משנה שבת יד רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) שמונה שרצים - האמורין בתורה,

הצדן,

והחובל בהן,

חייב.

ושאר שקצים, ורמשים -

החובל בהן - פטור.

והצדן -

לצורך - חייב.

ושלא לצורך - פטור.

חיה, ועוף - שברשותו,

הצדן - פטור.

והחובל בהן - חייב.

(ב) אין עושין הילמי - בשבת.

אבל -

עושה הוא - מי מלח,

וטובל בהן - פיתו,

ונותן - לתוך התבשיל.

אמר רבי יוסי:

והלוא היא הילמי,

בין מרובה - בין מעוטה.

אלו הן מי מלח המותרין -

נותן שמן כתחילה,

לתוך המים,

או לתוך המלח.

(ג) אין אוכלין איזוביון בשבת,

לפי שאינו מאכל בריאים.

אבל אוכל הוא - את יועזר,

ושותה - את אבוב רועה.

כל האוכלים,

אוכל אדם - לרפואה.

וכל המשקין הוא שותה -

חוץ ממי דקרים,

וכוס העיקרין,

מפני - שהן לירוקה.

אבל -

שותה הוא מי דקרין - לצמאו,

וסך שמן העיקרין - שלא לרפואה.

(ד) החושש בשיניו -

לא יגמא בהן - את החומץ.

אבל - מטבל כדרכו,

ואם נתרפא - נתרפא.

החושש במותניו -

לא יסוך - יין, וחומץ.

אבל - סך הוא את השמן,

ולא שמן ורד.

בני מלכים -

סכין על גבי מכותיהן - שמן ורד,

שכן דרכן - לסוך בחול.

רבי שמעון אומר:

כל ישראל - בני מלכים הן.

הדף הראשי של משנה שבת יד

משנה שבת, פרק י"ד:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב