נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קמג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קמג
[עריכה]ב"ה פראג ה' ז"ך כסליו תקל"ט לפ"ק:
תשובה
הדנין אמת לאמיתו, להורות לעם חקי אלהים ותורתו, המה האלופים הרבנים התורנים המופלגים כבוד מו"ה אברהם ליבשיץ דיין דק"ק ניקלשפורג, וכבוד מו"ה גומפל נר"ו דיין מדינה י"ץ:
מכתבם הגיעני והטרדות רבו עלי מכל צד וביחוד מהתלמידים אשר זימנא קביעא להו תלת אבעיות ביום ולא יכולתי למלט משא וע"י זה לפעמים באים אצלי השאלות הבאים ממקומות אחרים לידי שכחה וכעת בקבלי אגרת מבי דינא דקהלתם הזכירוני בהשאלות אשר שאלו. והנני משיב ע"ד השאלה הראשונה עבור אשת אהרן באס שאהרן שביק חיים בלי זרע קיימא אשר מעולם היה בחזקת שנסע בילדותו מארץ מולדתו ואינו יודע בית אביו כלל אפילו אביו ואמו לא ידע ומעולם לא ידע אם יש לו אח או קרוב או גואל וכשעלה לתורה עלה בשם אהרן בר יואל. ור' הירש חזן העיד שבילדותו בהיותו זינגר אצל ר' שבתי חזן והיה העם מדברים שהוא בן זונה ואשתו העידה שכל אותן שנים רבות שהיתה עמו לא היה לו יאהרצייט אמנם שמעה ממנו שאביו היה שמו יואל ואמו שבע. ומעתה שאלתם אם יש לחוש שמא יש לו אח ותהיה אשתו אסורה לעלמא משום יבמה לשוק. והנה כבר כתבתם גם אתם שאין בזה שום מיחוש והבאתם הסוגיא בקידושין דף ס"ד מי שלא הוחזק באחים אע"פ שאמר יש לי אחין אינו נאמן ולדעת הרמב"ן והרשב"א שהביא הרב המגיד פ"ג מהל' יבום משמע אפי' קול לא מהני היכא דלא איתחזק בבי דינא ק"ו בנדון דידן שהקול הוא דליכא אחין ע"כ דבריכם בקיצור:
ואני אומר דבש"ע סי' קנ"ז סעיף ז' לא היה מוחזק באחים וכו' וכתב הב"ש בס"ק ז' דזה דלא היה מוחזק באחים מיקרי חזקת היתר דמה שלא היה מוחזק באחים הוה כאלו מוחזק דאינו זקוקה ליבם וסיים שם הב"ש דלהנ"י שהביא בסימן הקודם (והוא בסי' קנ"ו בב"ש סק"י) וכו' צריך ישוב דהא ס"ל דבכה"ג לא הוי חזקה למה אין ע"א נאמן וכו' ומסיק דלהנ"י ס"ל באמת דע"א נאמן בזה לאסרה. ואני אומר דלכאורה אם זה לא מיקרי חזקה כלל לא לאיסור ולא להיתר א"כ ל"ל אמירת הבעל או ע"א שיש לו אחים בלי שום אמירה כלל תהיה אסורה מספק שמא יש לו אחים וספיקא דאורייתא הוא ואף דאיכא ס"ס להתיר שמא לא הוליד אבי המת זרע אחר כלל רק זה המת ואת"ל הוליד שמא נקבה ואין להמת אח ואף דלאו ס"ס גמור הוא דהכל ספק אחד שמא יש לו אח מ"מ רובא להיתרא איכא דכל המולידים מחצה זכרים ומחצה נקבות וסמוך מיעוט שאינן מולידים למחצה נקבות וכמ"ש ביבמות בריש האשה שהלך דף קי"ט היתה לה חמות אינה חוששת דמיעוט מפילות ומחצה נקבות וה"ל זכרים מיעוט. מ"מ נלע"ד דיש לחוש בנדון דידן דהרי מבואר במשנה יצאה מלאה חוששת ואף דשם ג"כ איכא רובא להתיר דסמוך מיעוט מפילות למחצה נקבות מ"מ כיון דאיתרע חזקה שהרי יצאה מלאה חוששת וכמ"ש התוס' שם במשנה בד"ה יצאה מלאה יעו"ש:
והנה אף דאיתרע חזקת היתר לשוק ע"י שחמותה מעוברת מ"מ ודאי אכתי לא מיקרי לגמרי חזקת איסור שהרי אף שהיא מעוברת אכתי איכא ספק אם תלד זכר בן קיימא או לא וא"כ מיקרי ספק בלי שום חזקה לשום צד לא להיתר ולא לאיסור ואפ"ה לא מהני רובא להיתרא. ואין לומר דכ"ז משום דמוקמינן התם מתני' כר"מ דחייש למיעוטא לכך בעינן רובא וחזקה להיתרא אבל לרבנן סגי ברובא ואפי' יצתה מלאה אינה חוששת דהרי חזינן דכל הפוסקים המפורסמים הסכימו כן הרי"ף הביא המשנה דיצתה מלאה וכן הרא"ש והרמב"ם בפ"ג הל' י"ח וכן הטור והש"ע בסי' קנ"ז ס"ט כלם פה אחד יצתה מלאה חוששת. וראיתי בנ"י שם בריש האשה שהלכה שהקשה יצתה מלאה למה חוששת והא איכא חזקה שלא היה לה יבם וגם רובא דסמוך מיעוט מפילות למחצה נקבות ויש לומר כיון דמלאה היא לית לה חזקת היתר לשוק ואדרבה קצת הוחזק ליבום דלשמא תפיל נמי לא חיישינן כיון שיצתה מלאה וכבר עבר זמן לידתה אין אומרים שמא הפילה וכו', ולפי דבריו שזה מיקרי קצת הוחזק ליבום א"כ אתי שפיר בלא הוחזק באחים דליכא חזקה לשום צד שפיר סמכינן ארוב להיתר. אלא שדברי הנ"י דחוקים דמה חזקה אפי' קצת ליבום איכא כאן ומה בכך שהיא מעוברת אכתי איכא ספק שמא נקבה גם מ"ש שמא הפילה לא חיישינן הוא דוחק דא"כ שם בסוגיא דמיעוט מפילות נצטרך לומר שמא תפיל ולפ"ז אם כבר עבר זמן רב מהליכת חמותה שאם נתעברה ודאי ילדה תהיה אסורה א"כ אם היתה לה חמות ומתה כבר קודם מיתת בעלה תהיה אסורה שאין כאן רק שמא נקבה כיון שרוב נשים מתעברות ויולדות וא"כ אמרינן שנתעברה חמותה ואם נתעברה לא חיישינן שמא הפילה ותהיה זו אסורה וזה לא שמענו. ואף שראיתי גם להרשב"א שכתב כן מ"מ הדבר תמוה בעיני ועוד דהרי מיעוט מפילות שם היינו שכבר הפילה דליכא למימר שמא תפיל דהרי אם עדיין לא ילדה אפי' לא תפיל אינו זוקק ליבם דהויא אשת אחיו שלא היה בעולמו. וגם נלע"ד דאפי' החולקים על הנ"י וס"ל דלא מוחזק באחים מיקרי חזקת היתר לשוק הנה באמת הדבר צריך טעם. ונלע"ד שהכוונה כיון שלא שמענו עד עכשיו מהבעל שיש לו אחים וגם לא שמענו משום אדם שיש לו אחים מסתמא אין לו אחים. וכל זה באדם שלידתו מאיש ואשה כאורח כל ארעא אבל הפנויות המזנות ויולדות בזנות והבן הנולד עצמו יודע את אמו ואינו יודע את אביו ואפילו נבדקה אמו ואמרה לכשר נבעלתי הלא אכתי לא הגידה למי נבעלה ואפי' אמרה למי אכתי אינה נאמנת להחזיקו בבנו אם לא גם הבועל מודה לדבריה ואפילו בזה להרמב"ם לא סמכינן לקולא ואמרינן שכשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחרים ועכ"פ הזונות שלא הגידו מי הבועל הבן הזה ודאי אף שמיקרי אינו מוחזק באחים אכתי ודאי שאין כאן חזקה שאין לו אחים ויש כאן ספק וראוי שלא תהיה אשתו אחר מותו מותרת לשוק. ולפ"ז למה שאני רואה במכתבכם מוחלט אצלכם שהוא בן זונה ומפני הבושה אמר שם אביו יואל היה ראוי להחמיר בזה אבל היה נפיק מזה חורבא במדינות הללו דשכיחי פנויות המתעברות ויולדות בזנות ולא יהיה תקנה לבני זנונים שאיזו אשה תנשא להם להיות באחריות עיגון לעולם אם ימות בלא זרע:
