משנה מסכת פסחים מנוקדת ומעוצבת

מסכת פסחים: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי

---

<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר מועד · מסכת פסחים | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה (ע"פ רשימה) או בספריית בודפסט
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי

נוסח המשנה במסכת זו ועריכתו מבוססים על קובץ שהכין הרב דן בארי.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת פְּסָחִים [בכתב היד: פֶּסַח] (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר

משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.

מַסֶּכֶת פְּסָחִים^[1] פֶּרֶק רִאשׁוֹן

משנה א
אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר,
בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר.
כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ,
אֵינוּ^[2] צָרִיךְ בְּדִיקָה.
וְלָמָּה אָמָרוּ^[3] "שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בַּמַּרְתֵּף"?
בִּמְקוֹם^[4] שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
שְׁתֵּי^[5] שׁוּרוֹת עַל פְּנֵי כָל הַמַּרְתֵּף;
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים:
שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַחִיצוֹנוֹת, שֶׁהֵן הָעֶלְיוֹנוֹת.

משנה ב
ב
אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֵּא^[6] גֵרְרָה^[7] חֻלְדָּה^[8]
מִבַּיִת לְבַיִת וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
אִם^[9] כֵּן, מֵחָצֵר לֶחָצֵר אוֹ מֵעִיר^[10] לָעִיר,
אֵין לַדָּבָר סוֹף.

משנה ג
ג
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בּוֹדְקִים אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר,
וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשַּׁחְרִית וּבְשָׁעַת^[11] הַבֵּעוּר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
^[12] לֹא בָדַק בְּאוֹר^[13] אַרְבָּעָה עָשָׂר,
יִבְדֹּק בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר;
אִם^[14] לֹא בָדַק בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,
יִבְדֹּק בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד;
לֹא בָדַק בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד,
יִבְדֹּק לְאַחַר הַמּוֹעֵד.
וּמַה שֶׁהוּא מְשַׁיֵּר יַנִּיחֶנוּ בְצִנְעָה,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא^[15] צָרִיךְ בְּדִיקָה אַחֲרָיו.

משנה ד
ד
רִבִּי^[16] מֵאִיר אוֹמֵר:
אוֹכְלִים כָּל חָמֵשׁ,
וְשׂוֹרְפִים בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ;
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אוֹכְלִים כָּל אַרְבַּע,
וְתוֹלִים כָּל חָמֵשׁ,
וְשׂוֹרְפִים בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ.

משנה ה
ה
וְעוֹד אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
שְׁתֵּי^[17] חַלּוֹת שֶׁלַתּוֹדָה^[18] פְסוּלוֹת
וּמֻנָּחוֹת^[19] עַל גַּג הָאַסְטְוָה^[20],
כָּל זְמַן <שֶׁהֵן^[21]> מֻנָּחוֹת, כָּל הָעָם אוֹכְלִים;
נִטְּלָה אַחַת מֵהֶן,
תּוֹלִים, לֹא אוֹכְלִים וְלֹא שׂוֹרְפִים;
נִטְּלוּ שְׁתֵּיהֶן,
הִתְחִילוּ כָל הָעָם שׂוֹרְפִים.

ו
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
חֻלִּים נֶאֱכָלִים כָּל אַרְבַּע,
וּתְרוּמָה כָל חָמֵשׁ,
וְשׂוֹרְפִים בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ.

משנה ו
ז
רְבִּי חֲנַנְיָה^[22] סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר:
מִימֵיהֶם שֶׁלַּכֹּהֲנִים,
לֹא נִמְנְעוּ מִלִּשְׂרֹף אֶת הַבָּשָׂר שֶׁנִּטַּמָּא^[23] בִוְלַד^[24] הַטֻּמְאָה,
עִם הַבָּשָׂר שֶׁנִּטַּמָּא^[25] בְאַב הַטֻּמְאָה,
אַף עַל פִּי [שֶׁ]מּוֹסִיפִין^[26] לוֹ [טֻמְאָה^[27]] עַל טֻמְאָתוֹ.

ח
הוֹסִיף רְבִּי עֲקִיבָה:
מִימֵיהֶן שֶׁלַּכֹּהֲנִים,
לֹא נִמְנְעוּ מִלְּהַדְלִיק אֶת הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּפְסַל בִּטְבוּל יוֹם,
בְּנֵר שֶׁנִּטַּמָּא בִטְמֵא מֵת,
אַף עַל פִּי [שֶׁ]מּוֹסִיפִין^[28] לוֹ [טֻמְאָה^[29]] עַל טֻמְאָתוֹ.

משנה ז
ט
אָמַר רְבִּי מֵאִיר:
מִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ,
שֶׁשּׂוֹרְפִים תְּרוּמָה טְהוֹרָה עִם הַטְּמֵאָה בַפֶּסַח.
אָמַר לוֹ רְבִּי יוֹסֵה:
אֵינָה הִיא הַמִּדָּה.
מוֹדֶה^[30] רְבִּי אֱלִיעֶזֶר וּרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ,
שֶׁשּׂוֹרְפִין זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ;
וְעַל מָה נֶחְלָקוּ?
עַל הַתְּלוּיָה וְעַל הַטְּמֵאָה^[31],
שֶׁרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
תִּשָּׂרֵף זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ;
וּרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
שְׁתֵּיהֶם^[32] כְּאַחַת.

מַסֶּכֶת פְּסָחִים פֶּרֶק שֵׁנִי

משנה א
כָּל שָׁעָה שֶׁהוּא מֻתָּר לֹאכַל^[33],
מַאֲכִיל לַבְּהֵמָה וְלַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת,
וּמוֹכְרוֹ לַנָּכְרִי,
וּמֻתָּר בַּהֲנָיָתוֹ.
עִבֵּר^[34] זְמַנּוֹ, אָסוּר בַּהֲנָיָתוֹ.
לֹא יַסִּיק בּוֹ תַנּוּר וְכִירַיִם.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵין בֵּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרִיפָה^[35];
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ, אוֹ מֵטִיל לַיָּם.

משנה ב
ב
חָמֵץ שֶׁלַּנָּכְרִי שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח,
מֻתָּר בַּהֲנָיָה;
וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר:
(שמות יג, ז) "לֹא^[36] יֵרָאֶה לְךָ".
(משנה ג)
נָכְרִי שֶׁהִלְוָה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ,
לְאַחַר הַפֶּסַח אָסוּר^[37] [בבלי: מֻתָּר^[38]] בַּהֲנָיָה;
וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה אֶת הַנָּכְרִי עַל חֲמֵצוֹ^[39],
לְאַחַר הַפֶּסַח מֻתָּר^[40] [בבלי: אָסוּר^[41]] בַּהֲנָיָה.
חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת,
הֲרֵי הוּא כִמְבֹעָר;
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
כָּל שֶׁאֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו.

משנה ד
ג
הָאוֹכֵל תְּרוּמָה^[42] חָמֵץ בַּפֶּסַח,
<שׁוֹגֵג^[43]>, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ;
מֵזִיד, פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין וּמִדְּמֵי עֵצִים^[44].

משנה ה
ד
וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח:
בַּחִטִּים וּבַשְׂעוֹרִים וּבַכֻּסְּמִים וּבְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל^[45] וּבְשִׁיפוֹן;
וּבִדְמַי,
וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ,
הַכֹּהֲנִים^[46] בַּחַלָּה וּבַתְּרוּמָה.
אֲבָל לֹא בַטֶּבֶל,
וְלֹא בְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וְלֹא בְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ.
חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר,
עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ, אֵינוּ יוֹצֵא בָהֶן;
לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, יוֹצֵא בָהֶן.

משנה ו
ה
וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן <יְדֵי^[47]> חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח:
בַּחַזֶּרֶת וּבָעוּלְשִׁים^[48] וּבִתְמָכָה^[49] וּבְחַרְחֲבִנָּה^[50] וּבְמָרוֹר.
יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִים, בֵּין כְּמֵשִׁין^[51],
אֲבָל לֹא כְבוּשִׁין וְלֹא שְׁלוּקִין^[52] וְלֹא מְבֻשָּׁלִים.
מִצְטָרְפִים בְּכַזַּיִת^[53].
וְיוֹצְאִין בְּקֶלַח שֶׁלָּהֶן,
וּבִדְמַאי,
וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וּמַעֲשֵׂר^[54] שֵׁנִי^[55] וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ.

משנה ז
ו
אֵין שׁוֹרִים אֶת הַמֻּרְסָן לַתַּרְנוֹגְלִים^[56],
אֲבָל חוֹלְטִין^[57].
הָאִשָּׁה לֹא תִשְׁרֵי [נ.א. תִשְׁרֶה^[58]] אֶת הַמֻּרְסָן שֶׁתּוֹלֵךְ בְּיָדָהּ לַמַּרְחֵץ,
אֲבָל שָׁפָה הִיא עַל בְּשָׂרָהּ יָבֵשׁ.
לֹא יִלְעֹס אָדָם חִטִּין וְיִתֵּן עַל מַכָּתוֹ,
מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצוֹת.

משנה ח
ז
אֵין נוֹתְנִין אֶת הַקֶּמַח^[59] לְתוֹךְ חֲרֹסֶת^[60]
וְלֹא לְתוֹךְ חַרְדַּל.
אִם נָתַן יֵאָכֵל^[61] מִיָּד;
רְבִּי מֵאִיר אוֹסֵר.
אֵין מְבַשְּׁלִין אֶת הַפֶּסַח
לֹא בְמַשְׁקִים וְלֹא בְמֵי פֵרוֹת;
אֲבָל סָכִים וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ בָהֶן.
מֵי תַשְׁמִישָׁיו שֶׁלַּנַּחְתּוֹם יִשָּׁפֵכוּ,
מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצִים.

מַסֶּכֶת פְּסָחִים פֶּרֶק שְׁלִישִׁי^[62]

משנה א
וְאֵלּוּ עוֹבְרִים בַּפֶּסַח:
כּוּתַּח הַבַּבְלִי,
שֵׁכַר הַמָּדִי,
חֹמֶץ הָאֲדוֹמִי,
זֵיתוֹם^[63] הַמִּצְרִי,
זֵימַן^[64] שֶׁלַּצַּבָּעִים,
וַאֲמֵילָן^[65] שֶׁלַּטַּבָּחִים,
וְקוֹלָן שֶׁלַּסּוֹפְרִים.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אַף טִפּוּלֵי^[66] נָשִׁים.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁהוּא מִין דָּגָן הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּפֶּסַח.
הֲרֵי אֵלּוּ בְאַזְהָרָה,
וְאֵין^[67] בָּהֶם מִשּׁוּם כָּרֵת.

משנה ב
ב
בָּצֵק שֶׁבְּסִדְקֵי עֲרֵבָה^[68],
אִם יֵשׁ כַּזַּיִת בְּמָקוֹם אֶחָד,
חַיָּב לְבַעֵר,
פָּחוּת מִכֵּן, בָּטֵל בְּמֵעוּטוֹ.
וְכֵן לְעִנְיַן הַטֻּמְאָה:
אִם הִקְפִּיד^[69] עָלָיו, חוֹצֵץ,
אִם^[70] רוֹצֶה הוּא^[71] בְקִיּוּמוֹ,
הֲרֵי הוּא כַעֲרֵבָה.
בָּצֵק הַחֵרֵשׁ^[72],
אִם יֵשׁ כַּיּוֹצֵא בוֹ שֶׁהֶחְמִיץ,
הֲרֵי זֶה אָסוּר.

משנה ג
ג
כֵּיצַד מַפְרִישִׁין חַלַּת טֻמְאָה בְיוֹם טוֹב?
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אַל^[73] תִּקְרָא^[74] לָהּ שֵׁם עַד שֶׁתֵּיאָפֶה^[75];
בֶּן בְּתִירָה^[76] אוֹמֵר:
תָּטִיל^[77] לַצּוֹנִים.
אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
לֹא זֶה הוּא חָמֵץ שֶׁמֻּזְהָרִים עָלָיו
בַּל^[78] יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא,
אֶלָּא מַפְרְשַׁתָּהּ וּמַנְּחַתָּהּ עַד הָעֶרֶב,
וְאִם הֶחְמִיצָה, הֶחְמִיצָה.

משנה ד
ד
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
שָׁלוֹשׁ נָשִׁים לָשׁוֹת כְּאַחַת
וְאוֹפוֹת בְּתַנּוּר אֶחָד זוֹ אַחַר זוֹ;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
שָׁלוֹשׁ נָשִׁים עֲסֵיקוֹת^[79] בַּבָּצֵק,
אַחַת לָשָׁה וְאַחַת עוֹרֶכֶת וְאַחַת אוֹפָה.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
לֹא כָל הַנָּשִׁים וְלֹא כָל הָעֵצִים וְלֹא כָל הַתַּנּוּרִים שָׁוִים.
זֶה הַכְּלָל:
תֹּאפָה^[80] תִלְטוֹשׁ בַּצוֹנִים^[81].

משנה ה
ה
סֵיעוּר^[82] יִשָּׂרֵף,
וְהָאוֹכְלוֹ פָטוּר.
סִדּוּק יִשָּׂרֵף,
וְהָאוֹכְלוֹ חַיָּב מִיתָה.
אֵי זֶה הוּא^[83] סֵעוּר?
כְּקַרְנֵי חֲגָבִים.
סִדּוּק?
שֶׁנִּתְעָרְבוּ סְדָקָיו^[84] זֶה בָזֶה.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
זֶה וָזֶה, הָאוֹכְלוֹ חַיָּב מִיתָה^[85];
אֵי זֶה הוּא^[86] סֵעוּר^[87]?
כָּל שֶׁהִכְסִיפוּ פָנָיו,
כְּאָדָם שֶׁעָמְדוּ שְׂעָרוֹתָיו.

משנה ו
ו
אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
מְבַעֲרִים אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בִּזְמַנָּן.
רְבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
תְּרוּמָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת וְחֻלִּים בִּזְמַנָּן.

משנה ז
ז
הַהוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ,
וְלָמוֹל אֶת בְּנוֹ,
וְלֹאכַל^[88] סְעוֹדַת^[89] אֵרוּסִים בְּבֵית חָמִיו,
וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ הַבַּיִת^[90];
אִם יָכוֹל לַחְזוֹר וּלְבָעֵר וְלַחְזוֹר בְּמִצְוָתוֹ [נ.א. לְמִצְוָתוֹ^[91]],
יַחְזוֹר;
וְאִם לָאו, יְבַטֵּל בְּלִבּוֹ.
וּלְהַצִּיל^[92] מִיַּד הַגַּיִס,
וּמִיַּד הַנָּהָר,
וּמִיַּד הַדְּלֵקָה,
וּמִיַּד הַמַּפְּלוֹת^[93], יְבַטֵּל בְּלִבּוֹ,
וְיִשְׁבּוֹת שְׁבִיתַת הָרְשׁוּת וְיַחְזוֹר מִיָּד^[94] [פרמה: וְלִשְׁבּוֹת שְׁבִיתַת הָרְשׁוּת - יַחְזוֹר מִיָּד].

משנה ח
ח
וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא מִירוּשָׁלַיִם,
וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ בְשַׂר הַקֹּדֶשׁ^[95],
אִם עִיבֵּר^[96] הַצּוֹפִים,
שׁוֹרְפוֹ בִמְקוֹמוֹ,
וְאִם לָאו,
חוֹזֵר וְשׁוֹרְפוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה.
וְעַד כַּמָּה הֵן חוֹזְרִין?
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
זֶה וָזֶה כַזַּיִת^[97].
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
זֶה וָזֶה כַבֵּיצָה^[98].
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ כַּזַּיִת,
וְחָמֵץ כַּבֵּיצָה.

מַסֶּכֶת פְּסָחִים פֶּרֶק רְבִיעִי^[99]

משנה א
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׁוֹת מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת,
עוֹשִׂין,
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׁוֹת,
אֵינָן עוֹשִׂין.
הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁעוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁאֵינָן^[100] עוֹשִׂין,
אוֹ <מִ>מָּקוֹם^[101] שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין^[102] / לְמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין, /
נוֹתְנִין עָלָיו חוֹמְרֵי^[103] הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם,
וְחוֹמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לַשָּׁם^[104].
וְאַל יְשַׁנֶּה^[105] אָדָם, מִפְּנֵי הַמַּחְלְקוֹת.

משנה ב
ב
כַּיּוֹצֵא^[106] בוֹ:
הַמּוֹלִיךְ פֵּרוֹת שְׁבִיעִית
מִמָּקוֹם שֶׁכָּלוּ לְמָקוֹם שֶׁלֹּא כָלוּ,
אוֹ מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא כָלוּ לְמָקוֹם שֶׁכָּלוּ,
חַיָּב לְבַעֵר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
צֵא וְהָבֵא לָךְ אַף אַתָּה.

משנה ג
ג
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַקָּה לַגּוֹיִם,
מוֹכְרִים;
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר,
אֵינָן^[107] מוֹכְרִים.
וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם, מִפְּנֵי הַמַּחְלְקוֹת^[108].
בְּכָל^[109] מָקוֹם,
אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בְּהֵמָה גַסָּה,
עֲגָלִים וּסְיָחִים שְׁלֵמִים וּשְׁבוּרִים;
רְבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בִּשְׁבוּרָה;
בֶּן בְּתִירָה^[110] מַתִּיר בַּסּוּס.

משנה ד
ד
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לֹאכַל צָלִי בְלֵילֵי פְסָחִים,
אוֹכְלִין;
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֹאכַל,
אֵינָן אוֹכְלִין.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים,
מַדְלִיקִים;
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק^[111],
אֵינָן מַדְלִיקִים;
מַדְלִיקִים בְּבָתֵּי כְנֵסָיוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת,
וּבְמָבוֹאוֹת אֲפֵלִים^[112] וְעַל גַּבֵּי הַחוֹלִים.

משנה ה
ה
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׁוֹת מְלָאכָה בְתִשְׁעָה בְאָב,
עוֹשִׂין;
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׁוֹת,
אֵינָן עוֹשִׂין;
בְּכָל מָקוֹם,
תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּטֵלִים.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
יַעֲשׂוּ כָל הָעָם^[113] עַצְמָן כְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים.

ו
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בִּיהוּדָה עוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת,
וּבַגָּלִיל אֵינָן עוֹשִׂין כָּל עִקָּר.
וּבַלַּיְלָה^[114],
בֵּית שַׁמַּי אוֹסְרִין,
וּבֵית הֶלֵּל מַתִּירִין עַד שֶּתָּנֵץ הַחַמָּה.

משנה ו
ז
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כָּל מְלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ קֹדֶם לְאַרְבָּעָה עָשָׂר,
גּוֹמְרָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר;
אֲבָל לֹא יַתְחִיל בָּהּ כַּתְּחִלָּה בְאַרְבָּעָה עָשָׂר,
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָכוֹל לְגוֹמְרָהּ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
שָׁלוֹשׁ אֻמָּנִיּוֹת^[115] עוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים:
הַחַיָּטִים וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִים.
רְבִּי יוֹסֵה בִרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף הָרוֹצְעָנִים^[116].

משנה ז
ח
מוֹשִׁיבִים שׁוֹבַכִּים^[117] לַתַּרְנוֹגְלִים^[118] בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר.
תַּרְנְגֹלֶת שֶׁבָּרָחָה,
מַחְזִירִין אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ,
וְאִם מֵתָה,
מוֹשִׁיבִין אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ.
גּוֹרְפִין מִתַּחַת רַגְלֵי בְהֵמָה בְאַרְבָּעָה עָשָׂר,
וּבַמּוֹעֵד, מְסַלְּקִים לִצְדָדִים.
מוֹלִיכִים וּמְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאֻמָּן,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד.

משנה ח
ט
שִׁשָּׁה דְבָרִים עָשׁוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ;
עַל שְׁלֹשָׁה מֵחוּ^[119] בְיָדָן,
וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא מֵחוּ בְיָדָן.
אֵלּוּ שֶׁלֹּא מֵחוּ בְיָדָן:
מַרְכִּיבִים דְּקָלִים בְּכָל יוֹם [נ.א. כָּל הַיוֹם^[120]],
וְכוֹרְכִים אֶת שְׁמַע,
וְקוֹצְרִים^[121] וְגוֹדְשִׁים לִפְנֵי הָעֹמֶר,
וְלֹא מֵחוּ בְיָדָן.
וְאֵלּוּ שֶׁמֵּחוּ בְיָדָן:
מַתִּירִין בְּגַמָזִיּוֹת^[122] שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ,
וְאוֹכְלִין מִתַּחַת הַנְּשָׁרִים,
וְנוֹתְנִין פֵּאָה לַיָּרָק;
וּמֵחוּ בְיָדָן חֲכָמִים.^[123]

מַסֶּכֶת פְּסָחִים פֶּרֶק חֲמִישִׁי^[124]

משנה א
תָּמִיד נִשְׁחָט בִּשְׁמוֹנֶה וּמַחְצָה,
וְקָרֵב בְּתֵשַׁע^[125] וּמַחְצָה^[126].
עֶרֶב^[127] פְּסָחִים, נִשְׁחָט בְּשֶׁבַע וּמַחְצָה,
וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמַחְצָה,
בֵּין^[128] בַּחוֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת.
חָל עֶרֶב פְּסָחִים לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת,
נִשְׁחָט בְּשֵׁשׁ וּמַחְצָה
וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמַחְצָה,
וְהַפֶּסַח אַחֲרָיו.

משנה ב
ב
הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ,
קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ,
אוֹ לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ,
אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וְלִשְׁמוֹ,
פָּסוּל^[129].
כֵּיצַד לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ?
לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם שְׁלָמִים;
וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וְלִשְׁמוֹ?
לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם הַפֶּסַח.

משנה ג
ג
שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו,
לָעֲרֵלִים וְלַטְּמֵאִים,
פָּסוּל.
לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו,
לִמְנוּיָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו,
לַמּוּלִים וְלָעֲרֵלִים וְלַטְּמֵאִים וְלַטְּהוֹרִים,
כָּשֵׁר.
שְׁחָטוֹ קֹדֶם לַחֲצוֹת,
פָּסוּל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ:
(שמות יב, ו) "בֵּין הָעַרְבָּיִם".
קֹדֶם לַתָּמִיד,
כָּשֵׁר, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא אֶחָד מְמָרֵס בְּדָמוֹ,
עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הַתָּמִיד;
וְאִם נִזְרַק,
כָּשֵׁר.

משנה ד
ד
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל הֶחָמֵץ,
עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף עַל^[130] הַתָּמִיד.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,
לִשְׁמוֹ, חַיָּב,
וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, פָּטוּר;
וּשְׁאָר כָּל הַזְּבָחִים,
בֵּין לִשְׁמָן בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן,
פָּטוּר.
וּבַמּוֹעֵד,
לִשְׁמוֹ, פָּטוּר,
וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, חַיָּב;
וְשֶׁאָר כָּל הַזְּבָחִים,
בֵּין לִשְׁמָן, בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, חַיָּב,
חוּץ <מִן^[131]> הַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ^[132].

משנה ה
ה
הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלוֹשׁ כִּתִּים,
שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות יב, ו)
"וְשָׁחֲטוּ אתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם",
קָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל.
נִכְנְסָה כַת הָרִאשׁוֹנָה וְנִתְמַלַּת הָעֲזָרָה,
נָעֲלוּ^[133] דַלְתוֹת הָעֲזָרָה,
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
הַכֹּהֲנִים עוֹמְדִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת,
וּבִידֵיהֶם בַּזִּכֵּי^[134] כֶסֶף וּבַזִּכֵּי זָהָב;
שׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ כֶּסֶף, כֶּסֶף,
וְשׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ זָהָב, זָהָב,
וְלֹא הָיוּ מְעֹרָבִים.
וְלֹא הָיוּ^[135] לַבַּזִּכִּים שׁוּלַיִם,
שֶׁמֵּא^[136] יַנִּיחוּם וְיִקְרַשׁ^[137] הַדָּם.

משנה ו
ו
שָׁחַט יִשְׂרָאֵל וְקִבֵּל הַכֹּהֵן^[138],
נוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ,
מְקַבֵּל אֶת הַמָּלֵא, וּמַחְזִיר אֶת הָרֵיקָם.
כֹּהֵן הַקָּרוֹב אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ,
זוֹרְקוֹ זְרִיקָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד.

משנה ז
ז
יָצָאת כַּת הָרִאשׁוֹנָה וְנִכְנְסָה שְׁנִיָּה,
יָצָאת שְׁנִיָּה וְנִכְנְסָה שְׁלִישִׁית.
כְּמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה,
כֵּן^[139] מַעֲשֵׂה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית.
קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל^[140].
אִם גָּמָרוּ, שָׁנוּ,
וְאִם שָׁנוּ, שִׁלֵּשׁוּ,
אַף^[141] עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁלֵּשׁוּ מִימֵיהֶם^[142].
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מִיָּמֶיהָ שֶׁלְּכַת הַשְּׁלִישִׁית,
לֹא הִגִּיעָה לְ"אָהַבְתִּי כִי יִשְׁמַע יי",
מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מְמֻעָטִים.

משנה ח
ח
כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחוֹל, כֵּן מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת,
אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֲנִים מְדִיחִין אֶת הָעֲזָרָה,
שֶׁלֹּא כִרְצוֹן חֲכָמִים.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כּוֹס הָיָה מְמַלֵּא מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת,
זוֹרְקוֹ^[143] זְרִיקָה אַחַת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

משנה ט
ט
כֵּיצַד תּוֹלִים וּמַפְשִׁיטִים?
אַנְקְלָיוֹת^[144] שֶׁלַּבַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִים בַּכּוֹתָלִים^[145] וּבָעַמּוּדִים,
שֶׁבָּהֶן תּוֹלִים וּמַפְשִׁיטִים.
כָּל מִי שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם לִתְלוֹת,
מַקְלוֹת דַּקִּים חֲלָקִים הָיוּ שָׁם,
וּמַנִּיחַ^[146] עַל כְּתֵפוֹ וְעַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ,
וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
מַנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ,
וְיַד חֲבֵרוֹ עַל כְּתֵפוֹ,
וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט^[147].

משנה י
י
קְרָעוֹ וְהוֹצִיא^[148] אֶת אֱמוּרָיו,
נְתָנָן בַּמֶּגֶס^[149] וְהִקְטִירָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
יָצָאת כַּת הָרִאשׁוֹנָה,
וְיָשְׁבָה לָהּ לְהַר [נ.א. בְּהַר^[150]] הַבַּיִת,
שְׁנִיָּה בַחֵיל^[151],
וְהַשְּׁלִישִׁית בִּמְקוֹמָהּ.
חֲשֵׁכָה,
יָצְאוּ וְצָלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם.

מַסֶּכֶת פְּסָחִים פֶּרֶק שִׁשִּׁי

משנה א
אֵלּוּ דְבָרִים בַּפֶּסַח דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת:
שְׁחִיטָתוֹ וּזְרִיקַת^[152] דָּמוֹ,
וּמֵיחוּי^[153] קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו;
אֲבָל צְלִיָּתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו,
אֵינָן דּוֹחִים.
הֶרְכֵּבוֹ וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לִתְחוּם וַחֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ,
אֵינָן דּוֹחִים.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
דּוֹחִים.

משנה ב
ב
אָמַר רְבִּי אֱלִיעֶזֶר:
מָה אִם שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשֵּׁם מְלָאכָה,
דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת,
אֵלּוּ שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת,
לֹא יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת?
אָמַר לוֹ רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
יוֹם טוֹב יוֹכִיח,
שֶׁהִתִּיר בּוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה,
וְאָסַר בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּת.
אָמַר לוֹ רְבִּי אֱלִיעֶזֶר:
מַה זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ?
וּמָה^[154] רְאָיָה רְשׁוּת לַמִּצְוָה^[155]?

ג
הֵשִׁיב רְבִּי עֲקִיבָה:
הַזָּיָה^[156] תוֹכִיחַ,
שֶׁהִיא מִצְוָה וְהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת,
אֵינָה^[157] דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת;
אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל אֵלּוּ,
שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִצְוָה וְהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת,
לֹא יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת.

ד
אָמַר לוֹ רְבִּי אֱלִיעֶזֶר:
וְעָלֶיהָ אֲנִי דָן;
מָה אִם שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא^[158] מִשּׁוּם מְלָאכָה,
דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת,
הַזָּיָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת,
אֵינָה דּוֹחָה^[159] אֶת הַשַּׁבָּת?
אָמַר לוֹ רְבִּי עֲקִיבָה:
חִלּוּף!
מָה אִם הַזָּיָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת,
אֵינָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת,
אַף שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה,
לֹא תִדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת?

ה
אָמַר לוֹ רְבִּי אֱלִיעֶזֶר:
"עֲקִיבָה!
עָקַרְתָּ^[160] מַה שֶּׁכָּתוּב^[161]: (במדבר ט, ג)
"בֵּין הָעַרְבַּיִם... בְּמֹעֲדוֹ",
בֵּין בַּחוֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת."
אָמַר לוֹ:
"הָבֵא לִי מוֹעֵד לָאֵלּוּ כְּמוֹעֵד^[162] לִשְׁחִיטָה^[163]!"

ו
כְּלָל אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה:
כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לֵעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
אֵינָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
שְׁחִיטָה,
שֶׁאֵי אֶפְשָׁר^[164] לָהּ לֵעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.

משנה ג
ז
אֵימָתַי מֵבִיאִים עִמּוֹ חֲגִיגָה?
בִּזְמַן שֶׁהוּא בָא^[165] בַחוֹל בְּטַהֲרָה וּבִמְמֻעָט.
בִּזְמַן שֶׁהוּא^[166] בָא בַשַּׁבָּת בִּמְרֻבֶּה וּבְטֻמְאָה,
אֵין מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה.

משנה ד
ח
חֲגִיגָה הָיְתָה בָאָה^[167] מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן,
מִן^[168] הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים,
מִן^[169] הַזְּכָרִים וּמִן הַנְּקֵבוֹת;
וְנֶאֱכֶלֶת לִשְׁנֵי יָמִים.

משנה ה
ט
הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בַּשַּׁבָּת,
חַיָּב עָלָיו חַטָּאת.
וּשְׁאָר כָּל הַזְּבָחִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם הַפֶּסַח,
אִם אֵינָן רְאוּיִים^[170],
<חַיָּב;
וְאִם רְאוּיִים> הֵן,
רְבִּי לִיעֶזֶר^[171] מְחַיֵּב חַטָּאת,
רְבִּי^[172] יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר.

י^[173]
אָמַר רְבִּי אֱלִיעֶזֶר:
מָה אִם הַפֶּסַח, שֶׁהוּא מֻתָּר לִשְׁמוֹ,
כְּשֶׁשִּׁנָּה^[174] אֶת שְׁמוֹ, חַיָּב,
זְבָחִים, שֶׁהֵם אֲסוּרִים לִשְׁמָן,
כְּשֶׁשִּׁנָּה^[175] אֶת שְׁמָן^[176],
אֵינוּ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב?
אָמַר לוֹ רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
לֹא, אִם^[177] אָמַרְתָּ בַפֶּסַח שֶׁשִּׁנָּהוּ בְדָבָר אָסוּר,
תֹּאמַר בִּזְבָחִים, שֶׁשִּׁנָּן בְּדָבָר מֻתָּר?
אָמַר לוֹ רְבִּי לִיעֶזֶר^[178]:
אֱמוּרֵי צִבּוּר יוֹכִיחוּ^[179],
שֶׁהֵן מֻתָּרִין לִשְׁמָן,
וְהַשּׁוֹחֵט^[180] לִשְׁמָן חַיָּב.
אָמַר לוֹ רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
לֹא, אִם אָמַרְתָּ בֶאֱמוּרֵי צִבּוּר,
שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קִצְבָה,
תֹּאמַר בַּפֶּסַח שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה?
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אַף הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם אֱמוּרֵי צִבּוּר פָּטוּר.

משנה ו
יא^[181]
שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו,
לָעֲרֵלִים וְלַטְּמֵאִים,
חַיָּב.
לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו,
לִמְנוּיָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו^[182],
לַמּוּלִים וְלָעֲרֵלִים,
וְלַטְּמֵאִים^[183] וְלַטְּהוֹרִים,
פָּטוּר.
שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא בַעַל מוּם,
חַיָּב.
שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא טְרֵפָה בַסֵּתֶר,
פָּטוּר.
שְׁחָטוֹ וְנוֹדַע^[184] שֶׁמָּשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יְדֵיהֶן^[185],
אוֹ שֶׁמֵּתוּ, אוֹ שֶׁנִּטַּמְּאוּ^[186],
פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁחַט בִּרְשׁוּת.

מַסֶּכֶת פְּסָחִים פֶּרֶק שְׁבִיעִי

משנה א
כֵּיצַד צוֹלִין^[187] אֶת הַפֶּסַח?
שְׁפוּד שֶׁלָּרִמּוֹן,
תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ,
וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר^[188].
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא זֶה!
אֶלָּא תוֹלָן חוּצָה לוֹ.

משנה ב
ב
אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח
לֹא בִשְׁפוּד וְלֹא בְאַסְכָּלָה^[189].
רְבִּי צָדוֹק^[190] אוֹמֵר:
מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר לִטְבִי^[191] עַבְדּוֹ:
"צֵא וּצְלֵה לָנוּ אֶת הַפֶּסַח עַל הָאַסְכָּלָה!"
נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁלַּתַּנּוּר,
יִקְלֹף אֶת מְקוֹמוֹ.
נָטַף מֵרֻטְבוֹ עַל הַחֶרֶס, <וְ>חָזַר^[192] עָלָיו^[193],
יִטֹּל אֶת מְקוֹמוֹ.
נָטַף מֵרֻטְבוֹ עַל הַסֹּלֶת,
יִקְמֹץ אֶת מְקוֹמוֹ.

משנה ג
ג
סָכוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁלַּתְּרוּמָה,
אִם חֲבוֹרַת הַכֹּהֲנִים^[194],
יֹאכֵלוּ;
וְאִם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל,
אִם חַי,
יְדִיחֶנּוּ,
וְאִם צָלִי,
יִקְלֹף אֶת הַחִיצוֹן.
סָכוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָמִים עַל חֲבוֹרָה,
שֶׁאֵין פּוֹדִים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִירוּשָׁלַיִם.

משנה ד
ד
חֲמִשָּׁה דְבָרִים בָּאִים בְּטֻמְאָה,
וְאֵינָן נֶאֱכָלִים בְּטֻמְאָה:
הָעֹמֶר,
וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם,
וְלֶחֶם הַפָּנִים,
וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר,
וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים.
הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְטֻמְאָה נֶאֱכָל בְּטֻמְאָה,
שֶׁלֹּא בָא מִתְּחִלָּתוֹ^[195] אֶלָּא לַאֲכִילָה.

משנה ה
ה
נִטַּמָּא^[196] הַבָּשָׂר, וְהַחֵלֶב קַיָּם,
אֵינוּ זוֹרֵק אֶת הַדָּם.
נִטַּמָּא הַחֵלֶב, וְהַבָּשָׂר קַיָּם,
זוֹרֵק אֶת הַדָּם.
וּבַמֻּקְדָּשִׁים אֵינוּ כֵן,
^[197] אַף עַל פִּי שֶׁנִּטַּמָּא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּם,
^[198] זוֹרֵק אֶת הַדָּם.

משנה ו
ו
נִטַּמָּא קָהָל אוֹ רֻבּוֹ,
אוֹ שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים טְמֵאִין^[199] וְהַקָּהָל טָהוֹר,
יֵעָשֶׂה בְטֻמְאָה.
נִטַּמָּא מֵיעוּט הַקָּהָל,
הַטְּהוֹרִים^[200] עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן,
וְהַטְּמֵאִים עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי.

משנה ז
ז
הַפֶּסַח שֶׁנִּזְרַק אֶת^[201] דָּמוֹ,
וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא,
הַצִּיץ מְרַצֶּה.
נִטַּמָּא הַגּוּף,
אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה^[202];
<מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ:
הַנָזִיר^[203] וְעוֹשֵׂה^[204] פֶסַח,
הַצִּיץ מְרַצֶּה> עַל^[205] טֻמְאַת הַדָּם,
וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַגּוּף.
נִטַּמָּא טֻמְאַת הַתְּהוֹם,
הַצִּיץ מְרַצֶּה.

משנה ח
ח
נִטַּמָּא שָׁלֵם אוֹ רֻבּוֹ,
שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה^[206].
נִטַּמָּא מֵעוּטוֹ, וְהַנּוֹתָר,
שׂוֹרְפִים אוֹתוֹ בְחַצְרוֹתֵיהֶם עַל גַּגּוֹתֵיהֶן,
מֵעֲצֵי {המערכה} עַצְמָן^[207].
הַצִּיקָנִים^[208] שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה,
בִּשְׁבִיל לֵהָנוֹת מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה.

משנה ט
ט
הַפֶּסַח שֶׁיָּצָא אוֹ שֶׁנִּטַּמָּא,
יִשָּׂרֵף מִיָּד.
נִטַּמּוּ^[209] הַבְּעָלִים אוֹ שֶׁמֵּתוּ,
תְּעֻבַּר^[210] צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרִיפָה.
[נ.א. תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְיִשָׂרֵף בְּשִׁשָׁה עָשָׂר^[211]].
רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
אַף זֶה יִשָּׂרֵף מִיָּד,
שֶׁאֵין לוֹ אוֹכְלִים.

משנה י
י
הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַנּוֹתָר^[212] יִשָּׂרְפוּ בְשִׁשָּׁה^[213] עָשָׂר.
חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
יִשָּׂרְפוּ בְשִׁבְעָה^[214] עָשָׂר,
שֶׁאֵינָן דּוֹחִים לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב.

משנה יא
יא
כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ,
וּבְרָאשֵׁי^[215] הַכְּנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים^[216].
הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם^[217] בַּפֶּסַח הַטָּהוֹר^[218],
הֲרֵי זֶה^[219] לוֹקֶה אַרְבָּעִים;
אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר^[220], וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא,
אֵינוּ לוֹקֶה אַרְבָּעִים.

משנה יב
יב
אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ,
חוֹתֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם,
וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ^[221] לַפֶּרֶק, וְחוֹתֵךְ.
וּבַמֻּקְדָּשִׁים, קוֹצֵץ בַּקּוֹפִּיס^[222],
שֶׁאֵין בּוֹ^[223] שְׁבִירַת הָעֶצֶם.
מִן הָאֶגֶף^[224] וְלִפְנִים כְּלִפְנִים,
מִן הָאֶגֶף וְלַחוּץ כְּלַחוּץ.
וְהַחַלּוֹנוֹת וְעֹבִי הַחוֹמָה כְלִפְנִים.

משנה יג
יג
שְׁתֵּי חֲבוֹרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד,
אֵלּוּ הוֹפְכִים אֶת פְּנֵיהֶן הֵילָךְ^[225] וְאוֹכְלִין,
וְאֵלּוּ הוֹפְכִים אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִים,
וְהַמֵּחַם בָּאֶמְצַע^[226].
וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזוֹג^[227],
קוֹפֵּץ^[228] אֶת פִּיו וּמַחְזִיר אֶת פָּנָיו,
עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ^[229] אֵצֶל חֲבוֹרָתוֹ וְאוֹכֵל.
וְהַכַּלָּה^[230] הוֹפֶכֶת אֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת.

מַסֶּכֶת פְּסָחִים פֶּרֶק שְׁמִינִי^[231]

משנה א
הָאִשָּׁה, בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ,
שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ, שָׁחַט^[232] עָלֶיהָ בַעְלָהּ,
תֹּאכַל מִשֶּׁלְּבַעְלָהּ.
הָלְכָה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן לַעֲשׁוֹת בְּבֵית אָבִיהָ,
שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ^[233], שָׁחַט עָלֶיהָ בַעְלָהּ,
תֹּאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה.
יָתוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ עָלָיו אַפִּטְרוֹפִּים^[234],
יֹאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה.
עֶבֶד שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִים,
לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלִּשְׁנֵיהֶם.
מִי שֶׁחֶצְיוֹ^[235] עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִים^[236],
לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלְּרַבּוֹ.

משנה ב
ב
הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ:
"צֵא וּשְׁחֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח",
שָׁחַט גְּדִי, יֹאכַל,
שָׁחַט טָלֶה, יֹאכַל,
שָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה, יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן.
שָׁכַח מָה אָמַר לוֹ רַבּוֹ,
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה?
יִשְׁחֹט גְּדִי וְטָלֶה וְיֹאמַר:
אִם גְּדִי אָמַר לִי רְבִּי,
גְּדִי שֶׁלּוֹ וְטָלֶה שֶׁלִּי;
וְאִם טָלֶה אָמַר לִי רְבִּי,
טָלֶה שֶׁלּוֹ וּגְדִי שֶׁלִּי.
שָׁכַח רַבּוֹ מָה אָמַר לוֹ,
שְׁנֵיהֶם יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרִיפָה;
וּפְטוּרִים מִלַּעֲשׁוֹת^[237] פֶּסַח שֵׁנִי.

משנה ג
ג
הָאוֹמֵר לְבָנָיו:
"הֲרֵי אֲנִי שׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח
לְמִי^[238] שֶׁיַּעֲלֶה מִכֶּם רִאשׁוֹן^[239] לִירוּשָׁלַיִם",
כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס הָרִאשׁוֹן רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לָעִיר,
זָכָה בְחֶלְקוֹ וְזִכָּה^[240] אֶת אֶחָיו^[241] עִמּוֹ.
לְעוֹלָם נִמְנִים עָלָיו,
עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ^[242] כַזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
נֶאֱמָנִים [נ.א. נִמְנִים^[243]] וּמוֹשְׁכִים אֶת יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ,
עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט^[244].
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
עַד שֶׁיִּזָרֵק [סופר נוסף: עָלָיו אֶת^[245]] הַדָּם.

משנה ד
ד
הַמְמַנֶה אֲחֵרִים עִמּוֹ עַל חֶלְקוֹ,
רַשָּׁיִים לִתֵּן לוֹ אֶת^[246] שֶׁלּוֹ,
הוּא^[247] אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶם.

משנה ה
ה
זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת,
שׁוֹחֲטִים עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי.
רָאָה שָׁלוֹשׁ,
שׁוֹחֲטִין עָלָיו בַּשְּׁמִינִי.
וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם,
שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַשֵּׁנִי^[248].
רָאָת^[249] שְׁנֵי יָמִים,
שׁוֹחֲטִים עָלֶיהָ בַשְּׁלִישִׁי.
וְהַזָּבָה,
שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ^[250] בַשְּׁמִינִי.

משנה ז ^[251]
ו
אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
רְבִּי יוֹסֵה מַתִּיר.
אֲפִלּוּ חֲבוֹרָה^[252] שֶׁלְּמֵאָה וְאֵינָן יְכוּלִים לֹאכַל^[253] כַּזַּיִת,
אֵין שׁוֹחֲטִים עֲלֵיהֶם,
וְאֵין עוֹשִׂין חֲבוֹרַת^[254] נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים.

משנה ו
ז
הָאוֹנֵן וְהַמְפַקֵּחַ בַּגַּל,
וְכֵן מִי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים,
הַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן שֶׁהֵן יְכוּלִין לֹאכַל^[255] כַּזַּיִת,
שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶם^[256].
<וְעַל כֻּלָּם,
אֵין שׁוֹחֲטִים עֲלֵיהֶם> בִּפְנֵי עַצְמָן,
שֶׁלֹּא יְבִיאוּהוּ^[257] לִידֵי פָּסוּל^[258].
לְפִיכָךְ, אִם אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל,
פְּטוּרִים מִלַּעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי,
חוּץ מִן הַמְפַקֵּחַ בַּגַּל,
שֶׁהָיָה טָמֵא מִתְּחִלָּתוֹ.

משנה ח
ח
הָאוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב,
אֲבָל לֹא בַקָּדָשִׁים.
הַשּׁוֹמֵעַ עַל מֵתוֹ,
וְהַמְלַקֵּט עֲצָמוֹת^[259],
טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקָּדָשִׁים.
גֵּר שֶׁנִּתְגַּיַּר עֶרֶב פְּסָחִים,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב;
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים:
הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעָרְלָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר.

מַסֶּכֶת פְּסָחִים פֶּרֶק תְּשִׁיעִי^[260]

משנה א
מִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה,
וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן,
יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי.
שָׁגַג אוֹ נֶאֱנַס וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן,
יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר:
"טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה"?
שֶׁאֵלּוּ פְטוּרִים מִן הַהֶכָּרֵת^[261],
וְאֵלּוּ חַיָּבִים בַּהֶכָּרֵת.

משנה ב
ב
וְאֵי^[262] זוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְחוֹקָה?
מִן הַמּוֹדִיעִית^[263] וְלַחוּץ,
וּכְמִדָּתָהּ^[264] לְכָל רוּחַ.
דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
מֵאִיסְקוּפַּת^[265] הָעֲזָרָה וְלַחוּץ.
אָמַר רְבִּי יוֹסֵה:
לְפִיכָךְ נָקוּד עַל הֵ^[266] [סופר: עָלֶיהָ ^[267]], לוֹמַר:
לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא רְחוֹקָה וַדַּי,
אֶלָּא מֵאִיסְקוּפַּת^[268] הָעֲזָרָה וְלַחוּץ.

משנה ג
ג
מַה בֵּין הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי?
הָרִאשׁוֹן אָסוּר בְּבַל^[269] יֵרָאֶה וּבַל^[270] יִמָּצֵא;
הַשֵּׁנִי^[271], חָמֵץ וּמַצָּה עִמּוֹ בַבַּיִת.
הָרִאשׁוֹן טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ,
וְהַשֵּׁנִי אֵינוּ^[272] טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ.
וְזֶה וָזֶה טְעוּנִים הַלֵּל בַּעֲשִׂיָּתָן,
נֶאֱכָלִים צָלִי עַל מַצָּה^[273] וּמְרוֹרִים,
וְדוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת.

משנה ד
ד
הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְטֻמְאָה,
לֹא יֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ זָבִים וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת;
אִם אָכָלוּ, פְּטוּרִים.
רְבִּי אֶלְעָזָר^[274] פּוֹטֵר אַף עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ.

משנה ה
ה
מַה בֵּין פֶּסַח מִצְרַיִם לְפֶסַח דּוֹרוֹת?
פֶּסַח מִצְרַיִם מַקָּחוֹ^[275] מִבֶּעָשׂוֹר^[276],
וְטָעוּן הַזָּיָה וַאֲגֻדַּת אֵזוֹב
עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת,
וְנֶאֱכָל בְּחִפָּזוֹן לַיְלָה אֶחָד.
וּפֶסַח דּוֹרוֹת נוֹהֵג כָּל שִׁבְעָה.

משנה ו
ו
אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
שָׁמַעְתִּי שֶׁתְּמוּרַת הַפֶּסַח קְרֵבָה,
וּתְמוּרַת הַפֶּסַח אֵינָה קְרֵבָה,
וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ.
אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה:
אֲנִי אֲפָרֵשׁ^[277]:
הַפֶּסַח שֶׁנִּמְצָא קֹדֶם לִשְׁחִיטַת הַפֶּסַח,
יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר,
וְיָבִיא בְדָמָיו שְׁלָמִים, וְכֵן תְּמוּרָתוֹ;
לְאַחַר הַפֶּסַח, יָבִיא שְׁלָמִים, וְכֵן תְּמוּרָתוֹ.

משנה ז
ז
הַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְפִסְחוֹ,
אוֹ זָכָר בֶּן^[278] שְׁתֵּי שָׁנִים,
יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר,
וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה.
הַמַּפְרִישׁ פִּסְחוֹ וּמֵת,
לֹא יְבִיאֶנּוּ בְנוֹ אַחֲרָיו לְשֵׁם פֶּסַח,
אֶלָּא לְשֵׁם שְׁלָמִים.

משנה ח
ח
הַפֶּסַח שֶׁנִּתְעָרַב בַּזְּבָחִים,
יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֵבוּ, וְיִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה,
וּבִדְמֵי^[279] הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה,
וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ.
נִתְעָרַב בִּבְכוֹרוֹת,
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אִם חֲבוֹרַת^[280] הַכֹּהֲנִים^[281],
יֹאכֵלוּ.

משנה ט
ט
חֲבוֹרָה שֶׁאָבַד פִּסְחָהּ,
אָמְרוּ^[282] לְאֶחָד:
"צֵא וּבַקֵּשׁ, וּשְׁחֹט עָלֵינוּ!"
וְהָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט,
וְהֵם לָקְחוּ וְשָׁחָטוּ;
אִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן,
הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵן אוֹכְלִין^[283] עִמּוֹ;
וְאִם שֶׁלָּהֶם^[284] נִשְׁחַט רִאשׁוֹן,
הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶם;
^[285] אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן,
אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת^[286],
הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵם אֵינָן אוֹכְלִים עִמּוֹ,
וְשֶׁלָּהֶם יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרִיפָה,
וּפְטוּרִים מִלַּעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.

י
אָמַר לָהֶם:
"אִם אֵחַרְתִּי, שַׁחֲטוּ עָלַי!"
הָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט,
וְהֵם לָקְחוּ וְשָׁחָטוּ;
אִם שֶׁלָּהֶם נִשְׁחַט רִאשׁוֹן,
הֵן^[287] אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶם, וְהוּא אוֹכֵל עִמָּהֶן;
אִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן,
הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵם אוֹכְלִים מִשֶּׁלָּהֶן^[288];
אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן,
אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת,
הֵם אוֹכְלִים מִשֶּׁלָּהֶם, וְהוּא אֵינוּ אוֹכֵל עִמָּהֶם,
וְשֶׁלּוֹ יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרִיפָה,
וּפָטוּר מִלַּעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.

יא
אָמַר לָהֶם וְאָמְרוּ לוֹ,
אוֹכְלִים מִן הָרִאשׁוֹן;
לֹא^[289] אָמַר^[290] לָהֶם וְלֹא אָמְרוּ לוֹ,
אֵינָן אַחְרָיִים^[291] זֶה בָזֶה^[292].

