נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/נו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן נו[עריכה]

ב"ה פראג עש"ק ב' אלול תקמ"ב לפ"ק:

תשובה

ייטיב ה' הכתיבה והחתימה לחיי אריכי, ושתא בריכא ומזוני רויחי, לכבוד אהובי תלמידי המובהק הרב המופלא ומופלג מושלם בתורה ויראה כבור מו"ה אברהם נר"ו מו"צ דק"ק ר"ב:

מכתבו קבלתי, וע"ד אשר כתב בשם הרב מו"ה ליב ראשוויץ שהשיב על מה שכתבתי בחיבורי נודע ביהודה (קמא) חלק אה"ע סי' מ"ו בד"ה אבל והוא דף ל"ט ע"ד. ושם ביארתי שנעלם ממאור עינינו הרא"ש דברי הירושלמי, וע"ז השיב מוהר"ל הנ"ל שמהירושלמי הזה מוכח אדרבה כהרא"ש שהרי הירושלמי מדמה פלוגתא דמתני' לאחד אומר מן הצרור ואחד אומר מן הכיס והירושלמי ס"ל דעדים המכחישים זא"ז בבדיקות פסולים בד"מ ואפשר לזה כיוונו במס' ב"ב דף מ"א ע"ב מייתינא איגרתא ממערבא דאין הלכה כרשב"א וא"כ לדידן דקיי"ל דעדים המכחישים זא"ז בבדיקות כשירים בד"מ הה"ד דכשר לעדות אשה ע"כ דברי מהר"ל הנ"ל: ואני אומר מה שאמר שהירושלמי מדמה פלוגתא דמתני' לאחד אומר מן הצרור ואחד אומר מן הכיס זה אינו ואולי כי ניים ושכיב ראה את דברי הירושלמי והירושלמי מתחלה אמר על משנתנו אמר ר' לעזר מודה ר"י ור"ש בעדים וקאמר הטעם מה בין עדים לצרה וכו'. ואח"כ מביא שר' יוחנן אמר שר' לעזר ממנו שמע דבר זה ושוב מביא הירושלמי ענין חדש פלוגתא דר"י ורב בשתי כתי עדים המכחישים זא"ז ושניהם מעידים על אמיתית דבר זה רק שמכחישים בפרטי הענין ומביא משנה דנזיר בשתי כתי עדים מעידים עליו שנזר רק שאלו אומרים שנזר שתים ואלו מעידין שנזר חמש ומביא ע"ז פלוגתא דרב ור"י אם בכלל נחלקו או במונה נחלקו וזה פלוגתא אחת דרב ור' יוחנן ושוב מביא פלוגתא אחרת דרב ור' יוחנן אם שתי כתי עדים מכחישים דינם ככת אחת שהכחישו זא"ז בפרטי הדבר וע"ז מביא ר"י כדעתיה דגם בצרור וכיס ס"ל דגם בשתי כתי עדים בטלה העדות יעויין בירושלמי ויראה שכן הוא, אבל לא נזכר בירושלמי לא כאן ביבמות ולא בשילהי פ"ג דנזיר ולא בפ"ה דסנהדרין לדמות משנתנו לצרור וכיס:

ואמנם אם כך יאמר הרב הנ"ל שאין מדברי הירושלמי סתירה על הרא"ש שאף שהירושלמי קאמר דעד אומר מת ועד אומר נהרג מודים ר"י ור"ש שלא תנשא היינו משום דהירושלמי פוסק גם בצרור וכיס שבטלה העדות וא"כ חזינן שאף בבדיקות סובר שבטלה העדות אפי' בד"מ לכך סובר גם בע"א מת וכו' שבטלה העדות ולעולם שזה מיחשב רק בדיקות ולכך לדידן דקיי"ל עדים המכחישים בבדיקות כשירים אפשר שגם עד אומר מת ועד אומר נהרג ג"כ נחשב רק הכחשה בבדיקות א"כ יאמר יפה דבר וסברא נכונה לסלק הסתירה מהרא"ש ואין להרא"ש מדברי הירושלמי לא סיוע ולא סתירה. אלא שאני אומר גוף דבר זה שרוצה לחדש שהירושלמי יחלוק בזה על תלמודא דידן ויאמר שעדים המכחישים בבדיקות יהיו בטלים הוא דבר זר בעיני:

ומתחלה אני אומר שמה שרצה לומר שעל זה כיוונו במס' ב"ב מייתינא איגרתא ממערבא וכו', זה דבר בטל שהרי שם לענין אם יש בכלל שלש שתים קאי והרי הירושלמי גופיה מביא בשילהי פ"ג דנזיר תני רב"ב לא נחלקו וכו' על מה נחלקו על שני עדים וכו' ובה"א יש בכלל שלש שתים והיינו ממש דברי רשב"א שם בב"ב ואיך נפרש שמה שאמר מייתינא ממערבא על תלמוד ירושלמי כאן:

ועוד אני אומר הא ודאי דמונה מן הכיס או מונה מן הצרור לא גרע מארנקי לבנה וארנקי שחורה ואם לדעת הירושלמי בזה בטלה העדות א"כ גם בארנקי שחורה וארנקי לבנה יאמר הירושלמי שבטלה העדות והנה חזינן דרב גופיה בירושלמי מודה בכת אחת וזה אומר מן הצרור מנה וזה אומר מן הכיס מנה שבטלה העדות וא"כ לרב יהיה גם בארנקי שחורה וארנקי לבנה בטלה העדות והרי לרב על כרחך פלוגתא דב"ש וב"ה בכת אחת וזה אומר מאתים וזה אומר מנה דבשתי כתות ליכא לאוקמי דא"כ ל"ל לב"ה למימר שיש בכלל מאתים מנה והרי אפילו הכחשה גמורה לרב לא מפסיד בשתי כתי עדים אע"כ בכת אחת וסברי ב"ה יש בכלל מאתים מנה והרי בסנהדרין דף ל"א ע"א מדמה מנה ומאתים למנה לבן ומנה שחור. ואף שכתבו התוס' שם בד"ה הוא דאמר דרב יהודה מחלק בין מנה ומאתים למנה שחור ומנה לבן מ"מ כיון דנהרדעי מדמו מנה ומאתים למנה שחור ומנה לבן א"כ אפי' לר"י עכ"פ לא עדיף מנה ומאתים מארנקי שחור וארנקי לבן ואיך נימא דרב בירושלמי יפסול ארנקי שחור וארנקי לבן ויכשיר מנה ומאתים הא ודאי ליתא: ולכן נלע"ד שהירושלמי אינו עוסק כאן בגוף הדין איזה מיקרי הכחשה רק מיירי בפלוגתא דרב ור"י אם הכחשה בשתי כתי עדים שוה לכת אחת ומביא צרור וכיס ומיירי באופן דודאי הוי הכחשה וכגון שזה אומר מן הצרור וזה אומר לא כי אלא מן הכיס ובאומר לא כי כ"ע מודים דאפי' בד"מ ובבדיקות הוי הכחשה. אי נמי נלע"ד דמה דקאמר מן הצרור מנה וכו' אין הפירוש על מלוה ולוה דא"כ קשה מה דסיים שם אלו אומרים בתוך חיקו מנה וכו' ויהיה מנה דאמר כאן קאי על הלוה ומנה דקאמר תחלה מן הצרור מנה יהיה קאי על המלוה. לכן נלע"ד דמיירי שמעידין על גנב שגנב מעות של חבירו וזה אומר מן הכיס מנה וזה אומר מן הצרור ובין רישא ובין סיפא על הגנב קאי ולענין תשלומי כפל ובזה ודאי שאם הוכחשו בבדיקות בטל עדותן כמו בד"נ דמשפט אחד כתיב ונשאר על דין תורה. ומעתה אין אנו מוכרחין לחדש פלוגתות חדשות בין הבבלי לירושלמי בדין הכחשה בבדיקות:

ומה שאמר עוד הרב מהר"ל הנ"ל שגם הראב"ן פסק כהרא"ש אמת אמר ויעויין בראב"ן דף קכ"ג ע"א אלא שדבריו אצלי תמוהין יותר מדברי הרא"ש שהוא כתב שם בהדיא הטעם דר"י ור"ש קיימי בשיטת רשב"א אליבא דב"ה יע"ש וא"כ דבריו ודאי הם נגד הירושלמי שהירושלמי גופיה בנזיר מסיק דב"ה גם בכת אחת סברי יש בכלל מאתים מנה ואפ"ה פוסק דמודים ר"י ור"ש בעדים. ואעפ"כ כיון דהרמב"ן והרא"ש מקילים והרי"ף והרמב"ם שתקו לגמרי מי שסומך על שני עמודי הגולה הללו מי ימחה בידו. ועוד כיון דקאמר בירושלמי שם חייליה דרב ר"ש ור"י אומרים הואיל וזו וזו מודים שאינו קיים ינשאו ואף דמסיק הירושלמי ולא שמיע מה דאמר ר' לעזר מודים ר"י ור"ש בעדים וכו' מ"מ רב עצמו סובר שגם בעדים חולקים ואף דר' יוחנן אמר שר' לעזר ממנו שמע וא"כ רב ור"י הלכה כר"י מ"מ מי יודע אם כלל זה נאמר על מה דפליגי רב ור"י בירושלמי כי אולי כלל זה רק על הבבלי נאמר. לכן מי שרוצה להקל יש לו מקום לסמוך, ולרוב הטרדה אקצר: