נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/נא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן נא
[עריכה]ב"ה פראג יום ה' וי"ו שבט תק"ם לפ"ק:
תשובה
ישאו שלום הרים לסגנים וחורים, נגידים וגבירים, המה כבוד אהובי האלופים ראשים קצינים, פרנסי מנהיגי העדה בעיר ואם בישראל ק"ק פלוני יצ"ו:
מכתבם הטהור מן כ"ב העבר הגיעני ואף כי טרידנא טובא לא אעבור על בל תאחר הגם שמהראוי שלא להשיב בד"מ לצד אחד אין בדבר הזה שום חשש כי אין בעסק זה דבר התלוי בטעם, ועיקר שאלתם להיות שהמנוח הגביר המפורסם זצ"ל מקהלתם הניח קרן קיימת והרווחים שייכים ללומדים בבהמ"ד של המנוח הנ"ל ונתקשרו מנהיגי קהלתם עם יחידי סגולה בעת ההיא על תשלומי הרווחים ליד ב"כ של המנוח והמה יתנו הרווחים הנ"ל להלומדים ומשפט הבחירה מי המה הלומדים שיש בו בבהמ"ד הנ"ל הוא לב"כ וי"א של הגביר הנ"ל, ועתה באו בקובלנא שיש יורשים דלא מעלו והמה בוחרים בלומדים שאינם הגונים לזה וע"פ מחיר כסף המה בוחרים ובודאי לא לזה היה כוונת המנוח הגביר שהקדיש זה לתועלת נשמתו להגדיל תורה לשמה, ולכן המה שואלים אם יש בידם למחות בזה ולברור לומדים הגונים ע"פ ראות עיניהם:
הנה ע"פ דין אחר שאין להיורשים בזה רק טובת הנאה ומבואר בש"ע בח"מ סי' רע"ז בסופו שאין היורשים יורשים טובת הנאה וכתב הש"ך שם בס"ק ד' שאפילו הוא עצמו אינו יכול להוציא מיד אחרים אם הוא תחת ידם וא"כ באיזה כח יכולים היורשים להוציא מיד הפרנסים ויכולים הפרנסים לשנות ולברר לומדים לפי ראות עיניהם:
ואמנם בכתב ההוא אשר ניתן בידי הגביר באותו פעם נאמר במכתב ההוא בסופו בזה הלשון, וכן אנחנו נבוא אחריהם לשמור ולעשות כל פרטי הדברים הנ"ל וקבלנו ע"ע בח"ח ובת"כ בפ"מ ובשד"א ממש, וא"כ החיוב מוטל מצד החרם והשבועה * [הגה"ה הרב הגאון ז"ל חי זה כמאה שנים לפנינו במדינת בעהמען. ושם בזמן ההוא התנהגו כל עניני הקהלות ע"פ הרב ופרנסי הקהל, והממשלה לא התערבה בעניני הקהל. ע"כ תקנו אז תקנות בגזרת חרם לעת הצורך. אשר לא כן בימינו אלה ובפרט במדינתנו גם כל עניני הקהלות והרבנות מתנהגים ומושגחים ע"פ חוקי הממשלה. וממילא אין מקום לעניני חרם המדוברים בכאן. ואתה הקורא הנבון שמור הדברים וזכרם. כי כן הרבה המחבר ז"ל להעיר במקומות הרבה בכל הספרים שחבר וגם בספר הזה מהדורא קמא ומהדורא תנינא, לשמור חוקי הממשלה יר"ה, ושלא להתנגד ח"ו לאחד מחוקיה. כמצווה עלינו בכתובים "אני פי מלך שמור" ובתלמוד ופוסקים הסכימו להלכה, דינא דמלכותא דינא:] אך זה היא בדור הראשון שקיבלו החרם והשבועה אבל אין הציבור יכולים לקבל שבועה על הנולדים ולא ת"כ ולא חרם, ורצוני בזה שבתורת חרם כאדם המקבל על עצמו אינם יכולים לקבל על זרעם. אבל הציבור יכולים לתקן דבר בחרם לדורי דורות והוא בתורת גזירת חרם שיכולים גדולי הדור לגזור על כל הדורות הבאים וחל החרם עליהם וכל זה מבואר בחיבורי נודע ביהודה (קמא) בסי' ס"ד בחלק יו"ד. ולפ"ז אם החרם הוזכר בהתקשרות ההוא היה בתורת קבלה על עצמם ממילא כשמתו הדור הראשון המקבלים פסק החרם. ואם הוא בתורת חרמי ציבור א"כ טוט אסיר וטוט שרי ויכולים להתיר הם לעצמם אלא שאין מהראוי להיות כפוי טובה ולעשות נגד רצון המת ומצוה לקיים רצון המת החי בעלמא דקשוט אבל כיון שהיורשים עושים בערמה ובבצע הכסף יכולים לקיים עם עקש תתפל. וגם יש לדון אם חל החרם כלל שלדעתי יש כאן גם חשש איסור רבית אף שנזכר שנעשה ע"פ היתר אלא שלא נשאלתי על זה. ועכ"פ יכולים הפרנסים למחות ביורשי המנוח שלא יבחרו כ"א בההגון ע"פ מופלגי העיר ונכון שגם הפרנסים לא יבחרו בלי הסכמת היורשים. ומה שנלע"ד כתבתי וחתמתי: