבא שם במשנה להוסיף על דברי ת"ק קורא בספרים חיצונים ולוחש על מכה ואבא שאול ג"כ מוסיף הוגה שם מכלל דת"ק דוקא קתני אלו ולא שייר דאל"כ מנ"ל לר"ע וא"ש דת"ק ממעט אלו, ועוד דת"ק כללא כייל כל ישראל כו' ואף דאין למדין מן הכללים אפילו במקום שנאמר בו חוץ אולי ואלו עדיף מחוץ וגם סיים ואלו דוקא קתני, ועוד דלא שייך תני ושייר כי אם דשייר מקצת אבל להיות פרוץ מרובה על העומד שישייר יותר ממה שחשב לא שמענו ות"ק לא חשב שם רק תלת ושפיר תמהו התוס' דשייר ד' שהתוס' שם בסוטה חשבו ד'. ומה שכתב דשם בכתובות מסיק דחיים על ידי גלגול מחילות ג"כ לא קשה ולא מידי שהרי לא אסיק שם הכי אלא מחמת שתמה שם ולר"א צדיקים שבח"ל אינם חיים ומתוך כך מסיק שחיים על ידי מחילות. ובאמת תמיה זו היא רק מכח סברא שאין זה נכון שצדיקים לא יעמדו בתח"ה ויותר מזה היה לו לאתובי תיובתא ממשנה בחלק דלא חשיב ליה וזה כוונת התוס' בתמיהתם בסוטה. ועוד דאנא מתיירא מהך מימרא דר"א שם בכתובות דאולי לא חזר בו ודוקא צדיקים הוא שזוכים למחילות אבל לא שאר מתים והרי קאמר שם שיעקב ויוסף נתייראו שמא לא יזכו למחילות מכלל שאין הכל זוכים למחילות. ובזה מתורץ תמיהתו על בעלי התוס' שהם עצמם קבורים בח"ל ולפמ"ש ניחא דהם צדיקים גמורים נינהו הם לא תמהו אלא מה דלא חשב מתי חו"ל שאינם צדיקים. אמנם באמת לא ניחא למרייהו למימר הכי והלכה כשאר אמוראים שם וכל מתי ח"ל יקומון, מהר יקדמונו רחמי השם אמן, דברי הד"ש: