לדלג לתוכן

נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/קמ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קמ

[עריכה]

תשובה

שלום תנינא לכבוד אהובי ידידי הרב הגדול המופלא ומושלם מוה' מנדל נר"ו:

קבלתי מכתבו שנית. והנה עתה חדשים הגיד שהמקוה הזה שנמשכו בו המים הצפים מעל הגיגית הוא הוא מקום חפירה שחפרו בקרקע ושם מצאו מעין נובע אלא שלא היה בו אפילו כ' סאה והמים הצפים השלימו השיעור: הנה בזה ודאי שהנשים שטבלו אינן צריכות טבילה שנית וכדאי הם לסמוך עליהם הפוסקים שמעיין אינו נפסל בשאיבה ומטהר בכל שהוא. ומה שכתב בשם הר"ן בפ"ב דשבועות בשם הרא"ש דכלים שאינם מקבלים טומאה אינם פוסלים משום שאיבה רק מדרבנן. הנה אני מחזיק לו טובה שהזכירני מה שנעלם ממני. ואמנם מעלתו לא העתיק דברי הר"ן כהוייתן והר"ן לא כתב אלא כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה דג"כ פוסלים המקוה אלו אינן פוסלים אלא מדרבנן. והנה הר"ן כתב דברים הללו בשם הר"ש וגם הר"ן לא העתיק דברי הר"ש כהוייתן דהר"ש לא כתב דבר זה לחלוטין וז"ל הר"ש בפ"ב משנה ג' ומיהו אי אפשר לומר בשום ענין דכולו שאוב מדרבנן מהא דתנן במסכת פרה פרק ו' ומייתי לה בזבחים דף כ"ה נתן ידו כו' זה הכלל דבר המקבל טומאה פסולים דבר שאינו מקבל טומאה כשרים כו' מנה"מ כו' והוייתן ע"י טהרה כו' ש"מ דשאיבה דאורייתא לכל הפחות כולו שאוב ואפשר דשאובה ע"י כלי גללים ואבנים ואדמה דפסלי מקוה כדאיתא בפ"ק דשבת אפילו כולו שאוב דרבנן עכ"ל הר"ש. הרי הר"ש בלשון ואפשר אמרו ולא לחלוטין וטעם הדבר דבשלמא לפסול כולו שאוב בכלים המקבלים טומאה יש ראיה מפ"ו דפרה דהרי עכ"פ ליכא הויה ע"י טהרה אבל להכשיר ע"י שאינו מקבל טומאה ליכא ראיה דשם לאו שאובים נינהו שהרי לא באו לתוך שום כלי אלא שנמשכו ע"ג עלי קנים. ותמהני על הר"ן שכתב כן בפשיטות וכן התוי"ט שם כתב כן בפשיטות ולענ"ד אינו פשוט כל כך. ורום מעלתו טעה יותר וכתב דכלים שאינם מקבלים טומאה וכתב זה לנדון דידן שהוא כלי עץ רק שבא במדה. ובאמת אין הנידון דומה דהרי מה שבעינן הוייתן ע"י טהרה ממעטינן אפילו כלים טהורים רק שאובים לקבל טומאה כמבואר שם בהך דפ"ו דפרה ובשלמא כלי אבנים זה דומה שהם אינם ראוים לקבל שום טומאה אפילו מדרס זב אבל כלי עץ הבא במדה מקבל טומאת מדרס כמבואר בר"ש בפ' כ"ד מכלים משנה ד' ובשבת דף פ"ד ע"ש בתוספות ד"ה והבא במדה. וגיגית זו אינה דומה לתיבה שפתחה למעלה דשם אמרינן עמוד ונעשה מלאכתנו ואינו ראוי למדרס אבל גיגית ראוי לרחוץ בתוכה ורוב גיגיות לרחוץ עשוין ולכן אפילו לדעת הר"ש פוסלת מן התורה. ולרוב הטרדא אקצר. דברי אוהבו הד"ש: