נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן כב[עריכה]

תשובה

שעתך תרמינך וכו', לכבוד אהובי תלמידי ידידי האלוף התורני הרבני המופלג מוהר"ר וואלף מריטש י"ץ:

מה שהביא החלקת מחוקק בסימן קט"ו ס"ק ל' בשם הכ"מ דהא דתנן עד אחד מעיד שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה מיירי שהבעל טוען ברי לפי זה לא מקשים התוס' מידי בכתובות דף פ"ה ע"א ד"ה מרענא שהקשו מה מועיל במה דקים ליה בגויה הא בלא"ה ע"א מחייב שבועה ולדברי הכ"מ דלמא מיירי בבעל דבר טוען שמא ואז אין העד מחייב שבועה. והנה הרגשת בעצמך והלא הכ"מ לדעת הרמב"ם כתב כן ואטו התוס' משועבדים לדעת הרמב"ם ולכן סיימת בקושייתך וכתבת וגם הרמב"ם בפ' כ"ד מהל' סנהדרין הלכה א' תירץ כתירוץ של התוספות ע"כ לשונך. וגם בזה איני יודע מה אתה סח ואטו הרמב"ם בחבורו לתרץ קושיות בא הרמב"ם לפסוק דינים בא והרי דינו של הרמב"ם שאפילו אשה וקרוב מהני בזה וזה אינו מפורש בגמרא בהדיא עד שיהיה מוכרח ללמוד דין זה מחמת לחץ קושיית התוס' והלא בגמרא מיירי בבת רב חסדא שהיתה אשה והתוס' תירצו בזה גם קושייתם אבל עכ"פ דבר זה מפורש בגמרא ולכן פסק הרמב"ם כן. ולרוב הטרדה אקצר: