משנה מקואות ג א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק ג · משנה א | >>
רבי יוסי אומר, שני מקואות שאין בהם ארבעים סאה, ונפלו לזה לוג ומחצה ולזה לוג ומחצה ונתערבו, כשרים, מפני שלא נקרא עליהן שם פסול.
אבל מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו בו שלשה לוגין ונחלק לשנים, פסול, מפני שנקרא עליו שם פסול.
ורבי יהושע מכשיר, שהיה רבי יהושע אומר, כל מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו לו שלשה לוגין וחסר אפילו קורטוב, כשר, מפני שחסרו לו שלשה לוגין.
וחכמים אומרים, לעולם הוא בפסולו, עד שיצא ממנו מלואו ועוד.
משנה מנוקדת
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שְׁנֵי מִקְוָאוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפְלוּ לָזֶה לֹג וּמֶחֱצָה וְלָזֶה לֹג וּמֶחֱצָה וְנִתְעָרְבוּ, כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִקְרָא עֲלֵיהֶן שֵׁם פְּסוּל. אֲבָל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְנָפְלוּ בוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין וְנֶחֱלַק לִשְׁנַיִם, פָּסוּל, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא עָלָיו שֵׁם פְּסוּל. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר, שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כָּל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְנָפְלוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין וְחָסַר אֲפִלּוּ קֹרְטוֹב, כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁחָסְרוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ וָעוֹד.
נוסח הרמב"ם
רבי יוסי אומר:
- שני מקואות אין בהן ארבעים סאה,
- ונפל לזה לוג ומחצה, ולזה לוג ומחצה,
- ונתערבו - כשרים, מפני שלא נקרא עליהם שם פסול.
- אבל מקוה שאין בו ארבעים סאה, ונפלו לו שלשת לוגין,
- ונחלק לשנים - פסול, מפני שנקרא עליו שם פסול.
- ורבי יהושע - מכשיר.
- שהיה רבי יהושע אומר:
- כל מקוה שאין בו ארבעים סאה,
- ונפלו בו שלשת לוגין,
- וחסר אפילו קורטוב - כשר, מפני שחסרו בו שלשת לוגין.
- וחכמים אומרין: לעולם הוא בפסולו - עד שיצא ממנו מלואו ועוד.
פירוש הרמב"ם
קורטוב - הוא מידה קטנה חלק מששים וארבע מלוג, מכיל משקל דרהם וחצי מצרי על צד הקירוב.
ואמרו ונחלק לשנים פסול - ואפילו שב כל חלק מקווה, שהוסיפו עליהם מים כשרים עד שישוב ארבעים סאה.
ואין הלכה כרבי יהושע:
פירוש רבינו שמשון
וחסר אפי' קורטוב. מן המקוה לאחר שנפלו בו ג' לוגין:
כשר. להקוות עליו שא"א שבאותו קורטוב שחסר לא חסר מעט מן השלשת לוגין וחסר המים שאובין משלשה לוגין:
מלואו. מים שהיו בו תחלה:
ועוד. דבר מועט למעט משלשה לוגין כי ההיא דתוס' שהבאתי לעיל בפ"ק ובבא שאחר זאת מפרש כיצד:
תניא בתוספ' (שם) שתי בריכות של מ' מ' סאה זו על גב זו ונפלו ג' לוגין מים לעליונה ונפתקו ובאו לתחתונה כשרים שאני אומר שלמו מ' סאה עד שלא ירדו ג' לוגין. שני מקוואות של כ' כ' סאה זו בצד זו ונפלו ג' לוגין לתוך אחד מהן ונפתקו ובאו לחבירו כשר ר' יוסי אומר אם ניטלה מחיצה פסול אבל רואה אני את דברי ר' יהושע במקוה שיש בו מ' סאה ונפלו לו ג' לוגין וחלקו לשנים שזה כשר להקוות עליו: פי' שתי בריכות של מ' מ' סאה היינו עם השלשת לוגין שנפלו דמקוה שלם אין מים שאובין פוסלין אותו ואפי' ריבה לו מים שאובין כדמוכח במכילתין (דברייתא) בדוכתי טובא מתניתין וברייתא אלא כל אחת ואחת חסרה שלשת לוגין וארבעים דקתני היינו עם השלשת לוגין שנפלו. ונפתקו מלשון פותקין למקוה דסוף פ"ק דתמורה (דף יב.) שאני אומר שלמו כלומר כשנפלו שלשת לוגין לעליונה וירדו מיד לתחתונה ולא אמרינן דהיינו אותן ג' לוגין עצמן השאובין הן נינהו דירדו לתחתונה דאי אפשר שלא יתערבו מעט במי הבריכה עליונה ונמצא שהשלימו ארבעים סאה של התחתונה קודם שירדו לה כל השלשת לוגין הילכך שני המקוואות כשרין תחתונה כשרה כדפרשינן ועליונה משום דמחוברת לתחתונה וכר"מ דאמר בסוף פרק שני דחגיגה (דף יט.) מטבילין בין בעליונה בין בתחתונה א"נ אפי' כר' יהודה וכגון דלא גביהה כולי האי דלאחר שמתערבין נעשה הכל אשבורן. ונפתקו ובאו לחבירו כשר כר' יהושע דמתני': אם ניטלה המחיצה כותל המפסיק בין שניהן: פסול דר' יוסי לטעמיה דקאמר במתניתין מפני שנקרא עליו שם פסול אבל מקוה שיש בו מ' סאה ונפלו לו שלשת לוגין ונחלק הואיל ולא נקרא עליו שם פסול כשר כל א' להקוות עליו בהכשר ולהשלים למ' סאה כל אחד ואחד:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
רבי יוסי אומר - ולזה לוג ומחצה ונתערבו. והרי יש כאן שלשה לוגין מים שאובין שהן פוסלין את המקוה, אע"פ כן כשרין:
שלא נקרא עליהם שם פסול - שאם היו מוסיפין מים כשרין בכל אחד עד תשלום שיעור של מקוה, היה כל אחד מהן כשר:
ונחלק לשנים - והוסיפו בכל אחד מים כשרים עד שיש בכל אחד מהם כשיעור מקוה:
פסול - כל אחד מהן:
וחסר אפילו קרטוב - לאחר שנפלו עליו שלשה לוגין מים שאובין מצומצמים נחסר ממנו אפילו קרטוב של מים:
כשר - להוסיף עליו מים ולהשלימו לשיעור מקוה. שאי אפשר שבאותו קרטוב שחסר, לא חסר מעט מן השלשה לוגין, ונמצא שלא היה בו שלשה לוגין מים שאובין:
קרטוב - חלק מס"ד בלוג א:
עד שיצא ממנו מלואו - המים שהיו בו תחילה כשנפלו בו שלשה לוגין מים שאובין:
ועוד - מעט יותר כדי לחסר משלשה לוגין. כגון מקוה שהיו בו עשרים סאה מים כשרים ונפלו לתוכו שלשה לוגין מים שאובין ונתמלא אח"כ מי גשמים, לעולם הוא בפסולו עד שיוציא ממנו עשרים סאה שהיו שם תחילה, ועוד מעט יותר, למעט שלשה לוגין ב:
פירוש תוספות יום טוב
וחסר אפי' קרטוב. פירש הר"ב חלק מס"ד בלוג. והוא שמינית שבשמינית הלוג. ומצאתי לו חבר לשיעור זה שכן בפרק בתרא דתרומות [מ"ח] בתרומת מעשר טמא של דמאי. שלא הצריכוהו להוליכו לכהן בפחות מזה השיעור. ולפי זה בדוקא נקטי חכמים חסר קרטוב. וראיתי לב"י בתחלת הל' מקואות שכתב בשם הרשב"ץ. דדוקא קרטוב ושנראה לו דלאו דוקא. אלא אפי' פחות מקרטוב כל שחסרו מ' סאה אפי' כל שהוא פסול ע"כ. והנה הוא חכם עדיף מנביא. שכן כתבו ג"כ התוס' בפ"ק דר"ה דף יג וז"ל מדה הפחותה נקט ולאו דוקא דאפי' פחות מכאן ואפי' חסר טפה אינו טובל ע"כ. וא"ת ואי הכי דלאו דוקא אלא אפי' כל שהוא. א"כ היכי קתני מפני שחסרו לו ג' לוגין ודלמא אותו כל שהוא לאו מג' לוגין הוא. הך מלתא לא קשיא כלל. דאין לך כל שהוא שלא נוכל לחלקו לשתים. דהא משום כן קשיא להו להתוס' דפ"ח דזבחים [דף ע ד"ה ר"א] אמתני' דרפ"ט דפרה כמ"ש שם. ומ"ש עוד הב"י שהרשב"ץ כתב בשם א' מהמחברים ששיעור קרטוב משקל דינר. הרמב"ם כ"כ ברפ"ה וסוף פ"ז [הלכה י'] מה' מקואות:
עד שיצא ממנו מלואו ועוד. פי' הר"ב כגון מקוה שהיה בו כ' סאה מים כשרים ונפלו לתוכו ג' לוגין מים שאובין ונתמלא אח"כ מי גשמים כו'. וכ"כ הרמב"ם בפירושו. ובחבורו פ"ה מהלכות מקואות [הלכה ו']. ואע"ג דחכמים אינם סוברים שהג' לוגין נתערבו מהם בכל טפה וטפה כסברת רבי יהושע. וא"כ אפי' כשיצא ממנו מלואו ועוד עדיין יש לנו לומר שמא כל הג' לוגין נשארו באלו הנשארים ולא יצא מהם כלום איכא למימר דכולי האי לא חשו אבל שיערו דכשיצא מלואו ועוד. שא"א שלא יחסר מקצת מהג' לוגין עצמם. וכיוצא בזה הרגיש הראב"ד במשנתינו [דלק' כמ"ש שם בס"ד] וע' מ"ש בשמו במ"ג [ד"ה עד שיתחשב]:
[עד שיצא ממנו מלואו ועוד. ואע"פ שהמים הצפים ויוצאין מן הבור מעורבין הם יוצאין וכשיצאו (מ') [כ'] סאה [יש בהן] מן הראשונים שנפסלו ויש בהן מן הכשרים היורדים בסוף אפ"ה כשיצאו משם (מ') [כ'] סאה ועוד כשר. הואיל ולא נפסלו אלא מחמת שלשה לוגין מים שאובים. ב"י בשם הראב"ד]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) ולאו דוקא, אלא אפילו כל שהוא. ועתוי"ט:
(ב) (על הברטנורא) דכולי האי לא חשו, ושיערו דכשיצא מלואו ועוד, שאי אפשר שלא יחסר קצת מהשלשה לוגין:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ונפלו לזה לוג ומחצה וכו': ס"א ונפל לזה לוג וכו':
אבל מקוה וכו': עד סוף מתני' בהר"ן ז"ל ס"פ כל הבשר וכתב שם בשם הרמב"ן ז"ל דבחתיכה עצמה נעשית נבלה פליגי ר' יהושע וחכמים דמים פסולים שנתערבו בכשרים לר' יהושע אין פוסלין אלא לפי חשבון ולרבנן כולן נעשים שאובים ופוסלין ופליגי רבנן אמתני' דתמורה ודתרומות דתנן התם דאין המים שאובים פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון ושם דחה הר"ן ז"ל פי' זה ע"ש:
שהיה ר' יהושע אומר וכו': צ"ע מאי רבותיה מדרישא ובזה אפשר שיתיישב אי חכמים היינו ר' יוסי:
וחסר אפי' קורטוב: כך צ"ל. ועיין במה שכתבתי בפי"ב דמנחות סימן ד' בשם התוס':
תפארת ישראל
יכין
רבי יוסי אומר שני מקואות שאין בהם ארבעים סאה: בכל א':
ונפלו: מים שאובין:
ונתערבו: ב' המקואות אחר שנפל לכל א' לוג ומחצה. והשתא הם מ' סאה מלבד הג' לוגין:
מפני שלא נקרא עליהן שם פסול: דקודם שנצטרפו ג' לוגין הללו. הי' ראוי להשלים כל מקוה ומקוה עד מ' סאה. דאע"ג שהלוג ומחצה שמעורב בה. אינו מצטרף להשלים המ' סאה. עכ"פ לא פסלוה [כי"ד ר"א סכ"ב]. ולאחר שנצטרפו הג' לוגין. הרי נצטרפו ג"כ המ' סאה. ואין נפסלין תו ע"י ג' לוגין שאובין:
שהיה רבי יהושע אומר כל מקוה שאין בו ארבעים סאה: מצומצמין:
ונפלו לו שלשה לוגין וחסר אפילו קרטוב כשר: ר"ל וניטל מהתערובות קורטוב. והוא חלק ס"ד שבלוג. ונקט למשל רק מדה היותר קטנה שהי' להם. וה"ה בפחות מזה:
מפני שחסרו לו שלשה לוגין: דכיון דבלח בלח יש בילה [כר"ה י"ג ב'] והרי לא הי' כאן מתחלה רק ג' לוגין מצומצמים וא"כ כבר היה טפה מהג' לוגין בהקורטוב שלקח ולא נשארו ג' לוגין בהתערובות:
עד שיצא ממנו מלואו ועוד: דס"ל דלא לבד שצריך שיצא קצת מהג' לוגין. אלא גם המים שנפסלו מהג' לוגין צריך שיצאו. דהיינו דכשיתוספו אח"כ על המים הפסולים מים כשרים כשיעור המים הפסולים שהי' בהגומא תחלה. ועוד קצת יותר מים כשירים נגד קצת מהג' לוגין שאובין. וכשיצא משם כשיעור זה. אז אמרינן שהמים האחרונים דוחין הראשונים לצאת. מיהו זהו דוקא כשגומת המקוה היתה מלאה ממים הראשונים. דאל"כ הרי יש לחוש שנשאר קצת מהמים הראשונים [ש"ך ר"א סקנ"ז]. ואם היו מים הראשונים כולן שאובין אז אפי' אין הגומא מחזקת טפי ממים הראשונים. לא תלינן שדחו האחרונים את הראשונים [כמשנה ג']. ונ"ל דה"ט דכיון דכולן או רובן שאובין קיי"ל דפסול מדאורייתא [כר"א ס"ג]. הרי כל בדאורייתא לא תלינן [כפ"ב מ"ג]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת