משנה מקואות י ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק י · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הכר והכסת של עור, הרי אלו צריכין שיבואו בהם המים.

כסת עגולה, והכדור, והאמום, והקמיע, והתפלה, אינן צריכין שיבואו בהם המים.

זה הכלל, כל שאין דרכו להכניס ולהוציא, טובלים סתומים.

נוסח הרמב"ם

הכר והכסת של עור הרי אלו צריכין שיבואו בהן המים כסת עגולה והכדור והאימום והקמיע ותפילה אינן צריכין שיבואו בהן המים זה הכלל כל שאין דרכו להכניס ולהוציא טובלין סתומין.

פירוש הרמב"ם

כסת עגולה. עשויה מעור בהיקף ורוב מה שיעשו אותה הם הסוחרין ובעלי הרכיבה תחת מרכבם בעת שבתם לקנות ולמכור והיא תפורה מכל צד ואין לה פה יצא ממנה המלוי ויושם כשאר הלקוחים ואמנם תתפר על מלואה כשאר המשכבות:

וכדור. כדור אשר ישחקו בו אנשי הצחוק:

והאמום והקמיע השמירה. ותפילה הוא תפילין של ראש או של יד אע"פ שלאלה כולם יש חללות אחר שלא נעשו למלאת ולהריק אבל להשאר בענינם המלאים עד שיחתכו הנה משפטן כמשפט הגוף הבלתי חלול כמו שהתבאר בכללים אשר זכרנו:

פירוש רבינו שמשון

צריכין שיבואו בהן מים. לתוכן שדרך כר וכסת של עור להכניס ולהוציא מה שבתוכן:

כסת עגולה. פי' בערוך שעושין השרים תחת מראשותיהן:

אמום. שעושין בו מנעל ורגילין היו לעשותו של עור וממלאין אותו בשיער או במוכין:

והקמיע. של כתב או של עיקרין ומחופה בעור:

ותפלה. תפילין של יד ושל ראש כל הני אין דרך להוציא מה שבתוכן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הכר - הוא ששוכב עליו:

הכסת - הוא שמשים תחת מראשותיו:

שיבואו בהן המים - לתוכן. שדרך כר וכסת של עור להכניס ולהוציא מה שבתוכן:

כסת עגולה - וקטנה שעושים השרים תחת מראשותיהן:

הכדור - פלוט"א:

והאמום - דפוס שעושים עליו את המנעל. והוא עשוי מעור וממלאים אותו בשער או במוכין:

והקמיע - של כתב או של עקרין מחופה עור:

ותפלה - של יד או של ראש:

אינן צריכים שיבואו בהן המים - לפי שאין דרך להכניס ולהוציא מה שבתוכן ד:

פירוש תוספות יום טוב

הכר והכסת. פי' הר"ב הכר הוא ששוכב עליו והכסת הוא שמשים תחת מראשותיו. וכך משמע במשנה דספ"ך וספכ"ג דשבת דכר הוא ששוכב עליו. וכן פי' הערוך ערך כר. גם בתוספתא דכלים הביאה הר"ש שם פט"ז במ"ד מוכח נמי הכי אבל הר"ב מפרש שם בהפך וכן עוד שם ריש פ"ך. וכן בספ"ד דשבת. אבל הרמב"ם מפרש שם דשניהם מניחין תחת הראש אלא דכסת הוא גדול. והתוס' פ"ז דב"מ דף ע"ט [ד"ה כסותו] כתבו כסת הוא הקטן. וכר הוא הגדול כדתנן במס' (טהרו') [כלים ?פכ"ח משנה ה] כר שעשאו סדין וכסת שעשאו מטפחת. וכן כתוב בפסקי תוספות דמדות:

והתפלה. כתב הר"ב לפי שא"צ להכניס ולהוציא. דא"צ בדיקה. הלל היה אומר אלו משל אבי אמא. בירושלמי פרק ב דעירובין והעתיקו הרמב"ם. בספ"ב מהל' תפילין. אבל מהר"ם כתב דאין זה קרוי להכניס ולהוציא אלא כגון הכרים והכסתות שמוציאין מה שבתוכן בשביל החיצון לכבס ולתקנו וגם להוסיף עליהם נוצה אבל התפילין אין מוציאין אותן אלא לבדוק הכתב שבתוכן ולא בשביל החיצון ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על הברטנורא) דתפילין אין צריך בדיקה. הלל היה אומר אלו משל אבי אמא כו'. ומהר"מ כתב, דאין מוציאין אותן אלא לבדוק הכתב, ולא בשביל החיצון לכבסו ולתקנו כמו כר וכסת:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.


פירושים נוספים