ונתתי לבי דאדרבה בבני זנונים יש להקל יותר דמאן יימר שאביו היה לו אשה כלל אולי לא נשא אשה ולא הוליד יותר מבן הזה ותדע שכן הוא דהרי בריש האשה שהלך מבואר שאם הלך בעלה וצרתה למדה"י לא תנשא ולא תתייבם ועד כאן לא שנינו אלא הלך בעלה וצרתה כיון שיש לו אשה רוב נשים מתעברות ויולדות אבל אם הלך בעלה לחוד למדה"י הרי זו תתייבם ואמאי ניחוש דלמא נשא אשה ואם נשא אשה שוב אמרינן רוב נשים מתעברות ויולדות אלא ודאי דלהא לא חיישינן ואף דאיכא למימר שהמשנה לרבותא נקיט בעלה וצרתה דאפ"ה לא תנשא דסמוך מיעוט מפילות לחזקת איסור לשוק והוי פלגא וק"ו בהלך בעלה לחוד שלא תנשא אבל לעולם להתייבם אסורה גם בהלך בעלה לחוד:
אמנם בריב"ש סי' תק"ט מבואר דדוקא היכא דיצא קול שבעלה נשא אשה במדה"י והוליד הוא דאסורה ליבם אבל בלי קול אף שהלך בעלה למדה"י לא חיישינן. ואף דאיכא למימר שאני התם שיש חזקת היתר ליבם מ"מ עכ"פ מוכח שזה שלא הלך עם אשה מסייע ומעדיף כח החזקה ומגרע כח הרוב ובאיסור כרת שהרי ליבם יש רוב לאיסור שרוב מתעברות ויולדות ואיסור כרת ויש חזקה להיתר וכמ"ש שם בריש האשה בתרא רישא חזקה לייבום ורובא לשוק וא"כ ע"פ דין אסורה ליבם דחזקה לא עדיף כרובא ואפ"ה בהלך הבעל לבדו דאיכא ג"כ סיוע ליבם שמא לא נשא אשה כלל יש כח בסיוע זה להתיר ליבם ק"ו בבני זנונים להתיר אשתו לשוק דאיכא רובא להיתרא שאפי' אם ידענו שהמזנה יש לו אשה מ"מ סמוך מיעוט מפילות למחצה נקבות והוו להו זכרים מיעוטא ואף דחיישינן למיעוטא מ"מ היכא שלא ידענו שיש להמזנה אשה מעדיף כח הרוב והו"ל זכרים מיעוטא דמיעוטא ומותרת לשוק שהוא רק חשש איסור לאו. ובפרט שיש עוד צד להקל בבני זנונים שאולי זינתה עם נכרי וממנו נולד ולא שייך אחיו מאביו כלל:
ועוד נלע"ד דבבן זנונים אם אנו חוששין שמא יש לו אח ובזה הוא דבר שאין לו תקנה לעולם שהרי הזונה אינה נאמנת להגיד מי הבועל לסמוך על דבריה להקל וצריכה אשת הבן זנונים לישאר אחר מות בעלה בלי זרע עגונה לעולם אז קלקלתה תקנתה ומותרת לגמרי לשוק לדעת הגאונים הסוברים ביבם מומר להתירה בלי חליצה ע"פ סוגיא דב"ק דף ק"י ע"ב יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלי חליצה דאדעתא דהכי לא קידשה נפשה ומשני איתתא בכל דהו ניחא לה וסברי מקצת גאונים דבמומר לא שייך אפילו כל דהו וק"ו בבני זנונים שאין תקנה כלל דליכא אפי' כל דהו ולא דמי להלך יבמה למדה"י דאכתי יש תקנה כשיבוא משא"כ בזו. ואף שהתוס' כתבו שם בב"ק בד"ה דאדעתיה דדוקא מן האירוסין אבל לא מן הנשואין מ"מ הרי הגאונים סמכו ע"ז במומר ובהגהת מרדכי פרק החולץ באמת הקשה מדברי התוס' הנ"ל, ויעויין בחיבורי נו"ב חלק אהע"ז סימן פ"ח. ואף שעל זה לחוד לא הייתי סומך מ"מ כבר הוא סניף שלא לחוש לספק: באופן שאני מסכים עמכם להתיר אשת אהרן באס ממ"נ אם האמת כדברי המת שידע את אביו ואמו וכיון שמעולם לא הזכיר שיש לו אח וגם לא נשמע משום אדם שיש לו אח אשתו מותרת עפ"י שיטת הש"ע ורוב הפוסקים, ואם הוא בן זונה כפי שאתם חושבים פשיטא שאשתו מותרת כנ"ל. וכעת אתן קנצי למלין. דברי הד"ש: