משנה נגעים א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) מראות נגעים - שנים, שהן ארבעה.

בהרת -
עזה כשלג,
שניה לה, כסיד ההיכל.
והשאת -
כקרום ביצה,
שניה לה, כצמר לבן - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין: שאת -
כצמר לבן,
שניה לה, כקרום ביצה.


(ב) הפתוך שבשלג - כיין המזוג בשלג.

הפתוך שבסיד -
כדם המזוג בחלב - דברי רבי ישמעאל.
רבי עקיבה אומר:
אדמדם שבזה ושבזה - כיין המזוג במים,
אלא, של שלג - עזה,
ושל סיד - דיהה ממנה.


(ג) ארבעה מראות האלו -

מצטרפין זה עם זה - לפטור, להחליט, ולהסגיר.
להסגיר - את העומד בסוף שבוע ראשון.
לפטור - את העומד בסוף שבוע שני.
להחליט - את שנולד לו מחיה או שיער לבן כתחילה,
בסוף שבוע ראשון, ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
להחליט - את שנולד לו פסיון,
בסוף שבוע ראשון, ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
להחליט - את ההופך כולו לבן, מתוך הפטור.
לפטור - את ההופך כולו לבן, מתוך החלט או מתוך הסגר.
אלו מראות נגעים, שכל נגעים תלויות בהן.


(ד) רבי דוסא בן הרכינס אומר: מראות נגעים שלשים וששה.

עקביה בן מהללאל אומר: שבעים ושנים.
רבי חנינה סגן הכהנים אומר:
אין רואין את הנגעים כתחילה -
לאחר השבת - שהשבוע שלו חל להיות בשבת,
ולא בשני - שהשבוע השני שלו חל להיות בשבת,
ולא בשלישי לבתים - שהשבוע השלישי שלו חל להיות בשבת.
רבי עקיבה אומר: לעולם - רואין.
חל להיות בתוך השבת - מעבירין לאחר השבת,
ויש בדבר להקל ולהחמיר.


(ה) כיצד להקל?

היה בו שיער לבן - והלך לו שיער לבן,
היו לבנות - והשחירו,
אחת לבנה, ואחת שחורה - והשחירו שתיהן,
ארוכות - והקצירו,
אחת ארוכה, ואחת קצרה - והקצירו שתיהן,
נסמך השחין לשתיהן, או לאחת מהן,
הקיף השחין את שתיהן, או אחת מהן,
או חלקן - השחין, ומחית השחין,
והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק,
היתה בו מחיה - והלכה לה המחיה,
היתה מרובעת - ונעשת עגולה, או ארוכה,
מבוצרת - ונעשת מן הצד,
מכונסת - ונתפזרה,
ובא השחין - ונכנס לתוכה, והקיפה חלקה,
או מעטה - השחין, ומחית השחין,
והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק,
היה בו פסיון - והלך לו הפסיון,
או שהלכה לה האום,
או שנתמעטה - ואין בזה ובזה כגריס.
השחין, ומחית השחין,
המכווה, ומחית המכווה, והבוהק - חולקין בין האום לפסיון.
הרי אלו להקל.


(ו) כיצד להחמיר?

לא היה בו שיער לבן - ונולד לו שיער לבן,
היו שחורות - והלבינו,
אחת שחורה, ואחת לבנה - והלבינו,
שתיהן קצרות - והאריכו,
אחת קצרה, ואחת ארוכה - והאריכו שתיהן,
נסמך השחין לשתיהן, או לאחת מהן,
הקיף השחין את שתיהן, או את אחת מהן,
או חלקן - השחין, ומחית השחין,
והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק - והלכו להן,
לא היתה בו מחיה - ונולדה לו מחיה,
היתה עגולה, או ארוכה - ונעשת מרובעת,
מן הצד - ונעשת מבוצרת,
מפוזרת - ונתכנסה,
ובא השחין - ונכנס לתוכה, והקיפה חלקה,
או מיעטה - השחין, או מחית השחין,
והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק - והלכו להן,
לא היה בו פסיון - ונולד בו פסיון,
השחין, ומחית השחין,
והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק,
חולקין בין האום לפסיון - והלכו להן.
הרי אלו להחמיר.


הדף הראשי של משנה נגעים א