חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע והמעבר לחוקת המדינה, ה'תשפ"ב-2022

סעיף 1 - הגדרות

בחוק זה:

"חוקת המדינה" - חוקת המדינה שנתקבלה בכנסת ואושררה במשאל עם ביום י"ג בכסלו ה'תשפ"ב.

"ועדת האזורים" - ועדה לעניין חלוקת שטח המדינה לאזורי בחירה לכנסת, לפי הוראות סעיף 61 בחוקה.

סעיף 2 - פרסום החוקה ותחולתה

(א) חוקת המדינה תפורסם ברשומות ביום פרסומו של חוק זה, ותיכנס לתוקף בו ביום.
(ב) נוסחה ותוכנה של חוקת המדינה יובאו לידיעת הציבור באמצעים אלו:

(1) בהפצה רחבה של גיליון רשומות לעניין זה בלבד, אשר יתורגם גם לערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית;

(2) בהקראתה בשידור טלוויזיוני ורדיופוני של השידור הציבורי, בעברית ובשפות האמורות בפסקה (1);

(3) בהקראתה בפני הכנסת בישיבה בנועדה לעניין זה בלבד.

סעיף 3 - נשיא המדינה

(א) נשיא המדינה המכהן ביום תחילתה של חוקת המדינה ימנה את ועדת האזורים לא יאוחר מיום כ"ז בכסלו ה'תשפ"ב (1 בדצמבר 2021).
(ב) ועדת האזורים תסיים את עבודתה לא יאוחר מיום ט"ז בטבת ה'תשפ"ב (20 בדצמבר 2021) ותגיש לנשיא המדינה את תוכנית חלוקת שטח המדינה לאזורי בחירה ביום שלאחר מכן.
(ג) נשיא המדינה המכהן ביום תחילתה של חוקה זו יסיים את כהונתו ביום ט"ז באדר א' ה'תשפ"ב (17 בפברואר 2022); הבחירות לנשיאות המדינה יערכו ביום ט"ז בשבת ה'תשפ"ב (18 בינואר 2022).
(ד) על-אף האמור בסעיף 43 בחוקת המדינה, יהא רשאי נשיא המדינה המכהן ביום תחילתה של חוקת המדינה להתמודד בבחירות שיערכו לפי סעיף קטן (ג).

סעיף 4 - הכנסת

(א) הכנסת העשרים וארבע מחליטה להתפזר לפני גמר כהונתה.
(ב) הבחירות לכנסת העשרים וחמש יערכו בכ"ט בשבת ה'תשפ"ב (31 בינואר 2022).
(ג) הכנסת העשרים וחמש תושבע בט"ז באדר א' ה'תשפ"ב (17 בפברואר 2022), אך לא לפני כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הנבחר לפי הוראות סעיף 3(ג) בחוק זה.

סעיף 5 - הממשלה

(א) הממשלה המכהנת ביום תחילתה של חוקת המדינה - רואים אותה כאילו התפטרה ביום תחילת חוקת המדינה.
(ב) ביום השבעת הכנסת העשרים וחמש תושעה פעולתם של משרדי הממשלה, למעט משרדים אלו:

(1) משרד ראש הממשלה;

(2) משרד הביטחון;

(3) משרד החוץ;

(3) משרד האוצר;

(4) משרד הפנים.

(ג) קיומם של משרדי ממשלת ישראל ייפסק ביום א' באב ה'תשפ"ב (29 ביולי 2022), פרט לאלו אשר יוסדר קיומם בחוק; קיומם של המשרדים האמורים בסעיף קטן (ב) יוסדר בחוק עד לאותה העת.

סעיף 6 - בתי המשפט

פעילותם של בתי המשפט לא תושעה ולא תופסק.

סעיף 7 - בית המשפט החוקתי

(א) מועמדים למשרת שיפוט בבית המשפט החוקתי יוצגו בפני הכנסת לא יאוחר מיום ד' באב ה'תשפ"ב (1 באוגוסט 2022).
(ב) הכנסת תקיים את ההליך הקבוע בסעיף 91 בחוקת המדינה, ותאשר את הרכב בית המשפט החוקתי לא יאוחר מיום כ"ה באב ה'תשפ"ב (22 באוגוסט 2022).
(ג) שופטי בית המשפט החוקתי יושבעו לתפקידם ביום א' באלול ה'תשפ"ב (28 באוגוסט 2022), ויחלו לשמש בכהונתם באותו היום.

סעיף 8 - תוקפם של דינים

כל דין שהיה תקף ערב כניסת החוקה לתוקף כוחו יפה כל עוד לא ימצא בית המשפט החוקתי כי הוא סותר הוראה בחוקה.

סעיף 9 - ביטול

(א) בכניסת החוקה לתוקף בטלים בזה כל חוקי היסוד, וכן מעמד חוק היסוד.
(ב) בכניסת החוקה לתוקף בטל בזה חוק המעבר ה'תש"ט-1949.

אורי פרקש/ארגז חול 4 מתוך

חוק המנשרים החוקתיים, תשפ״ג–2022

ס״ח תשפ״ג, 0000.

1.

מנשר חוקתי מהו

(א)

מנשר חוקתי יהיה להודעה ציבורית על קיומו של אירוע המניע הליך חוקתי או על מילוי חובה המוטלת בחוקה על בעל תפקיד.

(ב)

מנשר חוקתי יפורסם בדפוס רשמי של המדינה ובאתר מרשתת שייועד לפרסומם של מנשרים חוקתיים.

2.

מנשר חוקתי מטעם נשיא המדינה

את האירועים שלהלן יביא נשיא המדינה לידיעת הציבור באמצעות מנשר חוקתי:

(1)

החלטתו לפי סעיף 44(ב) בחוקה, שלא לאשרר חוק שנתקבל בכנסת ולהחזירו לדיון נוסף. נשיא המדינה יצרף למנשר האמור את נימוקיו לכך.

(2)

החלטתו לפי סעיף 44(ד) בחוקה, לפנות לבית המשפט החוקתי לשם קיום חובתו כמגן העליון על חוקת המדינה.

(3)

מינוי ראש הממשלה, שר, שופט, מבקר המדינה, ובעלי תפקידים אחרים הממונים על-ידו לפי חוק, בהתאם לסעיף 44(ה) בחוקה.

(4)

החלטתו לפי סעיף 44(ז) בחוקה, לחנון חייב בדין, נאשם, עציר או חשוד, או להקל בעונש שהוטל על אדם, או לבטלו כליל.

(5)

החלטתו לפי סעיף 44(ט) בחוקה, להסמיך נציג מטעם המדינה בחוץ-לארץ.

(6)

הודעת נשיא המדינה כי נבצר ממנו באופן זמני מלמלא את תפקידו, בהתאם לסעיף 54(3) בחוקה.

(7)

קבלת כתב התפטרותו של חבר הממשלה, שופט, מבקר המדינה ובעל תפקיד אחר שנדרש להגיש לו כתב התפטרות על-מנת לסיים את תפקידו לפני גמר כהונתו.

(8)

קבלת בקשה לעריכת משאל עם, על ידי מי מן הרשאים להגיש הצעה כאמור לפי סעיף 169(א) בחוקה.

(9)

החלטתו לפי סעיף 169(ה) בחוקה, שלא לאשר בקשה לעריכת משאל עם.

2.

מנשר חוקתי מטעם יושב-ראש הכנסת

את האירועים שלהלן יביא יושב-ראש הכנסת לידיעת הציבור באמצעות מנשר חוקתי:

(1)

תחילת כהונתה של כנסת נבחרת, לפי סעיף 65(א) בחוקה.

(2)

פתיחתו וסגירתו של כנס של הכנסת, לפי סעיף 65(ב) בחוקה.

(3)

כינוס ישיבה מיוחדת של הכנסת שלא בתקופת כנסיה, בהתאם לסעיף 65(ג) בחוקה. במנשר כאמור יפורסמו מועד הישיבה והעניינים שעל סדר-יומה.

(4)

בחירתו של יושב-ראש הכנסת או של סגן ליושב-ראש, וכן מינויו של סגן ראשון ליושב-ראש; הכול לפי הוראות סעיף 66 בחוקה.

(5)

סיום כהונתו של יושב-ראש הכנסת או של סגן או סגן ראשון ליושב-ראש, לפי סעיף 66(ד) בחוקה.

(6)

הודעה על הקמת ועדה של הכנסת, על הרכבה ועל תחומי עיסוקה, לפי סעיף 67 בחוקה.

(7)

החלטת הכנסת לפי סעיף 69 בחוקה, לקיים דיון סגור של המליאה הכללית של הכנסת או של ועדה מוועדותיה.

(8)

החלטת הכנסת לפי סעיף 86 בחוקה, להכריז על מלחמה או על מצב מלחמה.

(9)

החלטת הכנסת לפי סעיף 87 בחוקה, להקים ועדת חקירה לבירורו של עניין בעל משמעות ציבורית. במנשר כאמור יפורסם העניין הנחקר.

(10)

החלטת הכנסת לפי סעיף 91 בחוקה, לאשר או שלא לאשר מינויו של מבקר המדינה, שופט, מפקד של כוחות מזוינים או כל בעל תפקיד אחר שייקבע לגביו בחוק כי מינויו טעון אישור הכנסת.

(11)

החלטת הכנסת לפי סעיף 92(ב) בחוקה, על פתיחת הליך הדחה כנגד נושא משרה בשירות המדינה.

(12)

החלטת הכנסת לפי סעיף 92(ה) בחוקה, על תוצאות הליך הדחה כנגד נושא משרה בשירות המדינה.

(13)

החלטת הכנסת לפי בעיף 93 בחוקה, על פיזורה של הכנסת לפני גמר כהונתה ועל עריכת בחירות.

(14)

החלטת הכנסת לפי בעיף 94 בחוקה, על הארכת כהונת הכנסת. במנשר כאמור תפורסם תקופת ההארכה והנסיבות בגינן נתקבלה החלטה זו.

(15)

החלטת הכנסת לקבוע כי נבצר מנשיא המדינה, מחבר הכנסת, מחבר הממשלה, משופט או ממבקר המדינה מלמלא את תפקידו מטעמי בריאות.

(16)

נסתיימה כהונתו של חבר הכנסת. נבחר חבר הכנסת בבחירות אזוריות - יפורסם מועד הבחירות לבחירת מחליפו במנשר האמור.