נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/עג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן עג
[עריכה]תשובה
לכבוד אהובי א"נ ה"ה הרב המופלא האלוף כבוד מוה' וואלף באכלוי:
הגיעני זה איזה ימים מכתבו ולפי רוב העבודה גדלה הטרדה ונתתיו באיזה ספר ויצא מלבי איזה ימים ויהי היום בפתחי ספרים ראיתי ונזכרתי. והנה שאל דבר הלכה. אחד שכר מרתף אצל נכרי והנכרי יש לו ג"כ יינו באותו מרתף והישראל חתם יינו בחותמו ופעם אחת היה חסר לישראל כמה הין יין מחבית אחת והנכרי נתן אמתלא כו' ומן אז והלאה לקח הישראל לידו המפתח מן המרתף שלא יוכל הנכרי לכנוס במרתף בלי ידיעת הישראל והישראל לקח החבית החסר משם ושאר היינות של הישראל נשארו במרתף חתומים בחותמו ויהי היום ושכח הישראל לחתום איזה חביות כמנהגו ויהי כאשר נזכר הישראל שלא חתם החביות ההם וילך שמה להמרתף לחתום החביות ההמה ויהי בבואו למרתף והנה הנכרי שם תוך המרתף עומד אצל החביות שהם בלי חותם וירא הישראל את הנכרי עומד שמה וירא והנה החביות חסרות ואינן מליאות ושאל את הנכרי איך בא למרתף בלי מפתח והראה לו הנכרי שיש לו עוד מפתח שהיה לו אשתקד ונאבד ממנו ומצאו עתה. ע"כ דברי השאלה:
והא ודאי שהחביות הפתוחות אסורות כי לא שייך כאן לומר דמרתת כיון שיש לו שייכות במרתף שהרי הוא השכירו וגם יינו עודנו שמה במרתף הזה. ועוד אפילו הוה מרתת עדיין על הנגיעה מ"מ כיון שנמצא עומד בצד היין הרי הוא אסור כמבואר בסימן ק"ל סעיף ט' ואף שאם היה המעשה כאן שהישראל נזכר תיכף אחר שעה ולא עבר עליו הלילה וא"כ איכא למימר דהנכרי מרתת עכשיו יזכור הישראל ששכח לחתום ויבוא למרתף ובסימן ק"ל מיירי שהישראל הניחו כך פתוח ולא על ידי שכחה לכך סובר הנכרי שהישראל לא יבוא פתאום אבל כאן שאירע ע"י שכחה מרתת הנכרי שהישראל כשיזכור ששכח לחתום יבוא ומרתת יותר. מ"מ כיון שהוא חסר לפניך מסתמא לקח ממנו ואף אם לקח ע"י מינקת ואם אינה מינקת כפופה יש כמה צדדי היתר להתיר הנשאר בחבית מ"מ יש לחוש למינקת כפופה במקום דשכיחי וגם יש לחוש שלקח הרבה מהחבית ומילא ביינו הגרוע מזה. לכן נלע"ד שאסור היין. ובפרט שלפי מכתב מעלתו אין בזה הפסד מרובה ואפילו בהפ"מ בכיוצא בזה לא הייתי מתיר. ותו לא מידי רק חיים ושלום. דברי הד"ש: