משנה נגעים א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מראות נגעים - שנים, שהן ארבעה.

בהרת -

עזה כשלג,

שניה לה, כסיד ההיכל.

והשאת -

כקרום ביצה,

שניה לה, כצמר לבן - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: שאת -

כצמר לבן,

שניה לה, כקרום ביצה.

(ב) הפתוך שבשלג - כיין המזוג בשלג.

הפתוך שבסיד -

כדם המזוג בחלב - דברי רבי ישמעאל.

רבי עקיבה אומר:

אדמדם שבזה ושבזה - כיין המזוג במים,

אלא, של שלג - עזה,

ושל סיד - דיהה ממנה.

(ג) ארבעה מראות האלו -

מצטרפין זה עם זה - לפטור, להחליט, ולהסגיר.

להסגיר - את העומד בסוף שבוע ראשון.

לפטור - את העומד בסוף שבוע שני.

להחליט - את שנולד לו מחיה או שיער לבן כתחילה,

בסוף שבוע ראשון, ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

להחליט - את שנולד לו פסיון,

בסוף שבוע ראשון, ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

להחליט - את ההופך כולו לבן, מתוך הפטור.

לפטור - את ההופך כולו לבן, מתוך החלט או מתוך הסגר.

אלו מראות נגעים, שכל נגעים תלויות בהן.

(ד) רבי דוסא בן הרכינס אומר: מראות נגעים שלשים וששה.

עקביה בן מהללאל אומר: שבעים ושנים.

רבי חנינה סגן הכהנים אומר:

אין רואין את הנגעים כתחילה -

לאחר השבת - שהשבוע שלו חל להיות בשבת,

ולא בשני - שהשבוע השני שלו חל להיות בשבת,

ולא בשלישי לבתים - שהשבוע השלישי שלו חל להיות בשבת.

רבי עקיבה אומר: לעולם - רואין.

חל להיות בתוך השבת - מעבירין לאחר השבת,

ויש בדבר להקל ולהחמיר.

(ה) כיצד להקל?

היה בו שיער לבן - והלך לו שיער לבן,

היו לבנות - והשחירו,

אחת לבנה, ואחת שחורה - והשחירו שתיהן,

ארוכות - והקצירו,

אחת ארוכה, ואחת קצרה - והקצירו שתיהן,

נסמך השחין לשתיהן, או לאחת מהן,

הקיף השחין את שתיהן, או אחת מהן,

או חלקן - השחין, ומחית השחין,

והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק,

היתה בו מחיה - והלכה לה המחיה,

היתה מרובעת - ונעשת עגולה, או ארוכה,

מבוצרת - ונעשת מן הצד,

מכונסת - ונתפזרה,

ובא השחין - ונכנס לתוכה, והקיפה חלקה,

או מעטה - השחין, ומחית השחין,

והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק,

היה בו פסיון - והלך לו הפסיון,

או שהלכה לה האום,

או שנתמעטה - ואין בזה ובזה כגריס.

השחין, ומחית השחין,

המכווה, ומחית המכווה, והבוהק - חולקין בין האום לפסיון.

הרי אלו להקל.

(ו) כיצד להחמיר?

לא היה בו שיער לבן - ונולד לו שיער לבן,

היו שחורות - והלבינו,

אחת שחורה, ואחת לבנה - והלבינו,

שתיהן קצרות - והאריכו,

אחת קצרה, ואחת ארוכה - והאריכו שתיהן,

נסמך השחין לשתיהן, או לאחת מהן,

הקיף השחין את שתיהן, או את אחת מהן,

או חלקן - השחין, ומחית השחין,

והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק - והלכו להן,

לא היתה בו מחיה - ונולדה לו מחיה,

היתה עגולה, או ארוכה - ונעשת מרובעת,

מן הצד - ונעשת מבוצרת,

מפוזרת - ונתכנסה,

ובא השחין - ונכנס לתוכה, והקיפה חלקה,

או מיעטה - השחין, או מחית השחין,

והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק - והלכו להן,

לא היה בו פסיון - ונולד בו פסיון,

השחין, ומחית השחין,

והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק,

חולקין בין האום לפסיון - והלכו להן.

הרי אלו להחמיר.

הדף הראשי של משנה נגעים א

משנה נגעים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב