משנה מקוואות ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מעיין -

שהעבירו על גבי השוקת - פסול.

העבירו על גבי השפה כל שהוא - כשר חוצה לה,

שהמעיין מטהר בכל שהוא.

העבירו על גבי בריכה, והפסיקו - הרי הוא כמקוה.

חזר והמשיכו - פסול לזבים ולמצורעים,

ולקדש מהן מי חטאת - עד שידע שיצאו הראשונים.

(ב) העבירו על גבי כלים, או על גבי הספסל -

רבי יהודה אומר: הרי הוא כמות שהיה.

רבי יוסי אומר: הרי הוא כמקוה,

ובלבד שלא יטביל על גבי הספסל.

(ג) מעיין שהוא משוך כנדל -

ריבה עליו, והמשיכו - הרי הוא כמות שהיה.

היה עומד, וריבה עליו, והמשיכו -

שוה למקוה - לטהר באשבורן,

ולמעיין - להטביל בו בכל שהוא.

(ד) כל הימים - כמקוה,

שנאמר: "ולמקוה המים קרא ימים" (בראשית א, י),

דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר:

הים הגדול - כמקוה,

לא נאמר ימים - אלא שיש בו מיני ימים הרבה.

רבי יוסי אומר:

כל הימים - מטהרין בזוחלין,

ופסולין לזבין ולמצורעין, ולקדש מהן מי חטאת.

(ה) הזוחלין - כמעיין,

והנוטפין - כמקוה.

העיד רבי צדוק,

על הזוחלין שרבו על הנוטפין - שהן כשרין.

ונוטפין שעשאן זוחלין -

סומך אפילו מקל, אפילו קנה -

אפילו זב וזבה יורד וטובל - דברי רבי יהודה.

רבי יוסי אומר: כל דבר שהוא מקבל טומאה - אין מזחילין בו.

(ו) גל שנתלש, ובו ארבעים סאה,

ונפל על האדם, ועל הכלים - טהורין.

כל מקום שיש בו ארבעים סאה - טובלין, ומטבילין.

מטבילין - בחריצין, ובנעיצין,

ובפרסת חמור המעורבת בבקעה.

בית שמאי אומרין: מטבילין בחרדלית.

ובית הלל אומרין: אין מטבילין.

ומודים שהוא גודר כלים - וטובל בהן,

וכלים שגדר בהן - לא הוטבלו.

הדף הראשי של משנה מקואות ה

משנה מקוואות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב