משנה נדרים ה רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) השותפין שנדרו הניה זה מזה אסורין ליכנס לחצר רבי אליעזר בן יעקוב אומר זה נכנס בתוך שלו וזה נכנס בתוך שלו ושניהם אסורין מלהעמיד שם ריחיים ותנור ומלגדל תרנגולים היה אחד מהן מודר הניה מחברו לא ייכנס לחצר רבי אליעזר בן יעקוב אומר יכל הוא לומר לו בתוך שלי אני נכנס ואיני נכנס לתוך שלך וכופין את הנודר שימכור את חלקו.

(ב) היה אחד מן השוק מודר מאחד מהן הניה לא ייכנס לחצר רבי אליעזר בן יעקוב אומר יכל הוא לומר לו לתוך של חברך אני נכנס איני נכנס לתוך שלך.

(ג) המודר הניה מחברו ויש לו שם מרחץ ובית הבד מושכרין בעיר אם יש לו בהן תפוסת יד אסור אין לו בהן תפוסת יד מותר האומר לחברו קונם לביתך שאיני נכנס ושדך זו שאיני לוקח מת או מכרן לאחר מותר לבית הזה שאיני נכנס ושדה זו שאיני לוקח מת או שמכרן לאחר אסור.

(ד) הריני עליך חרם המודר אסור הרי את עליי חרם הנודר אסור הרי אני עליך ואת עליי שניהם אסורין ושניהם מותרין בדבר של עולי בבל ואסורין בדבר של אותה העיר (ה) איזה הוא דבר של עולי בבל כגון הר הבית והעזרות והבאר שבאמצע הדרך ואיזה הוא דבר של אותה העיר כגון הרחבה והמרחץ ובית הכנסת התיבה והספרים והכותב חלקו לנשיא רבי יהודה אומר אחד הכותב לנשיא ואחד הכותב להדיוט מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט שהכותב לנשיא אינו צריך לזכות והכותב להדיוט צריך לזכות וחכמים אומרין אחד זה ואחד זה צריכין לזכות לא דיברו בנשיא אלא בהווה רבי יהודה אומר אין אנשי הגליל צריכין לכתוב שכבר כתבו אבותיהם על ידיהם.

(ו) המודר הניה מחברו ואין לו מה יאכל נותן לאחר משום מתנה והלה מותר בה מעשה בבית חורון באחד שהיה אביו מודר ממנו הניה והיה משיא את בנו אמר לחברו הרי החצר והסעודה נתונים לך במתנה אם בפניך שיבוא אבא ויאכל עימנו בסעודה אמר לו אם שלי הם הרי הן מוקדשין לשמיים אמר לו לא נתתי לך את שלי אלא שתקדישם לשמיים אמר לו לא נתת לי את שלך אלא שתהא אתה ואביך אוכלין ושותין ומתרצים זה לזה ויהא העוון תלוי בראשי אמרו חכמים כל מתנה שאינה שאם הקדישה תהא מוקדשת אינה מתנה.

הדף הראשי של משנה נדרים ה