שכר התורה והמצוה

אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם וגו' קשה מדוע נאמר לשון הליכה בחוקים ולשון שמירה בצוות, ואיך שייך הליכה בחוקים, שהחוקים אין להם תוך, שילך האדם בהם. אך ידוע, כי האדם הוא מתואר השם הולך ואינו עומד במצב אחד. כי כל הברואים חוץ מהאדם, הכל עומדים במצב אחד מתחילת בריאתם עד סופם., אפילו מלאכי מעלה נקראו עומדים בעבור זה, כי כאשר נבראו, כן הם לעולם. אינם יורדים ואינם עולים. לא כן האדם. כי מרגע היוולדו עד יום מותו, הוא רק הולך ומתגדל. הן לענייני גופו, והן לענייני נשמתו. ואשרי לאדם, שנשמתו הולכת ומתגדלת ומתגברת בכל יום בתורה ובמצוות ובמעשים טובים. וכמו שכתב דוד המלך ע"ה "אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו" שאינו עומד ביראת ה' במצב אחד, רק הולך ומוסיף תמיד יראה על יראתו. ו"אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'", וכמו כן בלימוד התורה יוסיף בכל יום חכמה על חכמתו, ולא תהיה התורה אצלו כדיוטגמא ישנה, שאינו סופנה, אלא בכל יום תהיה חדשה בעיניו. ומחמת שיש לפני האדם ב' דרכים לילך בהם. אחד ענייני גופו במסחר וקניין לאסוף הון ולהתענג בהם. ב' ענייני נפשו לאסוף הון עבור נשמתו בתורה ובמצוות ומעשים טובים, על כן אמרה תורה, שילך האדם עם החוקים, וב' בחוקותי הוא לשון עם. כל מקום שילך האדם אף לענייני גופו למסחר וקנין ומלאכה, ילך עם החוקים, שחקק לו ה' יתברך. דהיינו, שישא ויתן באמונה ולא יונה את חברו בשום ענין הונאה. והכל על פי התורה והמצוה שציוה ה' להתנהג בין אדם לחבירו. "ואת מצוותי תשמרו" אלו המצוות שבין אדם למקום לשמור לעשות אותם ככתוב בתורה שבכתב ובע"פ. וכתב ה"אהל יעקב" כי ענייני בני אדם מתחלקים לכמה סוגים: מהם דברים שמיוחדים להחיות הגופות או להפסידם ולהמיתם, כמו ענייני אכילה ושתיה, כאשר יאכל האדם את הראוי לו ימצא חיים, וכאשר יאכל בשר בזמן הראוי ומקום הראוי ושיעור הראוי, אז יערב לו ויהיה בריא אולם דשן ושמן, ובשנותו תנאי מן התנאים, אם בכמות אם באיכות, יסבב לעצמו חולי או שימות. ולכן המו"מ אם יעסוק במ"ומ כפי ערכו ואיכותו, וכפי הזמן שראוי לזה, ירוויח ויצליח, ואם ישנה חוק אחד יפסיד מה שבידו. ומאלה תקח משל על כל ענייני עוה"ז, ממה שאתה קם מזה עצמו אתה נופל בהשתנות רק דבר אחד מהתנאים הנאותים. כאומרם ז"ל: טוב זה מלאך החיים, מאד זה מלאך המוות. היינו, כי כל הפעולות הממשיכים החיים והמסבבים המוות יסבו ילכו אל מאזני משפט משמרת ההנהגה. וגם כי אנחנו לא נדע מה משיעור ההנהגה עכ"ז הרוצה לדעת יוכל לדעת על פי התורה החמודה. כי כבר מסרה אלינו שיעור מוגבל לאמור, כי ראוי לאדם להזהר בעולמו לבקש מה שיספיק לו בכל ענייניו כשיעור טוב לבד, ולא לרדוף אחר טוב מאד. היינו שלא לבקש מותרות, כי הוא דרך רע, זיקים, חיצים ומוות, זה שאמרו ז"ל טוב זה מלאך החיים, מאד ר"ל כאשר יבקש מותרות ושיהיה לו טוב מאד, זה הוא שליח המות, ודע כי כמו אשר בענייני הגוף החיים והמוות מוצאם ומובאם ממקום אחד, היינו בשנותו חק מן הדרכים המחויבים להנהגתו, כן בענייני מצוות חיי הנפשות כלולים בהם ב' הקצוות הנ"ל, כי כל מצוה יש לה חקים ודינים באיכות עשייתה וזמן עשייתה, והכוונה והמחשבה הנאותה אליה, כמו תפילין אם ישקוד בלמוד הלכותיה וכל פרטיה ודקדוקיה לכל חקתיה לדעת איכות עשייתם וזמן הנחתם והמחשבה הראויה אליהם ימשוך לעצמו החיים, ובשנותו חק מחקי המצווה אם במעשה ואם בכוונה שלא לשמש וכדומה מן השנויים ישיג ממנה ההיפך, ולפעמים יזדמן אשר אם יבגוד ויתעלם משמור חק הראוי אל המצוה תתהפך בידו המצוה לעבירה, כמאמר "ויהי היום ויבואו בני הא-ל-הים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם, ר"ל בתוך עדת המזכירים זכות העושים מצות בא גם השטן בתוכם ואומר הלא לא מצווה היא רק עבירה גדולה. וכמאמר "במקום הצדק שמה הרשע". כלומר גם במעשה המצוות משותף חלק רע, כי יש בה שינויים הרבה. ומעתה דע, כי הסרים מדרך ה' יהיו על שני דרכים: יש יהיה חובק את ידיו לבלתי עשות שום מצווה מן המצוות ויש מן הסרים אשר המצוות יעשה, אבל יהיה נלוז במעגלותיהם היינו ישנה את חוקם ומשפטם בשינויים וחילופים. והתבונן מעתה כי הקב"ה כמעשה ידיהם יתן להן ויעניש אתם גם כן בעונשים מתחלפים. כי כאשר הקב"ה רואה בבני אדם שאינם עושים כל מאומה מן הטוב, גם הוא יתברך יעשה כן. ויקפוץ ידו שלא לתת שפעתו כל מאומה כמאמר: "ועצר את השמים ולא יהיה מטר" וכאשר יעשו המצות, אבל ישנו החוקים, גם הוא יתברך יעשה כן. יתן מטר על הארץ, אבל לא בעת הראוי, ויהיה המטר עוד סיבה להפסיד הצמחים, לקלקל התבואות והפירות ולשנות את טעמם ויתקיים בהם מאמר: "וזרעתם לריק זרעכם" וגו'. הוא שאמר הנביא ע"ה "והארץ חנפה תחת יושביה, כי עברו תורות, חלפו חק, הפרו ברית עולם" המליץ על הארץ מאמר חנפה, לאמר כי תעשה משפטה כמשפט החונף, אשר לפי הנראה לעין היא ברכה, ובאמת היא קללה, וזהו "והארץ חנפה תחת יושביה". יען כי עברו תורות שלא למדו, ועי"כ חלפו חוק יעשו מצוות אשר כפי הנראה היא מצוה, ובאמת היא עבירה, ועי"כ הפרו ברית עולם, כי כלם ישנו את חקם. זהו "אם בחוקותי תלכו" – שתהיו עמלים בתורה, ועי"כ "ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" באין שינוי כל מאומה אז "ונתתי גשמיכם בעתם" כלומר גם העולם בכללו לא ישנה את חוקו.