משנה מקואות ח רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ארץ ישראל טהורה ומקואותיה טהורין מקואות העמים שבחוצה לארץ כשרין לבעלי קריין אפילו נתמלאו בקילון ושבארץ ישראל שחוץ למפתח כשרין אף לנידות את שלפנים מן המפתח כשרין לבעלי קריין ופסולין לכל הטמאים רבי אלעזר אומר הקרובים לעיר ולדרך טמאים מפני הכביסה והרחוקים טהורים.

(ב) אלו בעלי קריין שהן צריכין טבילה ראה מים חלוקים או עכורים בתחילה טהור באמצע ובסוף טמא מתחילה ועד סוף טהור לבנים ונמשכים טמא רבי יוסי אומר לבנים כעכורים.

(ג) המטיל טיפין עבות מתוך האמה טמא דברי רבי אלעזר חסמא המהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו חם טמא הפולטת זרע ביום השלישי טהורה דברי רבי אלעזר בן עזריה רבי ישמעאל אומר פעמים שהן ארבע עונות פעמים שהן חמש פעמים שהן שש רבי עקיבה אומר לעולם חמש.

(ד) נוכרית שפלטה שכבת זרע מישראל טמאה בת ישראל שפלטה שכבת זרע מנוכרי טהורה האישה ששימשה את ביתה וירדה וטבלה ולא כיבדה את הבית כאילו לא טבלה בעל קרי שטבל ולא הטיל מים כשיטיל את המים טמא רבי יוסי אומר בחולה ובזקן טמא בילד ובבריא טהור.

(ה) נידה שנתנה מעות בפיה וירדה וטבלה טהורה מטומאתה אבל טמאה היא על גב רוקה נתנה שערה בפיה קפצה ידה קרצה שפתותיה כאילו לא טבלה האוחז באדם ובכלים ומטבילן טמאין ואם מדיח את ידיו במים טהורין רבי שמעון אומר ירפה שיבואו בהן מים בית הסתרים ובית הקמטים אינן צריכין שיבואו בהן המים.

הדף הראשי של משנה מקואות ח