נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/לג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן לג
[עריכה]תשובה
להגאון בעל אור חדש הנ"ל:
פראג יום ד' ט"ז טבת תקמב"ל:
קבלתי מכתבו ואשר הוקשה לו לשיטת רש"י וסייעתו דטעם כעיקר לאו דאורייתא איך יליף בבכורות דף וי"ו ע"ב דחלב שרי מדאסר רחמנא בשר בחלב הרי הוצרך לאסרו אף שהוא טעם. לדידי לא קשה ולא מידי דלפי זה לא הוצרך איסור בב"ח רק לאסור הבשר ולא לאסור החלב שהחלב בלא"ה אסור ח"כ למה הלכתא אתי גדי להוציא את הטמאה חולין קי"ג ע"ב והרי בין הבשר ובין החלב בלא"ה אסורים, ואף דרב לפי ההוה אמינא בחולין ק"ח ע"ב סובר גדי אסר רחמנא ולא חלב אפ"ה לא קשיא למה הלכתא אתי גדי להוציא הטמאה דאתי לענין איסור הנאה ואיסור בישול. אבל שם בבכורות שרצה ללמוד היתר חלב מדאסר רחמנא בב"ח לא אסיק אדעתיה דאצטריך לענין איסור הנאה ואיסור בישול דהרי באמת דחי ליה שם דאצטריך בב"ח להנאה ולבישול. וא"כ לפי ההוה אמינא דלא אסיק אדעתיה רק איסור אכילה אי ס"ד דחלב לבדו בלא"ה אסור ובבהמה טמאה גם הבשר אסור ולמאי הלכתא כתיב גדי להוציא הטמאה הא ודאי שאיסור בב"ח אתי גם לענין איסור החלב משום בב"ח ואתי גדי להוציא הטמאה וא"כ מוכח דחלב דעלמא שרי. ותו לא מידי לרוב הטרדה. דברי הד"ש: