משנה עדויות ה רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) רבי יהודה אומר: שישה דברים מקולי בית שמאי, ומחומרי בית הלל.
- דם נבילות -
- בית שמאי - מטהרין.
- ובית הלל - מטמאין.
- ביצת הנבילה -
- אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק - מותרת,
- ואם לאו - אסורה,
- כדברי בית שמאי.
- ואם לאו - אסורה,
- ובית הלל - אוסרין.
- ומודים -
- בביצת טריפה שהיא אסורה - מפני שגדלה באיסור.
- ומודים -
- אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק - מותרת,
- דם נוכרית, ודם טהרה של מצורעת -
- בית שמאי - מטהרין.
- ובית הלל אומרין: כרוקה, וכמימי רגליה.
- אוכלין פירות שביעית -
- בטובה, ושלא בטובה - כדברי בית שמאי.
- ובית הלל אומרין: אין אוכלין בטובה.
- החמת -
- בית שמאי אומרין: צרורה עומדת.
- ובית הלל אומרין: אף על פי שאינה צרורה.
(ב) רבי יוסי אומר: שישה דברים מקולי בית שמאי, ומחומרי בית הלל.
- העוף עולה עם הגבינה על השולחן, ואינו נאכל -
- כדברי בית שמאי.
- ובית הלל אומרין: לא עולה, ולא נאכל.
- תורמין זיתים על השמן, וענבים על היין -
- כדברי בית שמאי.
- ובית הלל אומרין: אין תורמין.
- הזורע ארבע אמות שבכרם -
- בית שמאי אומרין: קידש שורה אחת.
- ובית הלל אומרין: קידש שתי שורות.
- המעיסה -
- בית שמאי - פוטרין.
- ובית הלל - מחייבין.
- מטבילין בחרדלית -
- כדברי בית שמאי.
- ובית הלל אומרין: אין מטבילין.
- גר שנתגייר ערב פסחים -
- בית שמאי אומרין: טובל - ואוכל פסחו לערב.
- ובית הלל אומרין: הפורש מן הערלה - כפורש מן הקבר.
(ג) רבי שמעון אומר: שלשה דברים מקולי בית שמאי, ומחומרי בית הלל.
- קוהלת אינה מטמאה את הידים -
- כדברי בית שמאי.
- ובית הלל אומרין: מטמאה את הידים.
- מי חטאת שעשו מצותן -
- בית שמאי - מטהרין.
- ובית הלל - מטמאין.
- והקצח -
- בית שמאי - מטהרין.
- ובית הלל - מטמאין.
- וכן למעשרות.
(ד) רבי אליעזר אומר: שני דברים מקולי בית שמאי, ומחומרי בית הלל.
- דם יולדת שלא טבלה -
- בית שמאי אומרין: כרוקה, וכמימי רגליה.
- ובית הלל אומרין: מטמא לח ויבש.
- ומודים ביולדת בזוב - שהוא מטמא לח ויבש.
(ה) ארבעה אחים -
- שנים מהן נשואין - לשתי אחיות,
- ומתו הנשואין את האחיות -
- הרי אלו חולצות, ולא מתייבמות.
- ואם קדמו וכנסו - יוציאו.
- רבי אליעזר אומר, משום בית שמאי: יקיימו.
- ובית הלל אומרין: יוציאו.
(ו) עקביה בן מהללאל - העיד ארבעה דברים.
- אמרו לו: עקביה, חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר -
- ונעשך אב בית דין לישראל.
- אמר להם: מוטב לי - להיקרות שוטה כל ימי,
- ולא להיעשות שעה אחת - רשע לפני המקום,
- שלא יאמרו, בשביל שררה - חזר בו.
- אמרו לו: עקביה, חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר -
- הוא היה מטמא -
- שיער פקודה, ודם הירוק.
- וחכמים - מטהרין.
- הוא היה מתיר -
- שיער בכור בעל מום -
- שנשר, והניחו בחלון - ואחר כך שחטו.
- וחכמים - אוסרין.
- שיער בכור בעל מום -
- הוא היה אומר: אין משקין -
- לא את הגיורת, ולא את שפחה משוחררת.
- וחכמים אומרין: משקין.
- אמרו לו: מעשה בכורכמית שפחה משוחררת,
- שהיתה בירושלים - והשקוה שמעיה ואבטליון.
- אמר להם: דוגמא השקוה.
- ונידוהו - ומת בנידויו,
- וסקלו בית דין את ארונו.
- אמר רבי יהודה: חס ושלום - שעקביה נתנדה,
- שאין עזרה ננעלת על אדם בישראל בחכמה, וביראת חטא - כעקביה בן מהללאל,
- ואת מי נידו?
- את אלעזר בן הנוד - שפיקפק בטהרת הידים.
- וכשמת, שלחו בית דין,
- והניחו אבן על ארונו,
- ללמד שכל המנודה, ומת בנידויו - בית דין סוקלין את ארונו.
(ז) בשעת מיתתו - אמר לבנו:
- בני - חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר.
- אמר לו: אתה, למה לא חזרת בך?
- אמר לו: אני שמעתי מפי המרובין - והם שמעו מפי המרובין,
- אני עמדתי בשמועתי - והן עמדו בשמועתן,
- אבל אתה - שמעת מפי היחיד, ומפי המרובין,
- מוטב להניח דברי היחיד - ולאחוז בדברי המרובין.
- אמר לו: אבא - פקד עלי לחבריך.
- אמר לו: איני מפקד.
- אמר לו: שמא עוולה מצאת בי?
- אמר לו: לאו -
- מעשיך יקרבוך - ומעשיך ירחקוך.
הדף הראשי של משנה עדיות ה
משנה עדויות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב