משתמש:David7031/תוספתא פסחים מדעית/ארפורט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק ב

מקרא

  • מילה מסופקת בכתב היד. בתוך סוגריים מרובעים = [], עם סימן שאלה, משמאל ללוכסן אחד, הצעה אפשרית =[?/הצעה אפשרית] כמה כאלה, כמה הצעות אפשריות = [?/הצעה א/הצעה ב], התלבטות בין אות לכלום 0 מציין את הכלום =[?/אולי מילה/0] משמאל לשני לוכסנים, הצעה מסתברת =[?/הצעה א/הצעה ב//הצעה מסתברת]. אות לא ברורה =*
  • הגהה. בתוך סוגריים עגולים עם סימן מינוס לפניה, מילה שברור שהיא מיותרת, כי הסופר החליף אותה במילה אחרת, לעיתים גם שם עליה גרשיים או קו מוחק =(-/מילה מיותרת). בתוך סוגריים עגולים כפולים, מילה ששונתה על ידי מגיה. ((מילה מיותרת לדעת המגיה)). משמאל ללוכסן, המילה המוצעת על ידי המגיה ((מילה מיותרת/מילה מוצעת)). מילה שאולי צריכה להמחק בתוך סוגריים עגולים עם סימן שאלה ומינוס (?-/מילה שאולי נמחקת)
  • הוספה. בתוך סוגריים מרובעים עם סימן פלוס, הוספה על ידי מגיה (בין אם חיצוני ובין אם הסופר) מעל לשורה =[+/מילה נוספת]. הוספה בגיליון עם שני פלוסים =[++/מילה נוספת בגיליון].
  • מילה בסוף שורה. בין סוגריים משולשים <מילה בסוף שורה>
  • ליגטורה. בתוך סוגריים מסולסלים {אל}יעזר, ישר{אל}

מסכת פסחים פרק א

אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה אלא לאור הנר לפי שאור הנר יפה לבדיקה ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומ נר {אל}הים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן '

בית שמאי אומ שתי שורות על פני כל המרתף שורה החיצונה רואה את הפתח והעליונה רואה את הקורה אבל שלמטה הימנה ושלפנים הימנה אין צריך לבדוק חכמ אומ שורה החיצונה רואה את הפתח היא העליונה ואת הקורות שלמטה הימנה אבל של מטה הימנה אין צריך לבדוק

חורי הבית העליונים והתחתונים היציע והדות וגג הבית וגג המגדל ובית התבן ובית הבקר ובית העצים והאוצרות ואוצרות של יין ואוצרות של שמן ואוצרות תבואה אינו צריך לבדוק רבן שמע' בן גמל' אומ מיטה החוצצת את כל הבית והיו תחתיה עצים ואבנים בודק את החיצונה ואין צריך לבדוק את הפנימי

היוצאין בשיירה והפורשין בספינה לפני שלשים יום אין צריך לבדוק בתוך שלשים יום בודק ומשכים והולך לדרכו דברי ר' יהודה או' משום רבן גמליאל שתי חלות של תודה פסולות מונחות על גג האיצטבא כל זמן שמונחות כל העם אוכלין חולין ניטלה אחת מהן כל העם אוכלין תרומה ניטלו שתיהן אילו ואילו שורפין

שורפין תרומה טהורה וטמאה ותלויה כאחד דברי ר' מאיר וחכמ' אומ' טהורה בפני עצמה תלויה בפני עצמה וטמאה בפני עצמה אמ' ר' שמעון לא נחלקו ר' {אל}יע' ור' יהושע על הט התלויה ועל הטהורה ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שר {אל}יעזר או' תישרף זו לעצמה וזו לעצמה ור' יהושע אומ' שתיהן כאחת

אמ ר' יוסי אין הנדון [?/<דו>/דו] דומה לראיה בשר שניטמא באב הטומאה עם הבשר שניטמא בולד הטומאה שניהם טמאים אלא שזה טמא טומאה קלה וזה טמא טומאה חמורה שמן שנפסל בטבול יום בנר שניטמא בטמא מת שניהם טמאין אלא שזה טמא טומא' חמורה וזה טמא טומאה קלה ואני אומ ששורפין תרומה שניטמאת בוולד הטומאה עם תרומה שניטמאת באב הטומאה אף על פי שמוסיפין לה טומאה על טומאתה ותלויה וטמאה אומר אני שהתלויה טהורה ואם נשרפת עם הטמאה נמצאת זו מטמאתה בית שמאי אומ אין שורפין בשר טהור עם בשר טמא ובית הלל מתירין '

בראשונה היו אומרין אין מוכרין חמץ לנכרי ואין נותנין לו במתנה אלא כדי <ש> שיאכלנו עד שלא תגיע שעת הביעור עד שבא ר' עקיבא ולימד שמוכרין ונותנין במתנה אף בשעת הביעור אמ ר' יוסי אילו דברי בית שמאי ובית הילל הכריע ר' עקיבא לסייע דברי בית הילל '

האוכל חמץ אחר חצות וחמץ שעבר עליו הפסח הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת דברי ר' יהודה וחכמ אומ כל שאין בו כרת אין בו לא תעשה

האוכל כזית חמץ חייב על זדונו כרת ועל שגגתו חייב חטאת ועל לא הודעו אשם תלוי '

האוכל תרומה חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן אמ ר' יוחנן בן נורי אמרתי לו לר' עקיבא מפני מה האוכל תרומה חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן מה נשתנה פסח משאר ימות השנה שבשאר ימות השנה משלם דמי עצים לכהן אמ לו לא אם אמרת בשאר ימות השנה ששמשלם שאף על פי שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר עצים תאמר בזו שאין לו בה היתר אכילה ולא היתר עצים למה זה דומה לתרומת תותים ואבטיחים ומלפפונות שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר עצים במה דברים אמורים בתרומה שהפרישה קודם לפסח לשום תרומה אבל הפריש חמץ [?/ב/מ]פסח תרומה חמץ בפסח אינה תרומה

האוכל קודש חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש ואשם תלוי במזיד פטור במה דברים אמורים בקודש שהקדישו קודש אבל אם הקדישו <ק> קודש חמץ בפסח אינו קודש

אחד האוכל ואחד ממחה ושותה אכל חזר ואכל אם יש מתחילת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה ראשונה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין שתה חזר ושתה אם יש מתחילת שתייה ראשונה ועד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין כשם שאכילה בכזית כך שתייה בכזית ואכילה ושתייה אין מצטרפין רבן שמעון בן גמליאל ור' יוחנן בן ברוקה אמרו אף של הקדש מותר אחר הפסח מיד