משתמש:A0~hewikisource

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אני משתתף בפרוייקט של ויבינו במקרא. ראיתי שאין שום הקלטות של קטעים בנוסח ספרדי-ירושלמי בכל הקשור לקטעים שאינם מהתורה (הפטרות, מגילות וכו'), וגם קטעים של קריאה בתורה מועטים מאוד, לכן אני תורם הקלטות בנוסח הספרדי.

אני פעיל גם בויקיפדיה אבל תחת שם אחר. (מי שמנחש מוזמן לפנות אלי לדף שיחה)

קטעים שתרמתי[עריכה]

(למרות שלא קוראים הפטרה זו בארץ [למעט הציונים הדתיים ביום העצמאות] אני מאוד אוהב את הקטע ולכן הקלטתי אותה)

הערות לגבי הקריאה שלי[עריכה]

תורה[עריכה]

הקריאה שלי בתורה (מבחינת הדיוק בניגון הטעמים) לא ברמה גבוהה לצערי, אבל סבירה למדי.

הפטרה[עריכה]

לגבי טעמי ההפטרה - בד"כ טעמי ההפטרה לא כל כך מוכרים לציבור הספרדי. בקהילות תורכיה והבלקן אין בכלל טעמי הפטרה (ואם יש מישהו שמכיר אני אשמח לשמוע שאני טועה). ליהודי צפון אפריקה יש טעמים אחרים להפטרה (המנגינה המרוקאית למשל יפה מאוד בעיני). הטעמים בקהילות הספרדיות במערב אירופה דומים מאוד למרוקאיים. בקשר לקהילות המזרח יש בלאגן שלם. הרבה טועים ביחס לטעמים הירושלמיים של ההפטרה, ומחשיבים את הטעמים של יוצאי סוריה לטעמים הירושלמיים. ולא היא. זו טעות מאוד נפוצה וכמעט בכל ערכות לימוד הטעמים שקיימות בשוק בנוסח "ירושלמי" למעשה מדובר בנוסח סורי ולחלוטין לא ירושלמי (יש רק ערכה אחת המוכרת לי ללימוד טעמים שלא עשתה טעות זו). הטעמים הירושלמים כמעט נעלמו לחלוטין ורק מתי מעט מכירים אותם, ולכן היה לי מאוד חשוב להקליט הפטרות בטעמים הירושלמיים, ואני מקווה שבעתיד תוחזר עטרה ליושנה וכל אלו שקוראים בתורה בנוסח ירושלמי יקראו גם את ההפטרה בנוסח זה. אגב, מה שכן קרוב לטעמים הירושלמיים (קרוב מאוד אפילו) הם הטעמים של יהודי מצרים.

שיר השירים[עריכה]

הערה לגבי הקריאה שלי בשיר השירים - היא לא 100% ירושלמית, יש קצת השפעה תורכית/בלקנית המתבטאת בניגון של סוף פסוק (אם כי שאר הקריאה היא ירושלמית. קריאה בלקנית/תורכית שונה קצת, אם כי בוודאי יותר קרובה לירושלמית מאשר המסורות הצפון אפריקאיות). אמנם ניגון זה של סוף פסוק אינו זר לחלוטין למסורת הארץ ישראלית (כך למשל נהוג בקהילות הוותיקות של טבריה), וגם בירושלים ניתן לשמוע פה ושם ניגון זה אך הוא הולך ונעלם. הניגון של סוף פסוק שקנה שביתה בארץ הוא מפושט יותר.

איכה[עריכה]

רשמתי בערך עצמו.

דקדוק[עריכה]

לגבי מה שאני רושם בהברה "ספרדית" ולא "ישראלית" - זאת משום שאני משתדל להקפיד על קריאה בהברה הספרדית המקורית (כולל ח', ע', ר' לשונית, צ' זהה לס', דגש וכו' כך שזה כבר יוצא מגדר הברה ישראלית). אגב לגבי צ' - אני הוגה אותה כמו ס' כי כך הוגים הספרדים. בני עדות המזרח (בעיקר עירקים) וחלק מעדות צפון אפריקה הוגים אותה כסמך נחצית (יותר לכיוון שהגרון), מה שאני לא עושה כיוון שהספרדים לא נוהגים כך. הוא הדין לגבי הגיית הק' שאני הוגה כמו כף דגושה ולא כמו הק' של העירקים שהיא גרונית, כיוון שהספרדים נוהגים כך. כנ"ל לגבי ט'. אף על פי שיותר תקני להגות עיצורים אלו ביחוד בקריאה בתנ"ך(ואני מסוגל לעשות זאת), אני מעדיף לשמור על המסורת הספרדית שלא הוגה אותם.