משנה שביעית ז רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) כלל גדול אמרו בשביעית -
- כל שהוא מאוכל אדם,
- ומאוכל בהמה, וממין הצובעין,
- ואינו מתקיים בארץ -
- יש לו שביעית, ולדמיו שביעית,
- יש לו ביעור, ולדמיו ביעור.
- כל שהוא מאוכל אדם,
- ואי זה, זה -
- זה עלי הלוף השוטה,
- ועלי הדנדנה, העולשין,
- והכרישין, והרגילה, ונץ החלב;
- ומאוכל בהמה - החוחין, והדרדרין;
- וממין הצובעין - ספחי איסטיס, וקוצה;
- יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית,
- יש להן ביעור, ולדמיהן ביעור.
- יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית,
- זה עלי הלוף השוטה,
(ב) ועוד כלל אחר אמרו -
- כל שאינו מאוכל אדם,
- ומאוכל בהמה, וממין הצובעין,
- ואינו מתקיים בארץ -
- יש לו שביעית, ולדמיו שביעית,
- אין לו ביעור, ולא לדמיו ביעור.
- כל שאינו מאוכל אדם,
- ואי זה, זה -
- זה עיקר הלוף השוטה,
- ועיקר הדנדנה, העקרבנין,
- והחלביצין, והבוכריה;
- וממין הצובעין - הפואה, והרכפה;
- יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית,
- אין להן ביעור, ולא לדמיהן ביעור.
- רבי מאיר אומר:
- דמיהן מתבערין - עד ראש השנה.
- אמרו לו:
- להן - אין ביעור,
- קל וחומר - לדמיהן.
- להן - אין ביעור,
- יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית,
- זה עיקר הלוף השוטה,
(ג) קליפי רימון, והנץ שלו,
- קליפי אגוזין, והגלעינין - יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית.
- והצבע - צובע לעצמו.
- ולא יצבע - בשכר,
- שאין עושין סחורה - לא בפירות שביעית,
- ולא בבכורות, ולא בתרומות,
- ולא בנבילות, ולא בטריפות,
- ולא בשקצים, ולא ברמשים.
- שאין עושין סחורה - לא בפירות שביעית,
- ולא יהא לוקח ירקות שדה - ומוכר בשוק.
- אבל - הוא לוקט, ובנו מוכר על ידו.
- לקח לעצמו, והותיר - מותר למוכרו.
(ד) לקח בכור למשתה בנו, או לרגל,
- ולא צרך לו - מותר למוכרו.
- צדי חיה, עופות, ודגים,
- שנתמנו להן מינין טמאין - מותר למוכרן.
- רבי יהודה אומר:
- אף מי שנתמנה לו לפי דרכו - לוקח ומוכר,
- ובלבד שלא תהא אומנותו, לכן.
- אף מי שנתמנה לו לפי דרכו - לוקח ומוכר,
- וחכמים אוסרין.
(ה) לולבי זרדין, והחרובין -
- יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית,
- יש להן ביעור, ולדמיהן ביעור.
- יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית,
- לולבי האלה, והבוטנה, והאטדים -
- יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית,
- אין להן ביעור, ולא לדמיהן ביעור.
- יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית,
- אבל לעלים יש ביעור -
- מפני שהן נושרין, מאביהן.
(ו) הוורד, והכופר, והקטף, והלוטם -
- יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית.
- רבי שמעון אומר:
- אין לקטף שביעית - מפני שאינו פרי.
(ז) ורד חדש,
- שכבשו בשמן ישן - ילקט את הוורד.
- וישן, בחדש - חייב בביעור.
- חרובים חדשים, שכבשן ביין ישן,
- וישנים, בחדש - חייבין בביעור.
- זה הכלל -
- כל שהוא בנותן טעם - חייב לבער מין בשאינו מינו.
- ומין במינו - כל שהוא.
- שביעית -
- אוסרת כל שהוא - במינה,
- ושלא במינה - בנותן טעם.
הדף הראשי של משנה שביעית ז
משנה שביעית, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב