משנה שבת יד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שמונה שרצים האמורין בתורה הצדן והחובל בהן חייב ושאר שקצים ורמשים החובל בהן פטור והצדן לצורך חייב ושלא לצורך פטור חיה ועוף שברשותו הצדן פטור והחובל בהן חייב.

(ב) אין עושין הילמי בשבת אבל עושה הוא מי מלח וטובל בהן פיתו ונותן לתוך התבשיל אמר רבי יוסי והלוא היא הילמי בין מרובה בין מעוטה אלו הן מי מלח המותרין נותן שמן כתחילה לתוך המים או לתוך המלח.

(ג) אין אוכלין איזוביון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים אבל אוכל הוא את יועזר ושותה את אבוב רועה כל האוכלים אוכל אדם לרפואה וכל המשקין הוא שותה חוץ ממי דקרים וכוס העיקרין מפני שהן לירוקה אבל שותה הוא מי דקרין לצמאו וסך שמן העיקרין שלא לרפואה.

(ד) החושש בשיניו לא יגמא בהן את החומץ אבל מטבל כדרכו ואם נתרפא נתרפא החושש במותניו לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן ולא שמן ורד בני מלכים סכין על גבי מכותיהן שמן ורד שכן דרכן לסוך בחול רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הן.

הדף הראשי של משנה שבת יד