משנה י
יב
שְׁתֵּי חֲבוֹרוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִסְחֵיהֶם,
אֵלּוּ מוֹשְׁכִים לָהֶם אֶחָד,
וְאֵלּוּ מוֹשְׁכִים לָהֶם אֶחָד;
אֶחָד מֵאֵלּוּ בָא לוֹ אֵצֶל אֵלּוּ,
וְאֶחָד מֵאֵלּוּ בָא לוֹ אֵצֶל אֵלּוּ;
וְכָךְ הֵם אוֹמְרִים:
אִם שֶׁלָּנוּ הוּא הַפֶּסַח הַזֶּה,
יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּךְ וְנִמְנֵיתָ^[293] עַל שֶׁלָּנוּ;
וְאִם שֶׁלָּךְ הוּא הַפֶּסַח הַזֶּה,
יָדֵינוּ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּנוּ וְנִמְנִינוּ עַל שֶׁלָּךְ.

יג
וְכֵן חָמֵשׁ חֲבוֹרוֹת שֶׁלַּחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה,
וְשֶׁלַּעֲשָׂרָה עֲשָׂרָה,
נִמְשָׁכִים לָהֶם אֶחָד מִכָּל חֲבוֹרָה וַחֲבוֹרָה,
וְכָךְ הֵם אוֹמְרִים^[294].

משנה יא
<יד>^[295]
שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִסְחֵיהֶם,
זֶה מוֹשֵׁךְ לוֹ אֶחָד וְזֶה מוֹשֵׁךְ לוֹ אֶחָד;
זֶה מְמַנֶה עִמּוֹ אֶחָד^[296] [סופר: אַחֵר^[297]] מֵהַשּׁוּק^[298],
וְזֶה מְמַנֶה עִמּוֹ אֶחָד^[299] [סופר: אַחֵר^[300]] מֵהַשּׁוּק^[301];
זֶה בָא אֵצֶל זֶה וְזֶה בָא אֵצֶל זֶה,
וְכָךְ הוּא אוֹמֵר:
אִם שֶׁלִּי הוּא הַפֶּסַח הַזֶּה,
יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּךְ, וְנִמְנֵיתָ עַל שֶׁלִּי;
וְאִם שֶׁלָּךְ הוּא הַפֶּסַח הַזֶּה,
יָדַי מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלִּי וְנִמְנֵיתִי^[302] עַל שֶׁלָּךְ.

מַסֶּכֶת פְּסָחִים פֶּרֶק עֲשִׂירִי^[303]

משנה א
עֶרֶב^[304] פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה
לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.
אֲפִילוּ^[305] עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיֵּסֵב^[306].
לֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבָּעָה^[307] כוֹסוֹת שֶׁלַּיַּיִן,
אֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי.

משנה ב
ב
מָזְגוּ לוֹ כוֹס רִאשׁוֹן,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם,
וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן;
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן,
וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם.

משנה ג
ג
הֵבִיאוּ לְפָנָיו,
מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת.
הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה.
רְבִּי לְעָזָר^[308] בִּרְבִּי צָדוֹק^[309] אוֹמֵר:
מִצְוָה.
וּבַמִּקְדָּשׁ מְבִיאִים לְפָנָיו^[310] גּוּפוֹ שֶׁלַּפֶּסַח.

משנה ד
ד
מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי,
וְכֵן^[311] הַבֵּן שׁוֹאֵל^[312]:
          אִם אֵין^[313] דַּעַת בַּבֵּן,
          אָבִיו מְלַמְּדוֹ:
"מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת^[314] אָנוּ מְטַבְּלִים^[315] {אֲפִלּוּ}^[316] פַעַם אַחַת,
הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים;
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים חָמֵץ וּמַצָּה,
הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ מַצָּה;
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים בָּשָׂר צָלִי שָׁלוּק וּמְבֻשָּׁל,
הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ צָלִי."
לְפִי דַעְתּוֹ שֶׁלַּבֵּן אָבִיו מְלַמְּדוֹ.
מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בִּשְׁבָח,
וְדוֹרֵשׁ^[317] מֵ"אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי" (דברים כו, ה),
עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר^[318] כָּל הַפָּרָשָׁה.

משנה ה
ה
רַבָּן גַּמְלִיאֵל^[319] אוֹמֵר:
כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלוֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַפֶּסַח,
לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ:
"פֶּסַח, מַצָּה וּמְרוֹרִים^[320].
פֶּסַח,
עַל שֵׁם^[321] שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם.
מְרוֹרִים,
עַל שֵׁם^[322] שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם.
מַצָּה,
עַל שֵׁם שֶׁנִּגְאָלוּ^[323].
לְפִיכָךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת,
לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּח, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְגַדֵּל^[324]
לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ^[325] אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ,
וְהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת,
וְנֹאמַר^[326] לְפָנָיו "הַלְלוּיָהּ."

משנה ו
ו
עַד אֵיכָן^[327] הוּא אוֹמֵר?
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
עַד "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה",
וּבֵית הֶלֵּל <אוֹמְרִים^[328]>,
עַד "חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם".
וְחוֹתֵם בִּגְאֻלָּה.

ז
רְבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
"אֲשֶׁר^[329] גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם,
וְהִגִּיעָנוּ הַלַּיְלָה^[330] הַזֶּה^[331]",
וְאֵינוּ חוֹתֵם.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
"כֵּן יי^[332] אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
יַגִּיעֵנוּ לָרְגָלִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם^[333],
שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירָך וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתָך^[334] [סופר: שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עוֹלָם],
לֹאכַל^[335] מִן הַפְּסָחִים וּמִן הַזְּבָחִים^[336]
אֲשֶׁר יַגִּיעַ^[337] דָּמָם עַל קִיר מִזְבְּחָךְ לְרָצוֹן,
וְנוֹדֶה לָךְ^[338] עַל גְּאֻלָּתֵנוּ^[339].
בָּרוּךְ אַתָּה יי, גָּאַל^[340] [סופר: גּוֹאֵל^[341]] יִשְׂרָאֵל".

משנה ז
ח
מָזְגוּ לוֹ כוֹס שְׁלִישִׁי,
וּבֵרַךְ^[342] עַל מְזוֹנוֹ.
רְבִיעִי, גּוֹמֵר אֶת הַהַלֵּל,
וְאוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר.
בֵּין הַכּוֹסוֹת הָאֵלּוּ,
אִם רָצָה לִשְׁתּוֹת, יִשְׁתֶּה.
בֵּין הַשְּׁלִישִׁי לָרְבִיעִי, לֹא יִשְׁתֶּה.
(משנה ח)
אֵין מַפְטִירִים אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקִימוֹן^[343].
יָשְׁנוּ מִקְצָתָם, יֹאכֵלוּ,
וְכֻלָּם^[344], לֹא^[345] יֹאכֵלוּ.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אִם נִתְנַמְנְמוּ, יֹאכֵלוּ,
וְאִם נִרְדְּמוּ, לֹא יֹאכֵלוּ.

משנה ט
ט
הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.
הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר מְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם.
בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַפֶּסַח, פָּטַר^[346] אֶת שֶׁלָּזֶבַח,
אֶת שֶׁלָּזֶבַח, לֹא פָטַר אֶת שֶׁלַּפֶּסַח.
דִּבְרֵי רְבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
לֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ,
וְלֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ.

חַסְלַת פֶּסַח.

