משנה מקואות י ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק י · משנה ג | >>
אלו שאינם צריכים שיבואו בהם המים, קשרי העני, והנימין, וחבט של סנדל, ותפלה של ראש בזמן שהיא חוצה, ושל זרוע בזמן שאינה עולה ויורדת, ואזני החמת, ואזני התרמול[1].
נוסח הרמב"ם
אלו שאינן צריכין שיבואו בהן המים -
- קשרי העני, והנומין, וחבט של סנדל,
- ותפילה של ראש - בזמן שהיא חוצה,
- ושל זרוע - בזמן שאינה עולה ויורדת,
- ואוזני החמת, ואוזני התורמל.
פירוש הרמב"ם
קשרי העני - הקשר אשר יקשרו בגדיו אם יקרעו, ואשר אין כוונתו להתירן.
וכן קשרי הנימין - והם הקשרים אשר יקשרו קצוות פתילין היוצאין מן הבגד, ו"אל-ביאניס", וכיוצא בהן.
וחבט של סנדל לולאות האזנים.
תפילה של ראש בזמן שהיא חוצה - אם תהיה רחוקה מן הקציצה, רוצה לומר שתהיה הלולאות אשר יבוא בה רצועות התפילין כבר נתפר עליה עור עד שתתערב הקציצה עם הרצועה.
ושל זרוע בזמן שאינה עולה ויורדת - רוצה לומר שלא תהיה ממעדת ברצועה אבל נלחצת על המקום שלא ימעד ממנו.
וכבר ביארנו פעמים שחמת הוא הנוד, ותרמיל כלי עור ישאוהו הרועים:
פירוש רבינו שמשון
קשרי העני. קשרים שבבגד העני אין צריך להתירם בשעת טבילה:
והנימין. קשרי הנימין כמו נימי הסדין דפרק תשיעי דכלים שתולין חוטין בסדין לנוי:
וחבט של סנדל. אזנים שיש לרצועות של סנדל וא"צ להתיר הקשר:
בזמן שהיא חוצה. פי' בערוך חוצצת המים להכניס לתוכה ואין הטעם תלוי בכך אלא מחמת שקשור בחוזק וראוי להתקיים כך א"צ להתירו בשעת טבילה והוא קשר של תפילין של ראש שאנו קורין דל"ת וחוצה כמו אוצה והוא לשון דוחק:
ושל זרוע. קשר של תפלה של יד וזימנין דמיהדק הקשר כל כך שאין הרצועה עולה ויורדת דרך הקשר שראשה אחד קשור סביב הרצועה:
ואזני החמת ואזני התורמל. יש בהן קשרים שהרצועה קשורה בהן. תורמל. כמו תרמילו והוא ילקוט דקרא:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
קשרי העני - בגדיו של עני שנקרעו וקשרן, הקשר ההוא אינו עשוי להתיר לעולם, הלכך אינו צריך להתירו בשעת טבילה כדי שיבואו עליו מים:
והנימין - נימין ופתילין שתולין על שפת הסדין לנוי ועושין בהן קשרים, ואינן עשויין להתיר לעולם:
וחבט של סנדל - אזנים שיש לרצועות של סנדל, אין צריך להתיר הקשר שלהן בשעת טבילה, שאין אותו קשר עשוי להתיר:
בזמן שהיא חוצה - שהקשר חוצץ, שאין המים נכנסים לתוכה. ואימתי יהיה זה, כשהקשר מהודק יפה ואז אינו עשוי להתיר. ולפי שהוא עשוי להתקיים, אין צריך להתירו בשעת טבילה:
ושל זרוע - קשר של תפלה של יד:
בזמן שאינה עולה ויורדת - דמיהדק הקשר הרבה, ואין הרצועה עולה ויורדת בו:
ואזני החמת - אזני הנוד יש בהם קשרים מהודין:
תורמל - כיס גדול של עור שנושאין הרועים. ובלשון מקרא קרוי ילקוט:
פירוש תוספות יום טוב
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
קשרי העני: פי' בערוך בלשון שני קשרים שיש לבגדי אנשי המלכות בגדים נפתחין ונסגרים ע"כ:
והתפלה של ראש: פי' קשר תפילין של ראש שאנו קורין דלי"ת. הר"ש ז"ל:
בזמן שהוא חוצה: פירשו תוס' ז"ל במנחות פ' הקומץ רבא דף ל"ו חוצה כמו אוצה דטבעות ידיו דתוספתא דמקואות והוא לשון הידוק וחיזוק ע"כ וכן נמי תנן בספ"ג דמכשירין בשביל שיחוצו. אבל בערוך בערך חץ פי' חוצה פי' חוצצת המים להכנס לתוכה ע"כ. וכדפי' הר"ש ז"ל בשמו וכן פי' ר"ע ז"ל. ומכאן הוכיח סמ"ג בעשין סימן כ"ב דתפילין של יד אע"ג דכתיב בהו וקשרתם אין צריך קשירה בכל יום דקתני ושל זרוע בזמן שאינה עולה ויורדת דמדאין צריך להתירו בשעת טבילה יש ללמוד שקשר של קיימא הוא ע"כ. וגם הרא"ש ז"ל בהלכות קטנות כתב שמכאן חזר רבינו שמשון להורות כדברי ר"ת ודלא כרבינו אליהו ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
קשרי: מלת קשרי אכולהו קאי:
העני: שקושר קרע בגדיו:
והנימין: שבשפת הטלית קשורי' לנוי:
וחבט: אוזן:
בזמן שהיא חוצה: שהקשר מהודק ואינו עשוי להתירו:
בזמן שאינה עולה ויורדת: שהקשר מכוון למדת הזרוע וא"צ למתוח הרצועה כשיניחנה:
ואזני החמת: נוד:
ואזני התרמול: כיס הרועה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
- ^ יש גורסים "התרמיל", או "התורמל".