משנה עדיות ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל המטמאין באוהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין כיצד הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבילה או נושאן ובמת הנוגע בכחצי זית ומאהיל על כחצי זית או נוגע בכחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו מאהיל על כשני חציי זיתים מאהיל על כחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית או מאהיל על כחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית טהור אמר רבי מאיר אף בזה רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין הכל טמא חוץ מן המגע עם המשא והמשא עם האוהל זה הכלל כל שהוא משם אחד טמא משני שמות טהור.

(ב) אוכל פרוד אינו מצטרף דברי רבי דוסא וחכמים אומרין מצטרף מחללין מעשר שני על אסימון דברי רבי דוסא וחכמים אוסרין מטבילין ידים לחטאת דברי רבי דוסא וחכמים אומרין אם נטמאו ידיו נטמא גופו.

(ג) מעי אבטיח וקנובת ירק של תרומה רבי דוסא מתיר לזרים וחכמים אוסרין חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז דברי רבי דוסא וחכמים אומרין חמש רחלות גוזזות כל שהן.

(ד) כל החוצלות טמאות טמא מת דברי רבי דוסא וחכמים אומרין מדרס כל הקליעות טהורות חוץ משל גלגילון דברי רבי דוסא וחכמים אומרין כלם טמאות חוץ משל צמרים.

(ה) הקלע שבית קיבול שלה אריג טמאה ושל עור רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין נפסק בית אצבע שלה טהורה בית הפקיע שלה טמאה.

(ו) השבויה אוכלת בתרומה דברי רבי דוסא וחכמים אומרין יש שבויה אוכלת ויש שבויה שאינה אוכלת כיצד האישה שאמרה נשביתי וטהורה אני אוכלת ואם יש עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני אינה אוכלת.

(ז) ארבעה ספקות רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין כיצד הטמא עומד והטהור עובר הטהור עומד והטמא עובר הטומאה ברשות היחיד והטהרה ברשות הרבים הטהרה ברשות היחיד והטומאה ברשות הרבים ספק נגע ספק לא נגע ספק האהיל ספק לא האהיל ספק הסיט ספק לא הסיט רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין.

(ח) שלשה דברים רבי צדוק מטמא וחכמים מטהרין מסמר של שולחני וארון של גרוסות ומסמר של אבן השעות רבי צדוק מטמא וחכמים מטהרין.

(ט) ארבעה דברים רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין כסוי טני של מתכת של בעלי בתים ותלוי המגרדות וגולמי כלי מתכות וטבלה שנחלקה לשנים ומודים חכמים לרבן גמליאל בטבלה שנחלקה לשנים אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא והקטן טהור.

(י) שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת ואין זוקפין את המנורה ביום טוב ואין אופין את פיתן גריצות אלא רקיקין אמר רבן גמליאל מימיהם של בית אבא לא היו אופין פיתן גריצות אלא רקיקין אמרו לו מה נעשה להן לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל להיות אופין את פיתן גריצות וחורי.

(יא) אף הוא אמר שלשה דברים להקל מכבדין בין המיטות ומניחין את המוגמר ביום טוב ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין.

(יב) שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרין פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה ומקרדין את הבהמה ביום טוב ושוחקין פלפלין בריחיים שלהם רבי יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה ביום טוב מפני שהוא עושה חבורה אבל מקרצפין וחכמים אומרין אין מקרדין אף לא מקרצפין.

הדף הראשי של משנה עדיות ג