1. כך שם המסכת בפרמה. אך בקאופמן+קיי: "פֶּסַח".
2. קיי כלפנינו. פרמה: "אין".
3. כך מנוקד גם בפרמה.
4. קיי כלפנינו. פרמה: "מְקוֹם".
5. כך גם פ+קיי. בכתב היד יש מי"ם מחוקה לפני המילה. נראה שהסופר כתב לעיל "או'מ" במקום "אומ'". המי"ם התקרבה למילה "שתי" ולכן מגיה כלשהו מחקהּ.
6. כעין זה מנוקד גם בפרמה.
7. כעין זה מנוקד גם בפרמה.
8. בפרמה החי"ת בחולם?.
9. כך גם פ+קיי.
10. פ+קיי: "ומעיר".
11. כך גם פ+קיי. סופר: "בשעת".
12. קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "אם".
13. פ+קיי: "אור ל".
14. קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
15. כך פ+קיי, ולכן כיוון הנקדן. סופר: "יְהִי?"
16. בדרך כלל הנקדן מנקד את הרי"ש בשווא או בסגול.
17. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
18. קיי "שבתודה", וייתכן שלנוסח זה כיוון הנקדן. פרמה: נראה שנכתב בתחילה "שלתודה" ולאחר מכן תוקן ל "שבתודה".
19. קיי כלפנינו. פרמה: "מונחות".
20. כך קיי. סופר: "הָאִיסְטְוָוה". פרמה: "הָאִיצְטְבָה"
21. כך פ+קיי. מילה זו הושלמה רק ע"י מגיה מאוחר.
22. קיי כלפנינו. פרמה: "חנינה".
23. כך גם פ+קיי. וכן מנוקד גם בפרמה. סופר: "שניטמה"
24. כך גם פ+קיי. סופר: "?בלהד?".
25. כך גם פ+קיי. סופר: "שניטמאה".
26. פרמה כלפנינו. סופר+קיי "מוסיפין" (בלי שׁין).
27. כך גם פ+קיי. הסופר לא גרס מילה זו.
28. פרמה כלפנינו. סופר+קיי "מוסיפין" (בלי שׁין).
29. כך גם פ+קיי. הסופר לא גרס מילה זו.
30. כך גם פ+קיי.
31. כך גם פ+קיי. הסופר טעה מחמת הדומות "ועל-ועל", ובמקום לכתוב לאחר "ועל הטמאה", הוא כתב שוב "ועל מה נחלקו".
32. קיי כלפנינו. פרמה: "שתיהן".
33. כך גם פ+קיי. סופר: "לאוכל".
34. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה. סופר: "עובר".
35. כך מנוקד גם בפרמה.
36. פרמה כלפנינו. קיי כבמסורה: "ולא".
37. כך גם פ+קיי, וזהו נוסח התלמוד הירושלמי.
38. כך גם הגיה מגיה מאוחר בכתב היד. זהו הנוסח לשיטת "רב", כפי שמוזכר בתלמוד הירושלמי. נוסח זה נקבע בתלמוד הבבלי ובדפוסים.
39. קיי כלפנינו. פרמה חסר "על חמיצו".
40. כך גם פ+קיי, וזהו נוסח התלמוד הירושלמי.
41. כך גם הגיה מגיה מאוחר בכתב היד. זהו הנוסח לשיטת "רב", כפי שמוזכר בתלמוד הירושלמי. נוסח זה נקבע בתלמוד הבבלי ובדפוסים.
42. כך גם פ+קיי. סופר: "תרומת".
43. כך פ+קיי. מילה זו הושלמה רק ע"י מגיה מאוחר.
44. פ+קיי: "העצים".
45. קיי כלפנינו. פרמה: "השועל".
46. קיי כלפנינו. פרמה "והכוהנים".
47. כך פ+קיי. מילה זו הושלמה בכתב היד ע"י מגיה מאוחר.
48. בפרמה העי"ן בחולם.
49. כך גם פ+קיי, וכך מנוקד גם בפרמה.
50. קיי כלפנינו. פרמה: "ובחר[ח]בינה". סופר: "ובחרחבונה".
51. קיי כלפנינו. פרמה "יבשין" אך אולי תחילה נכתב כלפנינו, או שלבסוף תוקן כלפנינו.
52. כך גם פ+קיי. סופר בשיבוש: "שקולין".
53. כך גם פ+קיי.
54. כך גם פ+קיי. סופר: "ומעשר".
55. כך גם פ+קיי. הסופר טעה מחמת הדומות וכתב "ראשון".
56. פ+קיי: "לתרנגלים", אך בפרמה מנוקד כלפנינו.
57. כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "!את!".
58. כך פ+קיי.
59. פ+קיי נוסף: "לא".
60. כך גם פ+קיי. סופר: "החרסית".
61. כך הכתיב גם פ+קיי, אך בפרמה מנוקד: "יֹאכַל".
62. בכתב היד בטעות "פרק ב"
63. פרמה: "זֵיתוֹס", קיי: "זיתם".
64. פרמה כתוב ומנוקד כלפנינו. קיי: "זמי".
65. קיי כלפנינו. פרמה: "ועמֵילן".
66. פרמה "טִיפּוּלֵי". קיי: "טְפולי" ואולי כוונת הסופר כקיי.
67. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
68. פ+קיי "העריבה".
69. קיי כלפנינו. פרמה: "מקפיד".
70. קיי כלפנינו. פרמה: "ואם".
71. קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
72. כך גם פ+קיי. סופר: "?החדש?".
73. פ+קיי "לא".
74. כך מנוקד בפרמה. הנקדן ניקד בטעות "תִּקָרֵא".
75. פרמה: "שֶׁתֹּאפָה", קיי "שתופה" סופר: כנראה כקיימברידג'.
76. כך מנוקד גם בפרמה.
77. כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. סופר+קיי: "תָּטֵל".
78. קיי כלפנינו. פרמה: "בבל".
79. כך גם פ+קיי. כך מנוקד בפרמה.
80. פרמה כתוב ומנוקד כלפנינו. קיי: "תפה". סופר: מילה זו חסרה!. בדפוסים: "תָּפַח".
81. כך פ+קיי, וכן כוונת הנקדן, וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד. סופר: "בתנורים"!.
82. קיי כלפנינו. פרמה: "סיאור".
83. פרמה כלפנינו. סופר: "אי זו היא". קיי: "אי זה".
84. פ+קיי: "סדקים". סופר: "סודקים".
85. פ+קיי כלפנינו. סופר: "זה בזה האוכלו מותר".
86. פ+קיי כלפנינו. סופר: "היא".
87. בפרמה כאן בשׂין.
88. קיי כלפנינו. סופר+פרמה: "ולאוכל".
89. כך מנוקד גם בפרמה.
90. קיי כלפנינו. פרמה: "הבית"
91. כך פ+קיי.
92. פרמה כלפנינו. קיי: "להציל".
93. כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "המפולת".
94. כך גם קיי.
95. פ+קיי: "קודש" ובפרמה נתלתה ה"א וגם נוסף בצד "או חמץ".
96. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה
97. כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר שינה ל"כביצה".
98. כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר שינה ל"בכזית".
99. בכתב היד בטעות "פרק ג"
100. קיי כלפנינו. פרמה: "שאין".
101. כך פ+קיי. המי"ם נוספה ע"י מגיה מאוחר.
102. מכאן הסופר השמיט מחמת הדומות "עושׂין-עושׂין", והנקדן השלים כהוגן
103. כך מנוקד גם בפרמה.
104. כך מנוקד גם בפרמה.
105. כך גם פ+קיי. מילים "ואל ישנה" כתב הסופר עצמו ע"ג המחק. (ול??? ???").
106. כך גם פ+קיי. סופר: "וכיוצא".
107. כך גם קיי. פרמה: "אין". וכן להלן.
108. כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "המחלוקת" (ראה קיי להלן).
109. קיי כלפנינו. פרמה: "ובכל".
110. כך מנוקד גם בפרמה.
111. כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "את הנר".
112. כעין זה גם פ+קיי. סופר: "אפולים".
113. פ+קיי: "אדם".
114. פ+קיי: "הלילה".
115. כך מנוקד גם בפרמה.
116. כך כתוב בקיי, וכן מנוקד בפרמה. (כתיב פרמה: "הרצענין".
117. כך מנוקד גם בפרמה.
118. כך מנוקד גם בפרמה, אך הכתיב פ+קיי "לתרנגלין". עניין נוסף: אות למ"ד כתב הנקדן ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
119. כך מנוקד גם בפרמה.
120. כך פ+קיי.
121. קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
122. כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "בגזמיות" סופר: "???יות".
123. עד כאן גם בפרמה. קיי נוסף כדלהלן (וכעין זה הוסיף מגיה מאוחר בכתב היד): ששה דברים עשה חזקיהו המלך, על שלושה הודו לו ועל שלושה לא הודו לו: אלו שהודו לו: גנז ספר רפואות, והודו לו; כיתת נחש הנחושת, והודו לו; גירר עצמות אביו על מיטה (מגיה: במיטה) של חבלים, והודו לו. ואלו שלא הודו לו: סתם מימי גיחון, ולא הודו לו; קיצץ דלתות ההיכל (מגיה נוסף: "ושיגרן למלך אשור"), ולא הודו לו; עיבר ניסן בניסן, ולא הודו לו.
124. בכתב היד בטעות "פרק ד"
125. כך גם פ+קיי. סופר: "בתשעה".
126. כך מנוקד גם בפרמה.
127. כך גם פ+קיי.
128. כך גם פ+קיי. סופר: "בן". וכן מספר פעמים להלן.
129. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "פסור".
130. קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
131. כך פ+קיי, וכן הוסיף מגיה מאוחר בכתב היד.
132. כך גם פ+קיי. סופר: "לשמן".
133. כך גם פ+קיי. סופר: "ניעלו" (ושמא כוונתו "נינעלו"?).
134. כך מנוקד גם בפרמה.
135. כך גם פ+קיי. סופר: "היה".
136. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
137. כך גם פ+קיי (פ: וִיקָרֵשׁ). סופר: "ויקרוש".
138. כך גם פ+קיי. הסופר הוסיף שוב: "הכהן".
139. קיי כלפנינו. פרמה: "כך".
140. כך גם פ+קיי. סופר: "הלל".
141. כך גם פ+קיי. סופר: "אפ".
142. כך גם פ+קיי. סופר: "ומימיהם".
143. כך גם פ+קיי.
144. כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "אונקליות".
145. פ+קיי: "בכתלים".
146. פ+קיי: "מניח".
147. כך גם פ+קיי. סופר: "ומפשיטים".
148. כך גם פ+קיי. סופר: "והוציאו".
149. כך הכתיב גם פ+קיי. (פ. בַּמְגֵס).
150. כך פ+קיי. הסופר כתב בטעות : "וישבה לה להבית" ולכן הנקדן תיקן "וישבה לה להר הבית".
151. קיי כלפנינו. פרמה: "בַּחַיִיל"!.
152. פרמה כלפנינו. קיי: "וזריקות". סופר: "וזירקת".
153. כך גם פ+קיי. בפרמה המי"ם בחיריק. סופר: "ומיחו".
154. פ+קיי "מה".
155. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "לרשות מצווה".
156. קיי כלפנינו. פרמה: "הזאה".
157. פ+קיי "ואינה".
158. כך גם פ+קיי. סופר: "שהוא". ראה במבוא.
159. פ+קיי "לא תדחה".
160. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "?עקדת?".
161. כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף: "בתורה".
162. כך גם פ+קיי. סופר: "?במועד?".
163. כך גם קיי. סופר+פרמה: "בשחיטה".
164. סופר וכן פ+קיי בכתיב אחר: "שאיפשר".
165. כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר וספק האם הנקדן השלימה.
166. כך גם פ+קיי. סופר: "שהיא".
167. כך גם פ+קיי. סופר: "בא".
168. כך גם פ+קיי. סופר: "ומן".
169. כך גם פ+קיי. סופר: "ומן".
