משתמש:David7031/תוספתא פסחים מדעית/ארפורט/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

חמיצן של גוים מאימתי מותר אחר הפסח של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפיה ושל נחתומין בכפרים עד שלשה ימים בכרכין עד שלשה תנורין ר' שמעון בן אלע' אומ כשאמרו של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפיה אם היה בעל הבית משיא את בנו ואפה שלשה תנורים ביום אחד מותר וכשאמרו של נחתומין בכפרים עד שלשה ימים אם נדחק ואפה שלשה תנורין זה אחר זה מותר

ר' שמעון בן {אל}ע' אומ אף כשאמרו של נחתומין בכרכין עד שלשה תנורין אסורין עד שלשה ימים שמשחרית היה בודה לו שאר כל אותו היום במה דבר' אמור' בזמן שלא עשה פסחו עם ישר{אל} או שהקדימו יום אחד אבל אם עשה פסחו עם ישר{אל} או שעי[?/כ/ר]בו יום אחד חמיצו מותר אחר הפסח מייד

מצה של כותים מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ור' אלעזר אוסר לפי שאינן בדיקדוקי מצה כישר' '

רבן שמע' בן גמלי{אל} אומ כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישר' חמיצן של עוברי עבירות מותר מותר אחר הפסח מייד מפני שמחליפין את השאור '

המלאי של ישר{אל} ופועלי גוים עושין בתוכו ומצא בו חמץ אחר הפסח אסור בא בהנאה ואין צריך לומר באכילה '

המלאי של ישראל ופועלי גוים עושין בתוכו ומצא בו חמץ אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומר בהנאה '

המלאי של גוים ופועלֵי ישר' עושין בתוכו ומצא בו חַמֵץ אַחַר הַפֵסַח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה '

חנות של גוים ישראל ופועלי גוים עושין בתוכו ומצא בה חמץ אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה '

חנות של גוים ופועלי ישר' עושין בתוכה (-/א*) ומצא בה חמץ אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומר בהנאה '

נכרי שהילוה את ישר' על חמיצו ואמ לו אם לא באתי קודם לפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח מותר באכילה ואין צריך לומר בהנאה ישר{אל} שהילוה את הנכרי על חמיצו ואמ' לו אם לא באתי קודם לפסח הרי הוא מכור לך אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה '

נכרי שבא לביתו של ישר' והיה בידו חמץ אין זקוק לו לבערו הפקידו אצלו זקוק לבערו ייחד לו בית בפני עצמו אינו זקוק לבערו

ישר' וגוי שהיו באין בספינה והיה חמץ ביד ישראל הרי זה מוכרו לנוכרי ונותנו במתנה וחוזר ולוקח הימנו אחר הפסח ובלבד שיתננו לו במתנה גמורה

רשאי ישראל שיאמר לו עד שאתה לוקח במנה קח במאתים שמא אצטרך לו (-/[?/בו]) ואבוא ואקח ממך אחר הפסח '

משכיר ישר{אל} בהמתו לגוי להוליך עליה חמץ ואפילו ממקום למקום '

המוצא חמץ בדרך אם רבה חמץ מותר ואם לאו אסור מעשה ברבן גמלי{אל} ור' אילעאי שהיו מהלכין מעכו לכזיב וראה גלוסק[?/א/ין] אחד אמ לטבי עבדו טול גלוסק[?/א/ין] זה ראה גוי אחד ואמ לו מבגאי טול גלוסקין זה רץ אחריו ר' אילעאי אמ' לו מה טיבך אמ לו מעיירות של בורגנין אני ומה שמך אמ לו מבגאי שמני אמ לו מכירך רבן גמלי{אל} מימיו א' לו לאו מיכן למדנו שכיון רבן גמליאל ברוח הקודש ומדברי למדנו שלשה דברים שחמץ של נכרי מותר אחר הפסח מיד ואין מעבירין על האוכלין והולכין אחר רוב עוברי דרכים '

הגיע לכזיב ובא אֶחַד ושאל לו את נדרו אמ' לאחד שעימו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי אמ' לו הן אמ לו אם כן יטייל אחרינו עד שתפוג יינינו טייל עמו עד שהגיעו לסולמה של צור ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו והרבה דברים למדנו באותו היום למדנו שרביעית יין <מש'> משכרת והדרך מפיגה את היין ואין מורין שתויי יין ואין מפירין נדרים לא מהלכין ולא רוכבין ולא עומדין אלא עטופין ויושבין '

ר' יוחנן בן נורי אומ אף הקרמית אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח יוצאין בהן ובהדראה שלהן בכזית '

יוצאין במעשר שיני בירושלים אבל לא בביכורים ומה הפרש בין מעשר שיני לביכורים אלא שמעשר שיני יש לו היתר אכילה בגבולין '

יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נימוח יוצאין בסופגנין הנעשין באור ואין יוצאין בסופגנין הנעשין בחמה בפסח ואין יוצאין בסריקין בין מצויירין בין שאינן מצויירין אין עושין סריקין המצויירין בפסח אמ ר' יהודה שאל בייתוס בן זונון לחכמ מפני מה אין עושין סריקין המצויירין בפסח אמרו לו מפני שהאשה שוהה עליהן ומחמצתן אמרו לו אם כן ייעשו בדפוס אמרו לו יאמרו כל הסריקין אסורין וסריקי ביתוס מותרין ר' יוסי אומ עושין סריקין כמין רקיקין ואין עושין קלוסקאות

אין יוצאין לא בחלוט ולא במעיסה ולא בסופגנין ולא בדובשנין ולא באוסקריטין אבל ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה יוצאין <ב'> בחררה ובמצה ישנה ובלבד שעשאה מתחילה לשם פסח ' יוצאין במצה המתובלת בין שתיבלה באילפס בין שתיבלה בקדירה ר' יהודה בן בתירא אומ אף יוצאין בחזרת הגל ובחוורוור ר' ישמע' בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומ כל שיש לו שרף יוצאין בו יוצאים בהן בין לחין ובין כמושין ואין יוצאין בהן יבישין ר' אלעזר בר' צדוק אומ אף יוצאין בהן כבושין '

החזרת והמצה והפסח לילי יום טוב הראשון חובה ושאר כל הימים רשות ר' שמעון אומ לאנשים חובה לנשים רשות הילל הזקן כורכן זה בזה ואוכלן אימתי אוכלן משתחשך לא אכלן משתחשך אוכלן כל הלילה לא יאכלם מעתה החזרת והמצה והפסח אין מעכבין זה את זה