170. מכאן הסופר השמיט מחמת הדומות "ראויים-ראויים", ורק מגיה מאוחר השלים בכתב היד. פ+קיי ללא השמטה (פ. חסר "חייב").
171. קיי כלפנינו. פרמה: "אליעזר".
172. פ+קיי "ורבי".
173. הסופר כתב בטעות "ט", ולאחר מכן תוקן ע"י?.
174. קיי כלפנינו. פרמה: "בששינה". סופר: "כשישינה" (ראה במבוא).
175. כך גם פ+קיי. סופר: "בשישינה". ראה במבוא.
176. כך גם פ+קיי. ייתכן שיש תיקון ב: "ן".
177. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "אם לא".
178. קיי כלפנינו. פרמה: "אליעזר".
179. כך גם פ+קיי. סופר: "יוכיח".
180. כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף: "אחרים".
181. הנקדן כתב את מספר ההלכה ע"ג המחק.
182. כך גם פ+קיי. הסופר טעה מחמת הדומות "למנוייו- למנוייו" וכפל שוב את המשפט האחרון.
183. פ+קיי "לטמאים".
184. כך פ+קיי. הסופר הוסיף בטעות: "או".
185. פ+קיי "ידם", וכנראה כך גם נוסח הסופר.
186. סופר וכן פ+קיי: "שניטמו".
187. פ+קיי "תולין".
188. פ+קיי "יוסה הגלילי".
189. מבארי: eskhára: מנגל, רשת שעל האש.
190. בפרמה הדלי"ת בשורוק.
191. כך מנוקד גם בפרמה.
192. פ+קיי "וחזר".
193. פ+קיי: "אליו".
194. פ+קיי: "כוהנים".
195. כך גם פ+קיי. סופר בתחילה: "מתחילה", ותיקן עצמו.
196. כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "לאכילה".
197. קיי כלפנינו, פרמה נוסף: "אלא".
198. כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "אינו"!, ונוקד בידי הנקדן, ולאחר מכן נמחק.
199. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו, וספק אם נוספה ע"י הנקדן
200. כך גם פ+קיי. סופר: "טהורים" וספק בידי מי נוסף ה"א.
201. כך גם פ+קיי.
202. מכאן הסופר השמיט מחמת הדומות "מרצה-מרצה". מגיה מאוחר השלים כהוגן. פ+קיי ללא השמטה.
203. כך פ+קיי.
204. כך בפרמה. קיי: "עושה".
205. כך גם פ+קיי.
206. כך גם פ+קיי. סופר: "?עצמן?"
207. כך פ+קיי, וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד. לא ידוע מה כתב הסופר (האם ייתכן שכתב "המערכה"?). אך הנקדן? מחק וכתב "המערכה" (ללא ניקוד).
208. כך מנוקד גם בפרמה.
209. כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "נטמאו"
210. קיי כלפנינו. פרמה: "תעובר".
211. כך פ+קיי. הסופר עצמו הביא כפל גרסה כך: "תעבר צורתו וישרף בששה עשר ויצא לבית השריפה".
212. כך גם פ+קיי. סופר: "ונותר".
213. קיי כלפנינו. פרמה: "לששה".
214. קיי כלפנינו. פרמה: "לשבעה".
215. קיי כלפנינו. פרמה: "וראשי".
216. כך גם פ+קיי. סופר: "הסחוסים".
217. כך גם פ+קיי. סופר בכתיב מלא: "העצֶים".
218. קיי כלפנינו. פרמה: "בְּפסח טהור".
219. קיי כלפנינו. פרמה: "הוא".
220. פ+קיי: מילה זו חסרה!
221. קיי: "שהוא מגיע". פרמה: "שיגיע".
222. כך קיי. פרמה: "בקופּיץ". סופר בטעות: "בקופים".
223. קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "משֵׁם".
224. פרמה מנוקד: "הָאָגֵף", וכן בסמוך.
225. פ+קיי "הלך" סופר: "הולך". וכן בסמוך.
226. כך פ+קיי, ולנוסח זה רמץ הנקדן, וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד. סופר: "באצבעו!".
227. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "למגוז".
228. כך מנוקד גם בפרמה.
229. קיי כלפנינו. פרמה: "שמגיע" ותוקן כלפנינו.
230. נקדן + נקדן פרמה: "וְהַכָּלָה".
231. בכתב היד בטעות "פרק ז"
232. כך גם פ+קיי.
233. כך גם פ+קיי. סופר טעה תחילה מחמת הדומות וכתב "בעלה" וחזר ותיקן עצמו ל"אביה".
234. פרמה: "אַפִּיטְרוֹפִּין", קיי: "אפטרופין".
235. סופר בטעות במילה אחת: "משחציו". פ+קיי רק: "חציו".
236. פ+קיי "חורין".
237. כך גם פ+קיי. סופר: "מעשות".
238. פרמה כלפנינו. קיי: "על מי".
239. קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
240. קיי כלפנינו. פרמה: "ומזכה".
241. כך גם פ+קיי. סופר: "אח????".
242. קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו נוספה בצד.
243. כך פ+קיי.
244. פ+קיי "שֶׁיִּשָׁחֵט" (הניקוד ע"פ פרמה).
245. וכן פ+קיי.
246. כך גם פ+קיי. סופר: "ואת".
247. כך גם פ+קיי. סופר: "והוא".
248. קיי כלפנינו. פרמה בטעות: "בשמיני", אך נקדן פרמה ניקד "בשני".
249. כך גם פ+קיי. סופר: "ראות".
250. כך גם פ+קיי. סופר: "עליו".
251. פ+קיי וכן בדפוסים, שנוייה קודם כל המשנה "האונן והמפקח בגל" ורק לאחריה המשנה הנוכחית "אין שוחטין את הפסח". ומגיה מאוחר בכתב היד העתיק את משנת "אין שוחטין" לאחר משנת "האונן והמפקח" אך בסוף ההעתקה כתב כך: "כתבתיה הנה בטעות כי היא כתובה למעלה פעם אחרת".
252. קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו נוספה בצד.
253. כך גם פ+קיי. סופר: "לאוכל".
254. פ+קיי: "חבורה".
255. כך גם פ+קיי. סופר: "לאוכל".
256. מכאן הסופר דילג מחמת הדומות "עליהם-עליהם", ורק מגיה מאוחר השלים. פ+קיי ללא השמטה.
257. קיי: "יביאום". פרמה: "יביאו את הפסח". סופר: "?יביאם?".
258. בפרמה הפ"א בשווא.
259. סופר: "והמתלקט בעצמות". קיי: "והמתלקט לו עצמות". פרמה: "ומי שנתלקטו לו עצמות".
260. בכתב היד בטעות "פרק ה"
261. קיי כלפנינו. פרמה: "ההִיכרת". וכן בסמוך.
262. פ+קיי "אי".
263. קיי כלפנינו. פרמה: "המודיעים".
264. כך גם פ+קיי. הסופר תיקן עצמו באות ה"א.
265. פ+קיי: "מֵאַסְקוּפַּת" (הניקוד ע"פ פרמה).
266. כך גם פרמה.
267. כך גם קיי.
268. פ+קיי: "מֵאַסְקוּפַּת"(הניקוד ע"פ נקדן פרמה, אך סופר פרמה כתב כאן "מאיסקופת").
269. כך גם פ+קיי. סופר: "בל".
270. כך גם פרמה. קיי: "ובבל". סופר בטעות: "וכל".
271. פ+קיי "והשני".
272. כך גם פ+קיי. מילה זו נשמטה לסופר.
273. קיי כלפנינו. פרמה: "מצות".
274. פרמה כלפנינו (לעזר). קיי: "אליעזר".
275. כך מנוקד גם בפרמה.
276. כך גם פ+קיי. סופר: "מבעשר".
277. כך גם פ+קיי. סופר בטעות נוסף: "את".
278. כך גם פ+קיי. סופר: "בין".
279. כך גם פ+קיי. סופר בטעות נוסף: "ממין".
280. כך גם פ+קיי. סופר: "חבורות".
281. כך גם קיי. בפרמה ה"א תלויה.
282. כך גם פ+קיי.
283. הסופר כפל שוב מחמת הדומות "משלו והן אוכלין".
284. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "משלהם".
285. כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף: "ואם".
286. קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו נוספה בצד.
287. כך גם פ+קיי. סופר: "והן".
288. כך גם פ+קיי. מילה זו נשמטה לסופר.
289. כך גם פ+קיי. סופר: "ולא".
290. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "אמרו".
291. כך גם פ+קיי.
292. כך גם פ+קיי. (ובפרמה תוקן "לזה".
293. סופר בכתיב מלא: "ונימניתה".וכן להלן.
294. כך גם פ+קיי. ובדפוסים נוסף "אם שלנו" וכו' מהמשנה הקודמת.
295. כך גם פ+קיי. הסופר שכח לציין כאן הלכה חדשה, אך בסוף הפרק כתב "הלכותיו י"ד".
296. כך גם קיי.
297. כך גם פרמה.
298. פ+קיי: "מן השוק". וכן בסמוך.
299. כך גם קיי.
300. כך גם פרמה.
301. כך גם פ+קיי. סופר: "משוק".
302. כך גם פ+קיי. סופר בתחילה: "ונימניתה", ותיקן עצמו.
303. בכתב היד בטעות "פרק ו"
304. כך גם פ+קיי.
305. כך גם פ+קיי. סופר: "אפיל".
306. בפרמה היו"ד בקמץ.
307. קיי כלפנינו. פרמה: "מארבע".
308. פרמה כלפנינו. קיי: "ליעזר".
309. בפרמה הדלי"ת בשורוק.
310. כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
311. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
312. כך גם פ+קיי.
313. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט בטעות מילה זו.
314. כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף כאן "אין".
315. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
316. פ+קיי: מילה זו חסרה. ובנוסח בבל גרסו ""אין אנו מטבלין אפילו פעם אחת" והשתרבב לסופר עירוב גרסאות. והנקדן לא תיקן.
317. כך גם פ+קיי. סופר: "ודורשים".
318. פרמה כלפנינו. קיי נוסף: "את".
319. קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "היה".
320. כך גם פ+קיי.
321. כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
322. כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
323. כך גם פ+קיי. סופר: "ניגאלו".
324. פ+קיי נוסף: "לְנַצֵּחַ" לפני או אחרי מילה זו.
325. פ+קיי: מילה זו חסרה.
326. כך מנוקד גם בפרמה.
327. כך גם פ+קיי.
328. כך פ+קיי. ואף מגיה לא הוסיף זאת בכתב היד.
329. כך גם פ+קיי. הסופר הוסיף כאן בטעות "או'".
330. פרמה כלפנינו. קיי: "ללילה".
331. פרמה כלפנינו. קיי נוסף: "לאכל בו מצה ומרורים".
332. כך פ+קיי. מילה זו אינה בנוסח הסופר, וספק איזה מגיה הוסיף אותה בכתב היד.
333. פ+קיי "בשלום".
334. כך פ+קיי (ניקדתי ע"פ פרמה) ולכך רמז הנקדן.
335. כך גם פרמה. סופר: "לאוכל". קיי: "ונאכל". (בדפוסים נוסף: "שם").
336. פרמה כלפנינו. קיי: "מן הפסחים ומן זבחי שלמים".
337. פרמה כלפנינו. קיי: "שיגיע" סופר: "אשר היגיע".
338. פ+קיי נוסף: "שיר חדש".
339. כך גם פ+קיי.
340. כך גם קיי.
341. כך גם פרמה.
342. כך גם קיי. פרמה: "מברך".
343. פרמה כתוב ומנוקד כלפנינו. קיי: "אפיקמון". הערת בארי: <epikômon: דברים הבאים אחר הסעודה>
344. פרמה כלפנינו. קיי: "כולם".
345. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט בטעות מילה זו.
346. כך גם פ+קיי. סופר: "ופטר".